פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לנחמה, 19/12/04 17:00)
http://www.faz.co.il/thread?rep=55118
הכוח, מירכוזו ובעיותיות פסיכולוגית מובנית
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/12/2004 שעה 19:14)
בתשובה לנחמה

נחמה, הבעייה הינה באמת חד מוקדיות של הכוח הכלכלי-פוליטי. ישראל היא כלכלית מדינת קרטליזם, שאין בה אפילו את יתרונות ביזור הכוח שיש לכלכלת שוק חופשי. מדובר במבנה צפיד של כוח ותפעולו האלים, כשהכוח ניתפס כחזות הכל באופן המנציח את מבנה הכוח החד-מוקדי והממורכז הזה.

יש בישראל גם בעייה יחודית נוספת המביאה לכוחניות יתר וראיית הכוח כחזות הכל, והערכת כל דבר ועניין על פי מימדים של כוח עירום בלבד:

כך, דומה שבקרב העם היהודי יש פרטים רבים המגיבים באופן מסוחרר ונישאבים באופן מאד רגיש לתנודות הכוח סביבם בגלל נירוזות קולקטיביות ובפרט נוורוזה היסטרית.

דומה שעקב נוורוזות אלה שהתפתחו בגלל המצב היהודי במשך מאות שנים, של נישול מכוח ממשי ומשליטה בפרמטרים מרכזיים של המצב, נוצר בעיקר מצב היסטרי (לפרושי להיסטריה) בו הפרט יוצר מעין הגברה (אמפליפיקציה) של כל פרור של עוצמה. כך תכופות השאלה של סטלין ''כמה דויוזיות יש ל-X'' הפכה גם לשאלה היהודית בה' הידיעה המאפילה על מימדים אחרים. זאת בפרט שדומה שמוקד הכוח המסורתי, ''ה' צבאות'' בגד בעמו עוד ב-‏70 לספירה ובוודאי ב-‏132 לספירה (מרד בר-כוכבא) והותיר את עמו מנושל מכוח ומיכולת פעולה כקולקטיב לכיד. מאז הפרט היהודי נאבק לא כל כך בהגדרת זהותו, אלא בגיבוש מוקדי גרויטציה, מוקדי כוח פנימיים, ונשאב בהתלהבות והשתאות היסטרית לכל שמץ של מוקד כוח מתפתח כלשהו.

בישראל, בנוסף, הציונות פיתחה גישה הרואה בתיפעול כוח את הערוץ הכמעט בלעדי לפעילות קולקטיבית, כשהדגשים כאן הינם קיומיים-דרויניסטיים (עניין שהועצם לאחר השואה): כה הרבה ישראלים מרבים להשתמש בכל דבר ועניין ובנושאים שונים בביטויים כמו ''השרדות''; ''מי שלא חזק לא שורד''; ''החיים הם בעיקרם ג'ונגל'' וכיוצא באילה מימדים כוחניים-קיומיים שהפכו את הוויתנו כאן לשממה מחליאה עתירת עליבות קשה. חנוך לוין היטיב להצביע על מרכזיות הכוח ויחסי החפץ בהוויית החיים הישראלית. בארץ זכו מחזות אלה להצלחה גבוהה. בלונדון הם הוגדרו כתיאטרון גרוע, משום שהקהל האנגלי תופס אולי את המציאות באופן עשיר יותר ובעל מימדים נוספים שאינם קורסים רק לגוונים של יחסי כוח.
http://www.faz.co.il/thread?rep=55120
הכוח, מירכוזו ובעיותיות פסיכולוגית מובנית
נחמה (יום ראשון, 19/12/2004 שעה 20:52)
בתשובה למיכאל שרון

מה הפלא ש ''יפי הבלורית והתואר'' מתקופת מחלחמת השיחרור, מוצגים ברוב התמונות הרשמיות כשהם אוחזים בנשק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=55122
הכוח, מירכוזו ובעיותיות פסיכולוגית מובנית
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/12/2004 שעה 21:03)
בתשובה לנחמה

כאן עוד אפשר להבין - מאבק לעצמאות. אך מה בדבר הכוחניות העירומה והלעגנית בשיר של חיים חפר מתקופת מלחמת השחרור ''סרסנוך, יא מוחמד''?
http://www.faz.co.il/thread?rep=55134
הכוח, מירכוזו ובעיותיות פסיכולוגית מובנית
נחמה (יום שני, 20/12/2004 שעה 8:50)
בתשובה למיכאל שרון

לחיים חפר היו לרוב יציאות רוחניות קלות ומשעשעות, אבל פה ושם גם יציאות קשות ומטרידות, העלולות לגרום ואף גרמו לו לבעייה מיוחדת, שאפשר לכנותה ''טחורים תודעתיים''.
לדוגמה: יציאותיו בקשר לתרבותם של יוצאי עדות המזרח.
אבל בסך הכל הוא איש של מקאמות עוקצניות בטוב-טעם ופזמונים שקולים ושווים לכל נפש, שכבר הפכו כמעט לשירי-עם.
אני חושבת שלפי התבטאויותיו העכשוויות, אפשר לסווג אותו בין אלה שבסך הכל סולדים מכוחניות, או לפחות נואשו ממנה מזמן.
במקרה הזה, שתי האפשרויות הן חיוביות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=55135
יופי נחמה!
דבֵק בצדק (יום שני, 20/12/2004 שעה 8:56)
בתשובה לנחמה

עמיש.
http://www.faz.co.il/thread?rep=55128
יופי נחמה!!!
דבֵק בצדק (יום שני, 20/12/2004 שעה 8:36)
בתשובה לנחמה

זה נכון שאיבדת את הגרביטציה שלך?
http://www.faz.co.il/thread?rep=55159
אמת מארץ ישראל
מיכאל שרון (יום רביעי, 22/12/2004 שעה 7:39)
בתשובה לדבֵק בצדק

על מה שלא רואים משם: להלן מאמר הדן, בין היתר, בכמה שאלות יסוד במעמדנו מבחינה גלובלית בסכסוך הישראלי-ערבי

אתם במו ידיכם, אחי גיבורי התהילה
http://www.faz.co.il/thread?rep=55161
את הגרביטציה המושכת לתהום
נחמה (יום רביעי, 22/12/2004 שעה 11:16)
בתשובה לדבֵק בצדק

שאליה מנסים להוביל אותנו המתנחלים ותומכיהם - רצוי וטוב לאבד מהר ככל האפשר.

אבל אני חוששת שתגובותיך מעידות על כך שאתה הולך ומאבד את הגרביטציה השומרת על אי-התנתקות מהשכל הישר,
ועל כך יש להצטער.
http://www.faz.co.il/thread?rep=55168
יופי נחמה!
דבֵק בצדק (יום חמישי, 23/12/2004 שעה 2:03)
בתשובה לנחמה

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.