פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=50835
כרגיל, מאמר רציני ומעמיק.
אריה פרלמן (שבת, 17/07/2004 שעה 11:46)

המאמר סובב כולו על ציר מרכזי אחד, שהוא הטיעון המעגלי הנוכחי של ישראל: הגדר היא תוצאה של הטרור, שנענה בטיעון הערבי: הטרור הוא תוצאה של הכיבוש.

ומדוע מעגלי?

מכיוון שישראל מודה: אכן זהו כיבוש.

אז אם ישראל מודה - אמנם בשתיקה ובמשתמע - שיהודה ושומרון הם שטחים כבושים - מדוע היא מתעקשת להחזיק בחלקים מהם?

את זאת אף גוי הגון לא יכול לקבל.

התוצאה המתבקשת היא כי הגוי ההגון יציע לישראל - ובחלק מהמקרים זה נעשה באמת בתום לב: ''נא השיבו את הגזל שכבשתם מהעם הפלשתינאי - ובכך ממילא תישמט הקרקע מתחת להצדקה ולצורך בטרור''.

וישראל? היא מודה שבידיה גזל - אך היא מסרבת להשיב את כולו. וכל עוד היא כובשת וגוזלת אדמות ששייכות ל''עם הפלשתינאי'' - הרי שאך טבעי ומתבקש הוא לצפות למאבק עיקש של העם הגזול להשבת אדמותיו.

* * *

לפיכך, כאשר באים ואומרים לישראל: ''אדמות אלו גזולות הן בידכם'' - אסור לישראל לומר - בשום פנים ואופן: ''כן גזולות אבל... נדרשות לצורכי ביטחון''. אסור באיסור חמור.

על ישראל לומר בקול צלול וברור: ''אדמות אלה אדמות יהודיות הן, והינן שייכות למדינת היהודים בדין ובצדק''.

וכאן נפרש שטיח ארוך של שלל טיעונים תיאולוגיים, היסטוריים, מוסריים, גיאוגרפיים ומשפטיים - שפירוטם דורש מאמר נפרד.

וכאשר ישראל תעמיד צדק מול צדק, זכות מול זכות, מהות מול מהות ועיקרון כנגד עיקרון - התמונה תשתנה לחלוטין.

* * *

ביחס לאירופה, עלינו להכיר בכך שעקב גורמים שונים - לעולם לא נוכל לזכות בצדק מלא. במקרה הטוב נוכל לזכות ב-‏50%, ב60% או אולי ב-‏70% צדק. שילוב של עמדות היסטוריות, תיאולוגיות ואינטרסים מעמידים את ישראל בעמדתת נחיתות מקדמית.

אך כל עוד ישראל מוצאת עצמה מסובכת בלולאת-חנק לוגית - אל לה להתפלא אם היא זוכה ב1/15 צדק.

אלא שהכישלון מובטח מראש - כיוון שקברניטי ישראל הנוכחיים - רחוקים מנטלית ת''ק פרסה מעיקרון היסוד שבלעדיו אין ולא יהיה צדק: ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=50841
כרגיל, מאמר רציני ומעמיק.
אלכסנדר מאן (שבת, 17/07/2004 שעה 14:47)
בתשובה לאריה פרלמן

אני מודה לך על הציון הנאה שהענקת למאמר זה;

מבחינה טכנית-פורמאלית אני מסכים לכל מילה שכתבת בתגובה זו, למרות שמבחינה פוליטית אני דוחה את טיעוניך אלו; ישראל אכן מצוייה בקושי רב להסביר את התוואי עליו היא מותחת את הגדר, וקרוב לוודאי שפני הדברים היו מעט פשוטים יותר לו היתה בוחרת בנימוק הישיר והפשוט שאתה מציע, היינו: ''אדמות אלה אדמות יהודיות הן, והינן שייכות למדינת היהודים בדין ובצדק''. זה אולי היה הנימוק הכנה ביותר שישראל היתה יכולה לתת מבחינת הסופר-אגו הקולקטיבי המתקיים בה בשכבות רבות של הציבור, אולם ברור שזוהי משאלת לב בלבד, שלשיטתי לא היתה זוכה להכרה בשום מקום בעולם, להוציא מיקרונזיה.

מה היה קורה אז, ברגע שבו ישראל היתה מכריזה למעשה על כך שאלו אדמותיה וכי תעשה בהן כרצונה? יש מספר סצאנריות לנושא זה, שלשיטתי כל אחת גרועה מקודמתה, אולם זהו נושא לדיון אחר, כנראה. כדי שיהיה ברור אחזור על כך פעם נוספת על דעתי האישית בנדון: סיפוח השטחים יגרום לשיטתי לאסון אמיתי עבור מדינת ישראל, וגם אם אלו 'אדמות יהודיות' לשיטתך הרי שיש לוותר עליהן במסגרת מו''מ או במסגרת חד צדדית, פשוטו כמשמעו, למען נסיון יצוב האיזור.

על דברים או יש לנהל ויכוח ציבורי הוגן, וכמובן מה שחשוב באמת הוא לקום ולומר בקול רם שקביעת גבולה המזרחי של ישראל (גם באופן פרוביזורי) הוא עניין לאומי כללי, שעליו יש לקבל החלטות ברורות במשכן המחוקקים ולא אד הוק לפי מצבי רוח משתנים פוליטית, או גחמות מסוג 'הבה נבדוק אם זה הולך'. מסתבר שזה לא הולך תמיד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=50848
כרגיל, מאמר רציני ומעמיק.
אריה פרלמן (שבת, 17/07/2004 שעה 15:55)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אלכס,

אתה מסתכל מטבע הדברים על המצב הנוכחי - ובמיוחד באירופה, מכיוון שבליבה אתה חי ומעורה היטב.
אין פלא שלטיעון הבסיסי שהבאתי אין קונים כיום באירופה, מכיוון שישראל ממילא מתכחשת לו בעצמה. אי לכך קשה לצפות שבאירופה יהיו ציונים גדולים יותר מהציונים עצמם...

* * *

קראתי היכנשהוא, שבעת ביקור קלינטון בגבול ישראל-ירדן לרגל חתימת חוזה השלום, נשאל הנשיא כדלקמן: ''אתה הרי מאמין בתנ''ך, ויודע שארץ הקודש שייכת לעם היהודי. אז איך אתה מעז לתת את ידך למסירתה לזרים?''
תגובתו של קלינטון היתה מבוכה. הוא הצביע לעבר רבין ואומר שזה הוא... שזה מעשה ידיו.

ידיעה יותר מוסמכת זכורה לי מימי יצחק שמיר כראש ממשלה. הוא סיפר שמזכיר המדינה האמריקני בייקר אמר לו בשלב מסויים: ''בסדר, אותי שכנעת. עכשיו שכנע את בוש''.

* * *

בכל מקרה, אלכס, הויכוח הוא תיאורטי בלבד. כל עוד ממשלת ישראל לא יוצאת בתקיפות להיאבק על זכותו של עם ישראל על ארץ-ישראל, אין לנו שום סיכוי.

העולם לא חייב לקבל את עמדתה של ישראל במאת האחוזים. למאבק על הצדק ישנם גם צדדים פרגמטיים: כך, למשל, מספר מנכ''ל משרד החוץ לשעבר איתן בנצור, שלאחר שבייקר נואש מהניסיון להביא להקפאת ההתנחלויות (איש לא העז לדבר על עקירה) - הוא העביר את הלחץ על הפלשתינאים: הוא איים עליהם שאם ישתההו וימשיכו להקשיח את עמדותיהם, ואם יסרבו להיכנס למשא ומתן - ההתנחלויות רק תימשכנה ותתגברנה עד שלא תישאר אדמה לדון עליה.

אין בכך משום ראיה שבייקר הפך לחלוץ ציוני נלהב. בכלל לא. הוא המשיך לתעב את ההתנחלויות עד יומו האחרון בתפקיד. אבל הוא הבין שאת הלחץ יש להעביר למקום אחר.

* * *

דבר דומה אירע בזמן כהונתה של אולברייט כמזכירת המדינה האמריקנית. כידוע, מחלקת המדינה בארצות-הברית איננה רק מוסד פרו-ערבי בדרך כלל, אלא גם שמרן מאוד, שלא משנה בקלות את עמדותיו. והנה - ראש המערכת הזאת הכירה במפורש בחוקיות ההתנחלויות - על אף תיעובו האישי של קלינטון כלפי נתניהו ועל אף ההתנגדות הפוליטית הנחרצת להמשך ההתנחלויות.

נתניהו היה ראש הממשלה האחרון שדגל בהמשך ההתנחלויות - וגיבה את עמדתו בטיעונים משפטיים.

אך במקום לבסס ולהשריש את תודעת חוקיות ההתנחלויות בציבוריות האמריקנית - ועל בסיס תודעה זו להמשיך בתנופת ההתנחלות - בא מר שרון ומלהג: ''כיבוש''.

לפיכך אין פלא שכסילות ושיתוק מהסוג הזה ואחרים - נענים במכות נמרצות מצד ה''חוקיות הבינלאומית''.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.