פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=72300
כמה הערות
פרקש (יום שישי, 30/12/2005 שעה 12:14)

הקשר בין השיעים בעיראק לבין איראן הוא חזק. המחתרות השיעיות של היום, אפילו שהן מיעוט בקרב השיעים, פועלות בעיראק בהכוונת איראן נגד ארה''ב. הם מציידים אותם בנשק וב'פסוקי קוראן'. ישנה תנועה עירה בין המדינות של גופים ואנשים ''חתרניים'. האיראנים אפילו הבריחו יום לפני הבחירות האחרונות בעיראק אלפי קלפיות מזוייפות דרך הסייענים העיראקים-שיעים (הקלפיות נתפסו ע''י האמריקאים והעיראקים ב-‏11 בדצמבר, יום לפני הבחירות).

בעיות נפט באיראן
================

איראן אינה ספקית הנפט השניה בגודלה בעולם, אלא הרביעית (ואין זה המקום להפריד בין מדינות אופ''ק למדינות יצרניות נפט שאינן אופ''ק).
וחוץ מזה היא משווקת רק את חצי הכמות אותה היא מפיקה וחצי היא משתמשת בעצמה.
Oil producing countries

איראן היא הרביעית בעולם ברזרבות הנפט שלה
גם רביעית במדינות המפיקות נפט – 199 -2004 (טבלה בשליש הראשון של הדף)
הכבוד הלאומי
============

השאלה היא האם ישראל וארה''ב יוכלו לאפשר לאיראן להינות ממצב של 'אוטוטו פצצה' ולשחק עם זה כל הזמן? נדמה לי שישנה כבר החלטה אמריקאית שחייבים להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לפרק את איראן מכל יכולת הפקת אורניום מועשר. איראן יכולה היתה לדמות לצ. קוריאה ולו רק היתה שומרת את פיה אטוּם (ולא אטוֹם). אבל דברנותם של האייתולות פוגע קודם כל באיראן. הבדל נוסף הוא שאיראן היא מדינה אגרסיבית ומייצאת אלימות לחו''ל. צ. קוריאה לא. הסכמה למצב מתמשך של 'כמעט פצצה' סופו שיוביל לפצצה איראנים, אם ירצו או לא ירצו. כל מתיחות מקומית (איראנית) או אזורית תדרבן את האיראנים להשלים את התהליך בסתר ולהפתיע ובהמשך אף להפעיל את הפצצה גם בסכסוכים מינוריים. זה אופיו של משטר מסגדי המרגיש קרוב לאלוהים ושאלוהים מתיר לו, לפי שיקול המשטר, להשמיד אדם ומדינה. בטח מדינה חוטאת ובלתי חוקית כמו ישראל.

האם ניתן למנוע מאירן נשק גרעיני
===============================

השאלה היא לא ''אם ניתן למנוע'', אלא ''האם צריך למנוע''.
* אני דווקא חושב שעניין הסנקציות על איראן לא צריך להיות נמהר ודורסני. משתי סיבות עיקריות: קודם כל הבעיה היא המשטר האיראני ולא העם האיראני. האיראנים ברובם הם אנשים נבונים ושואפי שלום וסולדים מהמשטר הכפוי עליהם. מרביתם היו שמחים להיפטר מהאייתולות וללכת בדרך של מדינה דמוקרטית נורמלית. הבעיה שהציבור שמחוץ למפלגת המהפיכה לא מאורגן ברמה שהוא יכול לגלגל מהפיכה נגדית. הציבור הזה מנוטרל בשל מעורבותה הגבוה של מפלגת השלטון בחיים הפוליטיים הפנימיים והפעלת משטרות – פורמליות ולא פורמליות (כלומר, אנשי מפלגה כשוטרים לגיטימיים) כדי לדכא כל פעילות פוליטית חריגה. בנוסף, המתנגדים למשטר צריכים תמיכה חיצונית, והיא בעייתית כיום. כל הפעלת לחץ כללי על איראן תמוסס את חילוקי הדיעות האלה ותיווצר תחושה של 'כולם בסירה אחת' (כמו שאמרת) ותקטן השפעת מאמצי המערב.

ראוי יותר להטיל אמברגו על ציוד צבאי ותומך צבאי, כשרוסיה היא השחקן הראשי בעניין הזה. והסיבה השניה: צריכים להרדים את איראן כדי להכשיר את הרקע לסיפור הצבאי של ההתקפה הצפויה עליה (במידה וישראל ו/או ארה''ב מתכוונות לתקוף). אין צורך להעלות את הטונים של נושאי הסכסוך, אלא דווקא לשדר שיגרה, שמתוכה יהיה קל יותר להפתיע את איראן.

* אתה אומר: ''איראן היא .... לא קוריאה הצפונית, הסוררת השיגיונית אשר עד כה לא הצליחו לשכנע אותה להפסיק את יצור הנשק הגרעיני. ''. יש הבדל בין המדינות. מהן הסיבות שאיראן רוצה פצצה גרעינית? להוות לשון מאזניים לישראל? הרי אפילו המוסמך ביותר להביע את מדיניות איראן לא טען זאת. הוא דיבר על השמדת ה''ישות הציונית'' (כי במדינת ישראל הוא לא מכיר). כמו שאמרתי, איראן מייצאת את ''רצון אללה'' באמצעים קונבנציונלים. המעבר לאמצעים בלתי קונבנציונליים הוא ישר. משום שהיא כבר עברה את הרף ה'קשה' יותר, של לייצא מלחמה מלכתחילה.

השלטון האיראני אינו כול יכול
============================

השלטון האיראני ייצא את המהפיכה אל מחוץ לאיראן. ההצלחה הגדולה ביותר שלו היא כמובן בניית החזבאללה בלבנון בתחילת שנות ה-‏80 (החזבאללה לא נוצר בעקבות מלחמת לבנון 1982, כמו שרבים מרבים לטעות ולהטעות, אלא מעט לפני כן, כחלק מיצוא המהפיכה מאיראן. זה הצליח בלבנון כי רוב אוכלוסייתה היא שיעית והיה לחזבאללה תשתית רחבה ובטוחה). מקום נוסף שבו האיראנים הצליחו אבל חלקית היתה בוסניה ובנוסף, כמו שכתבת, ישנם הרבה תאי טרור מוסווים בכל רחבי העולם.

לגבי רצינותו של אחמדינג'אד, אני בספק אם תוכל להוכיח את התיזה שלך שהוא רציני ומדוד והוא רק תוקף את ישראל 'בסתאאאם'. לא ככה עובדים נשיאים ובודאי לא נשיאים במדינת מהפיכה קיצונית כאיראן. איראן מנסה להסיט מצד אחד את דעת הקהל מענייניה הגרעינייםומצד שני היא מסיתה נגד ה''ישות הציונית'' ולא ישראל כדי להכניס את הגרעין הישראלי לויכוח. כמו שאמרתי הנשיא מייצג כת קיצונית באיראן ולא את האיראני הממוצע. אבל מה לעשות שאותה כת קיצונית היא המנהלת את ענייניה המדיניים והצבאיים של איראן. לכן אין לקחת את הצהרותיו כ''שטויות'' או ''לא במקום'' אלא להתייחס אליהן כלשונן. בכל מקרה במשחק גרעיני אסור לקחת סיכון במצב של אי ודאות קיצונית. אני הייתי אומר שיראל חייבת לחזק בתודעת המדינות הדימוקרטיות שנשק גרעיני במדינה טוטליטרית הוא איום על העולם.

הבעיה של האופוזיציה האיראנית האינטרנטית שהיא נמצאת בחוץ, בעיקר בארה''ב אבל גם באירופה. אין אופוזיציה אמיתית ודינמית בתוך איראן.

הכור באוסיראק כתקדים
===================

כאן יש לך כמה הנחות שגויות. אמריקה לא נתנה בשקט את ברכתה לישראל, והיא לא היתה שותפה להחלטה או לסיפור התקיפה. היא הופתעה כמעט כמו כל העולם (והנשיא ריגן קיבל את הדיווח מבגין כשהמטוסים עשו דרכם חזרה ארצה)ואפילו שקלה להטיל עונש על ישראל. 10 שנים אנשי ממשל ואקדמאים מסויימים ביקרו את ישראל על המהלך, עד שהם שינו את דעתם בעקבות מלחמת המפרץ השניה 1991 (וחוץ מכמה קיצונים מימין ומשמאל שמבקרים או מכפישים את ישראל על כל מהלך שהיא עושה).

גם הנחתך כי אלמלא הסתבך צדאם בכיבוש כווית והסיוע 'היה צרפתי ולא רוסי' וכו' זה לא מחזיק מים. צדאם ניסה בכל מעודו לחדש את פרוייקט הגרעין. הוא בנה צוות שיקדם את זה והוא שכר מדענים פליטי בריה''מ לשעבר שיעבדו אצלו בפיתוח הצנטריפוגות. הוא קשר קשרים עם חברות וספקים ממערב אירופה בסיפורי כיסוי שונים, ובחלק מהמקרים בידיעת אותן מדינות שהעלימו עין כל עוד הקשרים היו לכאורה כלכליים. האמברגו של האו''ם הקשה עליו והאיט את התהליך. התהליך התחדש בסיום פיקוח האו''ם ב-‏1998. אז עיראק נכנסה לפעילות אינטנסיבית לחיפוש מקורות ידע, ציוד וחומרים. והיא רכשה הרבה חומרים. בסיפור אחד היה תרגיל אמריקאי סמוי למכור לעיראק חומרים בקיעים ולהציפם ב''חומר זבל'' תרגיל שהתפוצץ מאוחר יותר (התרגיל הניג'רי – 1999-2001). כלומר, עובדה אחת אמיתית היא – שעיראק חיפשה לקנות אורניום עוד ב-‏2001. אבל מנגד, כפי שהסתבר לאחר 2003, צמרת פרוייקט הגרעין עבדה על צדאם והעבירה לו דיווחים כוזבים על סטטוס הפרוייקט. לעיראקים היה מעט ציוד וחומרים והפרוייקט לא התקדם בקצב ראוי מבחינת כוונות צדאם. ראשי הפרוייקט עיגלו פינות, חלק מתוך התנגדות לאופי הפרוייקט וחלק כי באמת הפרוייקט היה בעייתי בשל פיקוח בינ''ל. התוצאה היא אחת, שבתחילת פלישת ארה''ב לעיראק, עיראק היתה רחוקה מנשק גרעיני כמו שהיתה באמצע שנות ה-‏90. היום ישנה הערכה שחלק מציוד הצנטריפוגות והחומרים הועברו במשאיות לסוריה מספר שבועות לפני פלישת ארה''ב לעיראק (וזה סיפור אחר שמטריד אותנו ואת האמריקאים).

אתה טוען שהעם האמריקאי לא רוצה להסתבך בעוד מלחמה במזה''ת (פלישה לאיראן). אבל האם תקיפות אויריות על איראן, במידה והממשל מזהה אותן כפעילות הכרחית, לא תוכלנה להתבצע רק בשל אופוזיציה גדולה לבוש? הטיפול בתשתיות פרוייקט הגרעין לא מצריכות כניסה קרקעית לאיראן, ולכן יכולה לצאת לדרך בקלות רבה יותר. אפילו לא צריך החלטת סנאט.

המסקנה- חשדהו וכבדהו
====================

הנחת המוצא שלך שאי אפשר למנוע מאיראן התחמשות גרעינית אינה נכונה. אפשר למנוע. השאלה באילו מאמצים ובאיזה מחיר. מתן אפשרות לאיראן להתחמש בנשק היא הכרה והיתר כללי לכל המדינות שרוצות בו לעשות כמעשה האיראני. מדינות ה-G-8 מבינות שזה אסון קולוסאלי ושיש לעצור את תהליך הגרעון, אם הן רוצות עולם שקט בו הן שולטות. איראן היא יצואנית טרור מס' 1 בעולם, המדינה שמפעילה הכי הרבה ארגוני טרור חובקי עולם. היא מגייסת, מאמנת, מציידת, משלמת ונותנת משימות לאותם ארגונים ע''פ שיקולי התמורה הצפויים לה. במידה והיא תוכל להשיג יכולת גרעינית, ואפילו ''עוגה צהובה'', כמעט בטוח שהיא תיתן 'חומרי קרינה' לארגוני טרור, כולל בפעילותם נגד מטרות ישראליות.

הדוגמה של טילי צדאם שלא נורו לירושלים לא רלוונטית לגבי האיראנים. צדאם מלכתחילה לא יכול היה לייצר איום קיומי על ישראל והוא שיחק את המשחק הכי טוב שהוא היה יכול – לפגוע במרכזי אוכלוסין ובסיסי צבא. צדאם לא כיוון לרמת גן, אלא ל'קריה' בת''א. צדאם לא כיוון לקניון המפרץ בחיפה אלא לנמל ולבתי הזיקוק. הוא אפילו כיוון טיל אחד עם ראש בטון (שהיה נהוג להשתמש בו באימונים) לכיוון הכור בדימונה. למזלינו, והרבה בגלל תעוזתנו, לא היו לו אמצעים הרסניים יותר. בפצצה גרעינית אין את השיקול הנקודתי הזה. בפצצה גרעינית משמידים את הכל. אם ירושלים או בלי ירושלים, ישראל תחדל להתקיים. אם כי נראה לי שלשם השגת המטרה הזו, גם ירושלים היא מטרה אפשרית ולגיטימית מבחינתם. את סוסו של אללה הם תמיד יוכלו להחזיר אחרי שיעברו כמה שנים של ניקוי הקרינה מהר הבית. גם שיקולי היפגעות פלסטינים לא מהווה מטרד עבורם, כי הפלסטינים הם כלי ותירוץ למלחמת הג'יהאד.

ישראל ואיראן
===========

זה יפה שישראל ''חייבת להיות הצדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים'', אבל מה אם אין אחרים? ולמה ישראל לא יכולה לדאוג לעצמה כשצריך? האם זה נכון שישראל תשתעבד לרצונם, כוונותיהם ויכולתם של אחרים? ואם כן באיזה מחיר? ראוי שמדינה עצמאית תהיה כשרה להגן על עצמה בכל תנאי וללא תנאי. עמדתה המדינית, העובדתית והמוסרית של ישראל חזקה בעניין הזה, וכל שיקול חייב לקחת בחשבון את טובת המדינה לאחר התקיפה.

הצהרות זעזוע של מנהיגי המערב בעקבות התבטאויותיו של נשיא איראן אינן מבטאות בהכרח תמיכה 'חסרת תקדים' בישראל, במובן שעכשיו אנחנו צריכים להרדם במשמרת. זה שנשיא איראן חצה את הקו מחייב תגובה הולמת. אבל מכאן ועד לסמוך על הצהרות או מדיניות של אחרים? זה קנה רצוץ שאסור ליפול לכזביו.

הדוגמה שהבאת על יצחק שמיר אינה רלוונטית כי אז לא היה מדובר על סכנת השמדה לישראל. ואז היה גורם אחר שעשה את המלחמה בעיראק והיה ראוי לא להפריע לו בניגוד לרצונו. כמו כן, החוקים במשחק הקונבנציונלי שונים מהלא-קונבנציונלי, וזה מה שאיפשר את האיפוק. לכן מודל ההתנהגות מול איראן הוא אחר לגמרי.

לכן המלצתי היא: לתקוף באיראן את מטרות הגרעין. מדובר בסביבות כ-‏20 אתרים (אם סופרים גם את הפקולטות לפיזיקה גרעינית באונ' אצפהאן וטהראן, מה שקרוב לודאי לא יהוו בכלל מטרות לתקיפה), שמתוכם כ-‏3 הם מטרות הכרחיות כדי להשיג את המטרה שהיא – חיסול אמצעי היצור והפיתוח של הדלק הגרעיני. יתר המטרות (מחקר, אחסנה, יחידות צבא האמורות להפעיל את האמצעים) ראוי שגם הן יושמדו, ולפי השיקול הצבאי והמדיני, ואפילו אין הכרח שהביצוע יהיה במקביל. אם המטרות האלה לא יותקפו הן רק יקצרו, עקרונית-פוטנציאלית, את הזמן למאמץ איראני מחודש בעתיד להשיג את הפצצה.

כוחותהבטחון של ישראל יכולים לבצע את התקיפות האלה במספר דרכים או בשילוב בינהן, ואין המקום לדבר עליהן בפורום.

חוץ מזה ביום ראשון הקרוב תהיה עוד נקודה חשובה בדרך להשגת המטרה. מדינות ה-G-8 מתכנסות במוסקבה כדי לדון בעניין האיראני (גרעין) ובעניין הדלק (שגם זה נוגע לאיראן). אני מצפה שארה''ב תצא מהדיונים יותר נחרצת בדבר הצורך הבלתי נמנע לתקוף את הגרעין האיראני. תקיפה זו לבדה מספיקה לדעתי לערער את יציבותו של המשטר באיראן ולזרז שינויים שמתבשליםל אט.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.