פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאורי מילשטיין, 18/07/02 22:08)
http://www.faz.co.il/thread?rep=5628
אורי, כי ברב חכמה - רב כעס. ויוסיף דעת-יוסיף מכאוב
נסים ישעיהו (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 22:41)
בתשובה לאורי מילשטיין

(קוהלת, א, י''ח). 'דעת' זה הבסיס לתקשורת אמת. כמו ''והאדם ידע את חוה...''. ככל שמתגברת המודעות - עולות הדרישות. לא מצפים מתינוק, שמודעותו בחיתולים, מה שמצפים מבוגר.
גם ככל שעולה המודעות - עולה פוטנציאל הכאב על מה שלא תקין.
החיובי הוא שככל שעולה המודעות - גדלה היכולת להביא לתיקון מה שאינו תקין ואז במקום לבכות על מה שרע - פועלים לעשות טוב.
בברכה,
נסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5630
נסים: אכן ניתן לתקן עם עליית הדעת, אך מהו תיקון?
אורי מילשטיין (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 22:45)
בתשובה לנסים ישעיהו

ניטרול האיומים והשמדתם, בתחום הפרטי, בתחום הקבוצתי ובתחום הלאומי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5640
חושך לא מגרשים במקלות.
נסים ישעיהו (יום חמישי, 18/07/2002 שעה 23:28)
בתשובה לאורי מילשטיין

את החושך יש לגרש ע''י תוספת אור.
זה נכון שלפעמים נאלצים להילחם, אבל רק אחרי שהארנו מספיק חזק וממוקד עד כדי יכולת להבחין בין אויב לאוהב.
לעתים קרובות יש בלבול בנושא זה והאבחנה מיטשטשת כי הדעת מבולבלת.
הדעת היא גם היכולת להבדיל בין טוב לרע. אשר על כן האכילה ''מעץ הדעת טוב ורע'' היא השורש והמקור לכל הצרות מאז ועד בכלל, כי טוב ורע מעורבים עד שלא ניתן להבחין בין טוב לרע.
אכן, יש צורך, בדרך כלל, במלחמה פנימית לא קלה לברר אצלי בנפש פנימה מה טוב ומה רע. רק לאחר שעשיתי זאת, מבלי לעשות לעצמי הנחות של היתפסות לדעות מקובלות או לכאלה שנוח לי איתן - רק אז אפשר להתחיל להתמודד עם הרע שמחוצה לי.
אז גם רוכשים את היכולת להבחין באוהב המסתתר בתוך האויב-לכאורה, ונוצרת האופציה להפוך ''אויב'' לאוהב.
כל דרך אחרת, ישירה, של מלחמה ברע - רק מעמיקה את הקיטוב ואינה עשויה להביא מזור לשום מכאוב, אישי או לאומי.
זו המשימה שלקחה על עצמה תנועת 'אור ישראל'. לא פשוט אבל לענ''ד אין דרך אחרת להצליח.
בברכה,
נסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=5671
למר ישעיהו: כמובן שאתה צודק - היסוד הערכי במאבק
מיכאל מ.שרון (יום שישי, 19/07/2002 שעה 4:33)
בתשובה לנסים ישעיהו

הסלמת המלחמה הישירה ברע-מבחינתך, גורמת גם ליריב להסלים את פגיעותיו, ולסחוף אנשים נוספים למעגל העוינות.

מאבקים מוסלמים אלה גורמים אצל הפרט לנסיגה לצידו הירוד והאוטומטי, הבהמי, ניתן לאמר.

לכן במאבקים גדולים מדגיש כל צד את הנושא הערכי, בשביל לשמור על צלם, כאשר גם לוחמת פרע שואפת לשאת אופי של בניית סדר נכון וצודק יותר תוך מאמץ ערכי.

רק הערכיות החותרת לטוב פונה לצדדים היצירתיים והבונים באדם, דבר העשוי להביא גם לתושייה, המצאתיות (שכוחה יפה במאבק), גילויי אוטונומייה וגילום ערכים גבוהים, דווקא בזמן מלחמה.

יוצא שדווקא המלחמה והמאבק מאתגרים את הכורח בשמירה על הצלם. זה השומר טוב יותר - הוא כמעט תמיד המנצח, בגלל גיוס עדיף של משאבים גבוהים .

הניגוד לכך, הינו הסצינה של מאבק הכל-וכל ושנאה. גילומם של מאבקים עירומים ונמוכים קיים תכופות בתגרות בריוניות בין חבורות רחוב וכנופיות אלימות. אלה מפוזרים לכל רוח על-נקלה על ידי כוח נאור.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.