http://www.faz.co.il/thread?rep=42956 | |
חברות יכולות גם להמצא תקופה ממושכת בתהליכי התפוררות וקריסה | |
מיכאל שרון (יום שני, 15/03/2004 שעה 16:10) | |
שכן אירגונים יכולים לסגת ולסגת בביצועיהם ואיכות תשומותיהם תוך התייצבויות על מצבי תת-אופטימאליות מערכתית בטווחי נסיגה נירחבים. בסביבה חברתית של התפוררות משתרר אקלים אירגוני של קלות ראש, מחטפים ודומיננטיות האמירה הנחרצת אך הריקה באירגונים חברתיים, ורווחות נישות בהן מתוגמלים אנשים שבסביבה חברתית אופטימאלית נחשבים כעשבים שוטים. אנשים היוצרים אקלים של שרירות המעורבת בקלות ראש ביחס להחלטות ומהלכים חשובים הם אלה שעולים אז לעמדות מפתח, בעוד אנשים בעלי משאבים אישיים ויכולת נידחקים והולכים, ונימצאים במצב של תת-תגמול או אף ענישה. תחושת האחריות שלהם עשוייה להביאם להמשיך במאמצים להציל משהו, אך הדבר מביא להידוק העריצות והשרירותיות סביב הרוח האירגונית היוצרת והחופשית הכרוכה בנוכחותם. כך, רואים אנו חברות בהם, דווקא בתקופות היסטוריות קשות, עולה מנהיגות מחלצת, המתווה דרכים חדשות, דרכי מוצא והתקדמות, כגון ווינסטון צ'רצ'יל באנגלייה. בעוד בחברות אחרות, בתקופות קשות, צצה ועולה כפורחת בתקופות קשות מנהיגות איוולת, המאיצה עוד יותר את תהליכי האסוניות והקריסה. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=43004 | |
ממש מעניין מה שאמרת | |
ישראל אחת (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 8:21) בתשובה למיכאל שרון | |
האם יש לך השערה למה אצלנו לא צומח מנהיג מכונן, מחלץ, מנווט בתקופתו הקשה? היכן המנהיג שיש לו האומץ לומר שדרך אוסלו כשלה אבל ב'יחד' עם זה גם להסיק את המסקנות הנובעות מתובנה זו? כיצד אפשר להילחם בארגוני טרור ועדיין להניח להם להישאר בהגה השלטון? אז גם אם אנחנו לא נקבע מי יהיו אלה שיובילו את הפלסטינים לשלום, הרי מוטלת עלינו חובה מוסרית להכות בטרור. ואם את הטרור הזה מובילים ראשי אש''פ, אז עלינו להבהיר להם שהם לא חסינים מכדורי המחסלים שלנו. נטשנו את העיקרון שעם טרוריסטים לא מדברים על שלום ובכך נתנו לטרוריסטים אורך נשימה נוסף. צריך להפסיק עם המשחק הכפול הזה, ולהכות בטרור האיסלאמי עד תום. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=43007 | |
במשך מאות שנים עמדו בראשי הקהיליות מנהיגים שתפקידם היה | |
מיכאל שרון (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 9:26) בתשובה לישראל אחת | |
לרקוד לפני הפריץ ולרצותו, לנסות להתחמק מהכלב, או להכניס את הנוצות לכר שפרמו הפוגרומיסטים. מדובר בקיום תוך תחושת חוסר אונים ותלות מוחלטת בגורמים חזקים. מאידך, אנגליה למדה החל מהמאה ה-13 להיות אומה של אנשים חופשיים. הימנונם השני היה - Rule Britania מאידך הימנון המנהיגות היהודית הוא,Britania rule the waves we shall never never never will be slaves בחיל ועורמה נמתינה נמתינה, עד שתמצא פה איזו קומבינה אין בנו מעשים, לא גאון אנוש לא לב, רק בתככים, זימת עבדות וריק נמצא משעול כוזב תשפל אומה, יורכן כל גב ותושייה תשבוק אך אנו נצפה עוד, להתעופף רחוק. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=43009 | |
במשך מאות שנים עמדו בראשי הקהיליות מנהיגים שתפקידם היה | |
אלי666 (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 9:33) בתשובה למיכאל שרון | |
אם היו ראשי הקהילה בימי הביניים מתנהגים באיזו צורה אחרת עם הפריץ וראשי הכנסייה למינהם הדבר עלול היה להביא להשמדת קהילתם שחיה בתוך רוב עויין... מכל בחינה השיקולים שלהם בנושא היו בדרך כלל הרציונליים ביותר האפשריים. אז הם היו מוכנים לנשק את ידו של הפריץ ואת אצבעו של האפיפיור ולחטוף ממנו יריקות בידיעה שעבור מחווה ריקה מתוכן הם יקבלו הטבות שונות , בזמן שהתנגדות גאה בדברים שלא היו באמת חיוניים לקהילתם הייתה מביאה לא רק לחיסולם הפיזי שלהם אלא גם לחסול קהילתם . | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=43010 | |
הבעייה שהדפוס הזה עבר גם למדינת | |
מיכאל שרון (יום רביעי, 17/03/2004 שעה 9:40) בתשובה לאלי666 | |
היהודים הריבונית. בשביל זה ביקשנו ריבונות להכנס כגורם אוטונומי לתוך ההיסטוריה? | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=43035 | |
חברות יכולות גם להמצא תקופה ממושכת בתהליכי התפוררות וקריסה | |
פנחס (יום חמישי, 18/03/2004 שעה 16:44) בתשובה למיכאל שרון | |
צ'רצ'יל הוא דוגמא למורכבות העניין. הוא היה מנהיג גדול ביותר לעת מלחמה. ואחרי המלחמה בעת שלום סירב בכל כוחו לעשות את הרפורמות הנדרשות. כלאמר להתחיל להתקפל מן האימפריה הבריטית שנהיתה נטל כבד על בריטניה באומרו: אני בשום אופן לא אחסל את האימפריה הבריטית. וכמובן שבבחירות שאחרי המלחמה הוא הפסיד והתבכיין שהעם הוא כפוי טובה. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |