http://www.faz.co.il/thread?rep=43070 | |
גבי אתה אומר דבר והיפוכו. | |
ישראל בר-ניר (שבת, 20/03/2004 שעה 19:15) בתשובה לגבי בחן | |
ראשית לא אמרתי שצריך או רצוי להעתיק לכאן את השיטה האמריקאית כלשונה. יש ללמוד ממנה (ומארצות אחרות) ולהעתיק את האלמנטים החיוביים שהם ביסודם שיטת הבחירה שמצמצמת למינימום או מונעת לחלוטין את מעורבותם של השופטים עצמם בתהליך המינוי והסרת מעטה הסודיות המאפשר לעבוד על הציבור בעיניים. לגופו של עניין, דווקא המינוי של השופטים לכל החיים הוא אחד האלמנטים החיוביים בכך שהוא מאפשר לשופטים להחליט מבלי לחשוב איך החלטתם תשפיע על המשך כהונתם. זה אחד הגורמים היסודיים שמבטיח את אי תלות של הרשות השופטת. יש כאן כמובן חיסרון בכך שאם אתה נתקע עם בחירה לא מוצלחת לא ניתן לשנות את זה, לכן כל כך חשוב שדרך מינוי השופטים תהיה כזאת שתצמצם למינימום את האפשרות שזה יקרה. השיטה הביזנטינית הנהוגה בארץ לא רק שהיא רחוקה מאוד מלהבטיח את זה, היא גם מהווה מתכון כמעט בטוח לכך שלא הטובים ביותר יגיעו למעמד. בביקורת שלך על שיטת המינוי בארה''ב השתמשת במונח ''סלבריטיס'' מה שמראה כמה מעט אתה יודע על הנושא. המועמדים לכהונת שופטים בארה''ב נבחרים בקפידה רבה כשהרקע המיקצועי שלהם נבחן בזכוכית מגדלת. לא ייתכן כאן שאדם יתמנה לבית המשפט העליון מבלי שכיהן לפני כן הרבה שנים כשופט בערכאות יותר נמוכות (בארץ לדוגמא, שלושה מחברי ביה''מ העליון היום לא כיהנו אפילו יום אחד כשופטים בערכאה כל שהיא לפני המינוי, ובימים אלה עומד להצטרף אליהם רביעי). תסתכל מה קרה כאן לאחרונה כששר המשפטים ניסה למנות יועץ משפטי מהמיגזר הפרטי. כל המערכת התקוממה. אינני חושב לרגע שלא ניתן למצוא עורכי דין טובים במיגזר הציבורי, אבל צימצום הבחירה רק למיגזר הזה מגבילה קצת את איכות המועמדים (בשיטה הישראלית היועץ המשפטי הוא כמעט באופן אוטומטי מועמד לבית הדין העליון בבוא היום). כללי ה''ברירה הטבעית'' - דרוויניזם כלכלי כפי שנהוג לכנות זאת - מבטיחים שבמיגזר הציבורי יהיה ריכוז יותר גבוה של עורכי דין פחות מוצלחים מאשר במיגזר הפרטי. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |