http://www.faz.co.il/thread?rep=6244 | |
ה.........הקטנים האלה שבעיניך נחשבים [*] | |
יהודי (יום רביעי, 24/07/2002 שעה 22:32) בתשובה למיכאל מ.שרון | |
[*] מהכותרת הוצא ביטוי לא ראוי [המערכת] עוללים תמימים זרקו עליו אבנים וכמעט שפיצחו את ראשו הקירח. אילמלא נטרפו על ידי הדובים בטרם הספיקו לבצע את זממם, כל ההיסטוריה היתה נראית אחרת... | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=6333 | |
איפוא האבנים? | |
מיכאל מ.שרון (יום חמישי, 25/07/2002 שעה 21:32) בתשובה ליהודי | |
ויעל משם בית-אל והוא עולה בדרך ונערים קטנים יצאו מן-העיר ויתקלסו-בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח. ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם ה' ותצאנה שתיים דובים מן-היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים. וילך משם אל-הר הכרמל ומשם שב שומרון. (מלאכים ב', ב', 23). | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=6380 | |
ואיפוא הדובים והיער ? | |
יהודי (יום שישי, 26/07/2002 שעה 18:37) בתשובה למיכאל מ.שרון | |
הסיפור התנכי הוא לאקוני ומשאיר לקורא המשכיל להשלים את הפרטים הטריוויאלים. מעבר לכך, חלה שגיאה במהלך ההעתקות של התנך, ''ויתקלסו בו'' = יידו בו אבנים ''ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח'' = ויאמרו על הקרח כלומר, קריאת הסתערות - זרקו אבנים על הקרח, נסו לפגוע בו על הקרחת. לא צריך להיות רש''י בשביל להבין את זה ולא צריך ללמוד פסיכולוגיית ילדים כדי לדעת עד כמה התאור הזה מתאים ואותנטי. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |