http://www.faz.co.il/thread?rep=42906 | |
לנושא ישראל-מצרים | |
אסף שדמי (יום ראשון, 14/03/2004 שעה 17:23) | |
תגובה למאמר המצויין של אריה פרלמן. 1. תיקון קטן בנושא ההתעצמות המצרית: תחת הכותרת ''מכונת המלחמה המצרית'', אתה כותב כך: ''טנקים מהמשוכללים ביותר, כגון ''אברמס'' M60A3 ובכן ברצוני להעיר, מתוך ידיעותי בתחום: 1.1. ה''אברמס'' האמריקני הוא אכן טנק משוכלל אבל,הוא סובל מבעיה אחת עקרונית שלא נפתרה בצורה טובה עד היום-מנוע הטורבינה של הטנק נוטה להתחמם ובנוסף מנועים מסוג זה רגישים מאד לאבק וחול (הסותמים את מע' הקירור) הנמצאים בשפע בחזית ישראל-מצרים. 1.2. ה- M60A3 (פטון) האמריקאי או 6ב בגירסה הצהלי''ת המקורית,שכח כבר מזמן (מאז שנות ה-80 ) מתי הוא היה טנק משוכלל. קימים היום טנקים כאלה ששופרו על ידי צה''ל, במערכות מסוימות, מה שנתן להם עוד כמה שנות חיים כטנקי מערכה עיקריים.גם שיפורים אלה הם מוגבלים ואכן המגמה בצה''ל היא להחליף טנקים אלה. סיכום: אני מסכים עם אריה ב-100% שהצבא המצרי מתעצם ללא שום פרופורציה לאיום על מצרים,אלא אם כן ישראל היא האיום על מצרים.אני חושב שאריה צודק בהנחת היסוד של המאמר,קרי: פניה של מצרים למלחמה בישראל כיוון שהערבים אינם מוכנים לקיומה של מדינה יהודית במזה''ת.לדעתי האיום הגדול ביותר מצידה של מצרים הינו הטק''ק המצרי שחלק ממנו מצויד בראשי קרב כימיים.בגלל צורת פיזור האוכלוסיה בישראל,שהיא בעצם ''מדינת גוש-דן'' (ליעקב רוטבליט יש שיר הנקרא: ''עיר ושמה גוש-דן''),די במכת טילים על איזור זה כדי למוטט את מדינת ישראל או לפחות לשבש באופן חמור את גיוס המילואים ואז להנחית מתקפה קרקעית.הסיכון יהיה חמור עוד יותר,אם יצאו לפועל התוכניות המופקרות לנטישת שטחי יש''ע שהם השטח החיוני בארץ ישראל המערבית,והקמתה של מדינה ערבית נוספת בשטחים אלה. חוזה ''השלום'' מצידה של מצרים הוא חלק מאסטרטגית השלבים הערבית לחיסול מדינת ישראל.האסטרטגיה אומרת לכווץ את ישראל לגבולות שאינם ברי הגנה (קווי 1949),לבודד אותה מבחינה דיפלומטית ואז לחסל אותה סופית במתקפה צבאית.לפי מהלך התקדמותה של האסטרטגיה הערבית,ותהליך ההתאבדות הלאומית המובל ע''י מנהיגי ישראל בעידודם של ארגונים כמו 'שלום עכשיו' למשל,נראה שלא יהיה צורך אפילו במתקפה צבאית בשלב הסופי,ישראל תתמוטט לבדה והצבאות הערביים יצטרכו רק לריב על השלל. הערה נוספת: במידה ואכן יתקפו המצרים את ישראל,ישאף צה''ל שהקרב העיקרי יערך בסיני,רחוק ככל האפשר מגבול ישראל.יש לזכור שהצבא המצרי הוא ברובו צבא סדיר,מה שמאפשר יציאה כמעט מידית לפעולה.נניח מצב שזה אכן קורה.מה יעשה צה''ל?לפני שנבחן מה נעשה יש לבחון את האילוצים שתחתם פועל צה''ל: 1. צה''ל הוא ברובו צבא מילואים שגם לפי ההנחה האופטימית ביותר,האומרת שכל אנשי המילואים יתיצבו (הנחה דמיונית לחלוטין),עדיין יעברו לפחות 24 שעות עד שכוחות אלה יתחילו לנוע.בנוסף יש לזכור שכל מערך היבשה הסדיר של צה''ל מרותק כיום ע''י הכוחות הפלסטיניים ולגבול לבנון. 2. אם המצרים מכניסים כוחות נוספים לסיני הרי שהם מפירים הסכם אך לא בהכרח מכריזים מלחמה.לעומת זאת,כל כניסה של כוחות צה''ל לסיני כמוה כהכרזת מלחמה.בראותינו את הנהגתה של מדינת היהודים,מה הסיכוי שהם יעיזו לעשות כך? 3. מנסיון העבר,למשל המצב אחרי מלחמת ההתשה בחזית תעלת-סואץ,ניתן לראות שלעולם ארה''ב לא תעצור יוזמה מלחמתית ערבית,לעומת זאת היא תמיד תדרוש מישראל ''לא לנקוט צעדים שיגרמו להחרפת המצב'' או ''קריאה לישראל לשקול פשרה כדי לנטרל את המצב המסוכן שנוצר''. 4. במלחמות העבר היתה בישראל הסכמה לאומית ואמונה בצדקת הדרך.את זה הצליחו ארגוני השמאל בישראל לפורר, בעיקר בעשור האחרון. בכך גרמו ארגוני השמאל לדמורליזציה מוחלטת,בעיקר במערך המילואים,וגרמו להתפוררותו של מערך זה.מי שחושב אחרת שישאל את עצמו כך:כיצד זה בשנות ה-80 עשו אנשים 50 ו-60 ימי מילואים בשנה ולא היתה שום בעיה ואילו עכשיו כשצה''ל מגייס גדוד מילואים אז אם מגיעים 80% מהאנשים הדבר נחשב להישג? לאור אילוצים אלה ההנחה האופטימית ביותר אומרת שכוחות צה''ל יפגשו את עיקר הכוח המצרי לאורך קו הנמתח מאבו-עגילה בדרום-מזרח ועד לאיזור אל-עריש בצפון-מערב.אם אכן כך יהיה וכוחותינו יצליחו לתפוס את שטחי המפתח באיזור לפני המצרים,יוכל צה''ל לבצע הכלה של הכוח המצרי,לעצור את התקדמותם ויאפשר הנחתת מתקפת-נגד של צה''ל לכיוון התעלה.תנועת כוחות צה''ל לשטחי המפתח הללו אפשרית או דרך ציר החוף מצומת רפיח,או דרך ציר ניצנה אבו-עגילה.כדי להגיע לפני המצרים,חיבים כוחותינו לנוע בצורה מאובטחת אך מהירה,כלומר תנועה מבצעית מהירה עם משמר-קדמי ולא בתבנית קרב.במידה ותצא לפועל תכניתו המופקרת של שרון לברוח מרצועת עזה ולהכניס לשם כוחות מצריים,הדבר יאפשר למצרים להכניס לשם כוחות מצוידים בנשק נ''ט במסווה של כוחות ''משמר גבול''.אם כך יהיה יוכלו כוחות אלה לפגוע בכוחות צה''ל בדרכם לתפיסת שטחי המפתח בסיני,הם יעשו כך ע''י ניהול קרב נסיגה והשהיה שיחייב את כוחותינו להכנס לתבנית קרב כבר עם תחילת תנועתם מה שיאיט באופן משמעותי מאד את מהירות תנועתם.דבר זה יאפשר למצרים להתקרב מאד לגבול ישראל ולנהל את הקרב העיקרי קרוב ככל האפשר מבחינתם לגבול ישראל ואפילו מעבר לו (חולות חלוצה,למשל) בקירבה מסוכנת ביותר למרכזי הכובד של ישראל.לסיכום: בקמפ-דויד הראשון בגד מנחם בגין ביעודו וגרם אסון לעם ישראל.מי שאומר אחרת,כמו למשל אדון רמי נוידרפר,שיסתכל על מצבה של ישראל אז והיום. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |