פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=54738
גם יהודה ניני יודע
יועזר (יום שישי, 03/12/2004 שעה 13:38)

כי היחס המחפיר שזכו לו יוצאי תימן לא החל עם העליה השניה. כבר בתרמ''כ ''אעלה בתמר'' יחסם של היהודים אל יהודי תימן היה רע. התחילו בכך יהודי הישוב הישן בירושלים שלא קיבלו את התימנים שנאלצו להתגורר בסילואן בקרב ערביי המקום. אחר כך היחס הרע שזכו לו מאת האיכרים בני העליה הראשונה במושבות. וגם אם ההתעללות היתה בימי העליה השניה, עדיין האחראים לה היו האיכרים.
''פרשת כנרת'' היא כנראה אחת העגומות ביחסם של בני העליה השניה לתימנים. כאן אני חש שניני דייק בהזכירו שהיתה זו החמצה.
אני חקרתי בזמנו את יחס האיכרים לתימנים בתקופת העליה השניה וכך כתבתי בסיכום:
תקופת העליה השניה היתה תקופה סוערת. בתקופה זו הגיעו האנשים שהניחו את היסודות שעליהם בנויה התחיה היהודית בארץ ישראל. אם אלה החולמים הצעירים ממזרח אירופה עם הרעיונות ה''מוזרים'' ליהדות המסורתית של אז (במושבות). ואם אלה התימנים שהגיעו בשנותיה האחרונות של העליה השניה (משנת 1911). יהודים אלה שבאו מתימן אמנם לא הביאו רעיונות סוציאליסטים, אך היו חדורי להט משיחי שעוצמתו שקולה כנגד הלהט המשיחי של החולמים הסוציאליסטים. שני שבטים אלה: הסוציאליסטים ממזרח אירופה והתימנים מדרום חצי האי ערב (מעליית יבנאלי) נראים לי כשווים בעצמת האמונה שלהם. אלה צירפו ללהט זה תפילה לבורא עולם ועשוה כלי עבודה, ואלה קידשו את החולין ואת מעשה היומיומי. גם אלה וגם אלה הגיעו למושבות וזכו ליחס דומה מן האיכרים, לגלוג והתעללות. אף אלה ואף אלה נלחמו על נתח עבודה במושבות מול הפועל הערבי, ושניהם היו צריכים לכבוש את העבודה והשמירה מידי הערבי שהיה אהוב על האיכרים ביום וגונב מהם בלילות.
והיו כמה הבדלים בין שני פועלים אלה: החלוץ היה מאורגן, רווק ואחראי רק לגופו ונפשו.אם התגלה איזשהו קושי נשא רגלים ועבר למושבה אחרת לחפש בה את מזלו. לא כן הפועל התימני שהיה בודד לנפשו, בלתי מאורגן, מטופל במשפחה שחייב הוא בפרנסתה, ונתון לחסדי האיכרים. הוא לא יכול היה לעזוב את המושבה ולחפש לו מקום אחר, מי יאכיל את ילדיו?
מול הפועל הערבי שהיה מגובה ע''י האיכר העמיד התימני את כושר עבודתו, את חריצותו ואת הכרח ההישרדות. באותה עת ממש יכול היה החלוץ הסוציאליסט להביא את הארגון שהוא היה חלק ממנו כמגן, ארגון שבמקרים רבים היווה תחליף למשפחה שנותרה ברוסיה. ארגון שעד מהרה נטל על עצמו את הנהגת שיבת ציון חדשה זו. שהעמיד עצמו ככח שווה ואף חזק מכל האחרים שכבר היו בארץ ישראל. חזק מן האיכרים, חזק מן הישוב הישן, חזק אפילו מן השלטון הזר שהיה אותה שעה בארץ ישראל.
רע היה מצב התימנים בכל הארץ, אין לאף מושבה זכות מיוחדת על היחס הרע. אך מדוע זכו התימנים ליחס זה? שתי סיבות עולות בדעתי: האחת, האיכרים שנאו את הערבים אך גם פחדו מהם והיו תלויים בהם. והנה נזדמנו להם יהודים משונים, כמו ערבים, אך בני דת משה, ואפשר לעשות להם את מה שאי אפשר לעשות לאלה שהם ערבים ממש. חיזוק לדברים אלה נמצא לי בראיון שנערך עם שולמית לוי ז''ל שהגיעה לזכרון יעקב בהיותה בת 7 בשנת 1914: ''הם ראו בנו אומה זרה, אומה משונה הם ראו בנו.. ואף אם חסר היה לאיכרים עשירי למניין לא הסכימו לצרף תימני לתפילה.'' (הראיון הוקלט בוידיאו ב1988 ע''י שאול דגן מנהל המוזיאון ההיסטורי של ז''י ונמצא בארכיונו של מנחם לדני בזכרון יעקב)
סיבה שניה שמצאתי בזכרון יעקב וכך היה בכל הארץ: לא היה לתימנים מגן והם היו תלויים בחסדי אנשים טובים.

בביקורי האחרון במוזיאון לתולדות חדרה ''החאן'' ראיתי כי בביתן העליה השניה יש מקום של כבוד לחלוץ התימני מעליית יבנאלי, וזו כבר התחלה טובה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=54743
מספר שאלות ליועזר
דוד סיון (יום שישי, 03/12/2004 שעה 17:14)
בתשובה ליועזר

1. כמה זמן נמשכה מסכת ההתעללות במושבות?
2. האם בסופו של דבר התימנים נשארו במושבות, כמו שולמית לוי בזכרון?

היה מאד מעניין לקרוא את דבריך בעיקר הקטע על ''המדוע''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=54747
מדובר כמובן בשנת תרמ''ב
רמי נוידרפר (יום שישי, 03/12/2004 שעה 19:11)
בתשובה ליועזר

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.