פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=50132
מה התנפלת על מזוז?
אריה פרלמן (שבת, 03/07/2004 שעה 10:18)

לא הצלחתי להבין.

בכל אופן - אנא הרחב בעניין לינקולן ובית המשפט העליון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=50136
ביקורת איננה התנפלות אלא סימן של אהבה ואיכפתיות!
אריק (שבת, 03/07/2004 שעה 12:50)
בתשובה לאריה פרלמן

מדוע נהוג אצלנו לפרש מאמרי ביקורת כאילו הם ''נגד'' ולא בעד המבוקר?

תופעה הרסנית זו היא עניין מרתק לפסיכיאטר חברתי. כי זה הוא כשלון המאפיין רבים כל כך וטובים כל כך.

מי שמעבירים נגדו ביקורת, נפגע במקום לברך ולהודות, ומי שקורא ביקורת מסיק אוטומטית כי המבקר הוא נגד ולא בעד המבוקר שלו.

זה חולני, והרסני.
(והטענה שלי איננה אליך, פרלמן הנכבד, אלא אלינו, כקולקטיב)

דעתי על מזוז היא מצויינת, ולכן אני טורח להעביר ביקורת על מעשיו. אין לי שום ביקורת על טומי לפיד ואהרון ברק, לדוגמא. זה עניין של המשטרה והפרקליטות לעסוק בעבריינים הללו, לא של כותבי דיעות.

בכל אופן - בספר שאני כותב על תולדות המשפט ותפקידו השולי של המשפט בחיי החברה (מלוא הארץ זכויות) יש פרק על הנושא.

בתמצית:

גם בית המשפט העליון האמריקאי היה נשיא כמו שמגר, אשר הניח את היסודות לסמכויות הנרחבות של בית המשפט העליון על פני חקיקה של בית הנבחרים (השופט ג'ון מרשל). בטעות נהוג לייחס את המהפיכה החוקתית לברק, אבל אין זו אלא עוד גניבה של ברק. המייסד הוא שמגר.

גם בארצות הברית מחליפו של הנשיא ג'ון מרשל היה מי שששיכרון הכוח העביר אותו על דעתו, השופט רוג'ר טיני, שגם הוא -כמו אהרון ברק וטומי לפיד- חיבבו ביותר את עליונות הגזע הלבן על פני שחורי-העם. גיזען בעל כישרון לא מבוטל.

נקודת המפנה בארה''ב הייתה פסק דין משנת 1857 (דרד סקוט)שהיוה נקודת השפל בביהמ''ש. בפסק דין זה ביהמ''ש הגביל את סמכותו של השלטון הפדרלי לאסור עבדות במדינות. איסור על עבדות בצפון היה, לפי דעת השופטים, בגדר פגיעה בלתי נסבלת בזכות לרכוש.

כדי לא להרחיב את היריעה מעל לנדרש, אמנע מהאנולגיה הישראלית בנושא זה, אך היא בהחלט קשורה לעוני בעיירות הפיתוח (הבדלי המעמדות והניכור) ופרשיות רבות נוסח פרשיית הניסויים הביולוגייום בילדי תימן.

בכל אופן, ההחלטה ההיא של השופט טיני עוררה תגובה אלימה כל כך בצפון, שיוקרתו של ביהמ''ש הפכה לבדיחה, בערך כמו כעת ביחס של הציבור אל בית משפט לאחר שהתגלה פרצופו האמיתי בפרשת מינוי ארבל והסירחון שלווה לכך.

במלחמת האזרחים עצמה הנשיא טייני ניסה לערער את סמכותו של לינקולן לפגוע ב''הביאס קורפוס'' (האיסור על מעצר ללא דיון משפטי), אך הנשיא התעלם מהחלטתו כאילו לא ניתנה, קרע את פסק הדין והשליך אותו לאשפה ''כי זה סתם הבעת דיעה לא קובעת של פקיד לא חשוב'', הגם שגם בארצות הברית מיהרו כתבלבי החצר (העיתונות בצפון) לגנות את מעשהו של הנשיא ''החצוף''.

לינקולן אמר אז, כי אם היה נמנע מלפגוע בהביאס קורפוס , הייתה התוצאה ''ביטולם של כל החוקים פרט לאחד''.

במעשהו זה, לינקולן הניח את היסוד לביטול העבדות ולהפיכת אמריקה למעצמה הכלכלית והמוסרית והחברתית שהיא הייתה, עד לעליית בוש לשלטון. לו אמריקה הייתה נשמעת לבית המשפט העליון העלוב שהיה גם לה בזמנו - היא לא הייתה אלא סתם עוד מדינה נחשלת נוסח מדינות דרום אמריקה ודרום אפריקה.

מי שרוצה, יכול למצוא כאן קשר מצויין לחציית הקו האדום של בית המשפט בישראל שעה שהחליט לעצור את פדרמן שנה שלמה למרות שלא היו כנגדו שום ראיות לביצוע עבירה כלשהיא, אלא רק התנגדות פוליטית גרידא פרשת פדקמן אינה אלא המשך פרשה חמורה הרבה יותר, של הפעלת סוכנים-מבאישים רבים דוגמת אבישי רביב).

על חוקת ארצות הברית וההיסטוריה שלה, מומלץ לקרוא בחומרים המרתקים מתוך הארכיון הלאומי של ממשלת ארצות הברית, כאן:

http://www.faz.co.il/thread?rep=50139
אריק, התנפלת
אריה פרלמן (שבת, 03/07/2004 שעה 14:01)
בתשובה לאריק

''נוהל נפסד'', ''התנהגות בולשביקית נלוזה'', ''הנחיה בלתי חוקית בעליל'' וגו' - אינן ביקורת - אלא התנפלות.

אמרת ''טעות חמורה'' - ודי היה בכך. יכולת להוסיף: ''חריגה מסמכות''.

אבל עשית הרבה מעבר לזה.

חבל, כי אם אתה באמת רוצה שמבוקריך יתייחסו אל דבריך כאל ביקורת ''בונה'' - נסה להבדיל בין ביקורת לבין התגוללות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=50144
כחומרת העבירה - חומרת התגובה
אריק (שבת, 03/07/2004 שעה 17:09)
בתשובה לאריה פרלמן

מה שמזוז עשה, לצערי, איננו רק ''טעות חמורה'' ולא סתם ''חריגה מסמכות''.

מזוז -בסתימת הפה לתרזה- ממשיך מסורת בולשביקית שהיא גם בלתי חוקית בעליל (וזו הגדרה משפטית יבשה, ומזוז קיים את כל מרכיבי ההגדרה במקרה זה) ונוהל שהוא לא סתם נפסד אלא נוהל המסכן את אושיות השלטון כולו.

הביקורת היא אכן חמורה, כי אני סבור שהמעשה הוא חמור.

מזוז לא היה זה שהוליד את הנוהג, לפיו על עובד ציבור להמנע מלהתבטא בעניינים ציבוריים, אבל הוא נתן לה הכשר מחודש למרות שהנוהל הזה הופך ליותר ויותר נחלת משטרים חשוכים מן העבר (אותם משטרים שבהם צמחו קברניטי שלטון החוק, אבל לא מזוז או אבותיו).

אני תקפתי, כי אני סבור שיש חשיבות מרובה לדיעותיהם וביקורתם הפומבית של כלל עובדי הציבור, המשרתים אותו נאמנה.

אם שר הבריאות או מנכלו או הבג''צ נותן הנחיה המסכנת את בריאות הציבור, לא מענינת אותי דעתו של האזרח הפשוט הזכאי לתקוף את ההחלטה באינטרנט, או של עיתנואי מחצר זו או אחרת. אני ואתה חייבים לאפשר לו את הדרך להביע את הביקורת שלו -חריפה ככל שתהיה- בחופיות וללא שום רסן או מגבלה.

אם היועץ המשפטי לממשלה נותן הנחיה שלא לפרסם ערב הבחירות ראיות בנוגע ליושרו של המועמד לראשות ממשלה, אני לא צריך להתפלל שתקום לה ''עבריינית'' נוסח ליאורה גלאט כדי שתדליף לעיתונאי פרט כזה או אחר, מגמתי יותר או פחות.

אין דבר כזה ''זכות הציבור לדעת''. יש רק ''חוסר סמכות לחסום מידע''.

זכות הציבור לדעת נוסעת מהיותו הבעלים של הידע הזה. כשהוא גולמי וטרם עיבודו.

רק במשטרי הסריסים, הרודנים והבולשביקים יש היפוך של היוצרות, והפקידים הם הבעלים ואילו הציבור מלקט את חסדי הזכויות שהאדונים מואילים בטובם לפזר בקמצנות.

רק במשטרים שבהם השלטון מטופש במיוחד, האזרח פונה אל שופט בתור ''כבודו'' במקום שהמשרת -הוא השופט- יפנה אל האזרח בתואר ''כבודו''.

רק במשטרים שבהם מתעתעים באזרח באמצעות פעלולים ואחיזת עיניים, ממקמים את דוכן השופט מעל למקום מושבם של בעלי הדין במקום בגובה העיניים.

אתה כנראה לא מבין מה הם היוצרות ולכן לא מבין מה הוא היפוכם.

זכותו של הציבור (ועובדי המדינה אינם תת-ציבור!) להתבטא, להעביר ביקורת, להשתתף במחלוקת ולתקוף בחריפות כל משרת ציבור איננה זכות של מה בכך. היא נשמת אפה של חברה חופשית. במקום שסותמים פיות, מתירים ליגאל עמירים להתבטא כאלטרנטיבה לגיטימית.

מזוז מבין היטב את מה שלא כל קצר-רואי מסוגל להבין:

חסימת חוש הביטוי משחיתה את מנגנון הציבורי. היא יוצרת מסלולים עוקפים. יחסי תן וקח בין עיתונאים לעובדי ציבור. מנגנוני סחיטה. מנגנוני טובות הנאה. מנגנוני סלקציה ומניפולציה על מידע.

המסורת הנפסדת שמזוז ממשיך אינה ניתנת להבלגה. זו בעיטה באשכי הדמוקרטיה. ביקורת עדינה מזו על מעשה כל כך חמור? ''חוסך שבטו שונא בנו''!
http://www.faz.co.il/thread?rep=50159
מבין כל ההבלים בכל זאת יש משהו
מושה (שבת, 03/07/2004 שעה 18:41)
בתשובה לאריק

שמצאתיכי היוא ראוי לתיקון.
האנשים בבית המשפט קוראים לשופט ''כבודו'' והשופט קורא לכל אחד בשם ''אדוני'' כיאה וכיאות. השופט הוא מכובד ומי שעומד לפניו הוא האדון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=50244
כבוד המושג באמצעי כפיה
צחי (יום ראשון, 04/07/2004 שעה 17:14)
בתשובה למושה

כמוהו כמין המושג בכוח הזרוע או הודאה המושגת בעינויים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=50172
הגדרה משפטית יבשה?
אריה פרלמן (שבת, 03/07/2004 שעה 21:29)
בתשובה לאריק

המינוח ''בלתי-חוקית בעליל'' מזכיר מאוד - מבחינה משפטית יבשה כמובן - את המקרים שבהם פוקדים על חייל, למשל, לאנוס שבויה/ללקק למפקד את הגרביים/לירות ברגלו של חייל אחר/לחתוך לעצמו את האצבע - או כל פקודה מטורפת אחרת שנוגדת באופן הבסיסי ביותר את יסודות המוסר האנושי ואת כבוד האדם.

בניגוד לפקודה בלתי-חוקית (לא ''בעליל''), כגון להסיע את בתו של המפקד לבית-הספר; לחלק לחיילים מסויימים מנות אוכל יותר גדולות/טובות מלחיילים אחרים, או כל פקודה שהיא נוגדת את הפקודות - אך איננה בחזקת זוועה בלתי-נסבלת.

לומר על הנזיפה של מזוז שהיא ''בלתי-חוקית בעליל'' - זה להכניס לעניין הפעוט והשולי הזה מימד זוועתי ומחריד, שחורג הרבה מעבר ל''ביקורת'' ואף ''התקפה''.

ייתכן שמזוז קפץ בגלל סגנון הדברים של אל''מ תרזה (שאני מסכים דרך אגב עם כל אות שבהם). אך מסופקני אם היה מזוז נוהג באופן דומה אילו תרזה הסתפק בהבעת מחלוקת עם בג''ץ - מבלי להכניס ''חיי אדם'' לעסק. בכל זאת עובד מדינה צריך לשים חרצובות ללשונו.

לא ככה?
http://www.faz.co.il/thread?rep=50197
הגדרה משפטית יבשה!
אריק (יום ראשון, 04/07/2004 שעה 1:19)
בתשובה לאריה פרלמן

אולי זה מה שההגדרה הזאת מזכירה לך. אבל זה לא מה שהיא מזכירה למזוז או לכל משפטן ברמתו של מזוז.

אין מה להשוות, חלילה, בין ההנחייה הבלתי חוקית בעליל -לדוגמא- של רבין לשבור ידיים ורגליים בזמנו, או להנחייתו לטבוח באנשי אלטלנה, לבין הנחייתו של מזוז בעניין תרזה.

המבחן שבית המשפט העליון הציע בפרשה הנ''ל (הידועה כפרשת-גבעתי) הוא:

''לא אי חוקיות פורמאלית בלבד, אלא אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת את הלב, אם העין אינה עיוורת והלב איננו אטום או מושחת - זהו מבחנה של פקודה בלתי חוקית בעליל''

ההנחייה לאסור על עובד מדינה להביע את ביקורתו כנגד החלטה שיפוטית, בנסיבות שבהן הביקורת מתריעה על פגיעה בבני אדם בוודאות קרובה - איננה סתם בלתי חוקית. היא בלתי חוקית בעליל!

ולדעתי - דווקא בזכות העובדה שתרזה סבר כי החלטת הבג''צ פירושה סיוע לארגוני הטרור לגרום לאובדן בחי אדם, זו חובתו לומר זאת, ואסור היה על מזוז לסתום את פיו.

זה מסוג המעשים המתאימים לכנסיה כנגד פיסיקאי הקורא תיגר על ההגמוניה השלטונית שלה. זה איננו מעשה היאה למזוז.

ההנחייה לעובדי מדינה להסתיר מהציבור את חוות דעתם, היא בהחלט לא סתם בלתי חוקית, אלא בעליל.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.