פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאלכסנדר מאן, 30/03/06 17:18)
http://www.faz.co.il/thread?rep=75866
הכתבה מצלמת את המציאות טוב
דוד סיון (יום חמישי, 30/03/2006 שעה 19:28)
בתשובה לאלכסנדר מאן

הכתבה מציגה את המציאות של משק מוצלח שמספר העניים בו הוא רב. מכאן ש''ישראל [לא] כל כך עניה, אבל רבים מאזרחיה כן. כפי שעולה מהכתבה שני מאפיינים עיקריים יש לעניים.
1. חלק מהיהדות החרדית לא עובד בשוק הרגיל (אלא בשחור), בגלל תורתם אומנותם וחלוקות (מתקציב המדינה) למיניהן. בחברה המוסלמית קיימת אותה הבעיה ושם זה פחות בגלל בחירה, אבל זו עובדה.
2. המשק הישראלי הוא מוצלח בגלל ההצלחה של מיגזר ההי-טק. אבל המיגזר הזה משפר את מצבם של חלק קטן מאוכלוסי ישראל.

המציאות היא שהמכזר הצומח מצמיח את הממוצע של כלל המשק, אבל רבים לא נהנים מהצמיחה. למשקיף מבחוץ משק צומח זה ברכה כי גם ההכנסה למפש עולה. לכן אי-אפשר לחשוב על שר האוצר שבזמן כהונתו זה קורה שהוא פועל רע. זה באופן כללי.

למי שזוכר את מצב המשק כאשר נתניהו נכנס למשרת שר האוצר יודע ומכיר את תרומתו. היא מתבטאת במושגים שתבע: צריך להחליף דיסקט ו''הרזה שנושא את השמן''. במילים יותר פשוטות הרזה המיגזר הפרטי נושא את המיגזר הציבורי השמן יותר ולכן המשק מתקשה לצמוח. הרי המיגזר שמייצר מוצרים (לא רק מחלק אותם) הוא המיגזר הפרטי ולכן ממנו יכולה לבוא צמיחה ולכן כדאי וצריך שחלקו היחסי יגדל.

אבל הצמיחה שהחלה בשנת 2003 לא באה בגלל מדיניות שר האוצר אלא בעיקר בגלל הערבויות והצמיחה במשק העולמי. זו החלה בגלל הגירעונות בתקציבי ארה''ב, והורדת הריבית המסיבית של הבנק המרכזי. מה שכן בלי חלק מהשינויים שהנהיג נתניהו ההשפעה מהתהליך הזה היתה יותר קטנה ויותר איטית [ראה: ''בנימין נתניהו – סיכום תקופה'' (http://www.faz.co.il/story_3022)].

למרות כל זאת הביקורת העיקרית על נתניהו היא:
1. מעשית הוא נטש את עמדת שר האוצר לאחר שנה וחצי בתפקיד.
2. הוא בחר לפתור את הבעיות בדרך הקלה.
2.1 הורדת ההוצאה על קיצבאות אבל היה עליו להתחיל בחלקים השמנים של המיגזר הציבורי - מערכת הביטחון למשל.
2.2 הוא הצליח לפגוע בעמיתי קרנות הפנסיה (כשלונו של עמיר פרץ) ולקחת מהם את רכושם על ידי הלאמה. כל זה מפני שראה שבעתיד הנטל יפול על הממשלה.
מצד שני הוא פגע פחות בקרנות פנסיה של אחרים (הקרנות שממומנות מהתקציב לעובדי הציבור...).
2.3 הוא לא ממש ניסה לקצץ בתקציב הביטחון שהיה לו לובי חזק. הוא לא ממש ניסה זאת למרות שבתקציב הביטחון יש הרבה יותר שומנים מאשר בקיצבאות.
2.4 הוא לא פעל איפה שלא היה כדאי לו אלקטורלית (חברת חשמל).

הוא העריך שלא יהיה לגישה הזאת נזק אלקטורלי על סמך נסיון ארוך שנים. הוא התבדה.

זה נכון שצריך למצוא דרך לעודד אנשים להצטרף לכוח העבודה - בישראל הוא בסביבות 55.5% (האחוז האחרון מתקופת נתניהו) בעוד שבארצות להם אנחנו רוצים להשתוות אירופה וארה''ב זה מעל 65%. נכון שצריך למצוא דרך לקצץ בקיצבאות אבל זה צריך להיות תהליך הדרגתי כאשר במקביל מקצצים גם בשומנים במקומות אחרים.

הוא למשל עשה מעט מאד לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב לכיוון יותר השקעות (פחות הוצאות שוטפות). אם היה נוקט צעד כזה היה היה סיכוי שמעגל הצמיחה היה מתרחב למיגזרים נוספים ונושא איתו אנשים נוספים.

זה על קצה המזלג (ובחיפזון).
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.