פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=42124
הכיבוש הוא שורש כל רע
סוחר נדל''ן (יום שלישי, 24/02/2004 שעה 21:47)

ואני מתכוון לכיבוש ארץ ישראל ע''י התנועה הציונית במאה ועשר השנים האחרונות. אין הבדל בין כיבושי 1907 לבין כיבושי 1948 וכיבושי 1967. כולם כיבושים של ארץ מולדת שנקבעה עליהם שליטתנו באמצעות כוח. ב-‏1907 היה זה כוח של קומץ חלוצים וב-‏48' ו-‏67' ע''י לוחמים.

ומאחר שטרם נקבעו גבולות מוסכמים בארץ ישראל, אין ללכת שבי אחר הקריאה שלשטחי כיבוש 67' יש תוקף חוקי אחר מאשר לכיבושי 48'. אפשר לטעון שכיבושי 67' נעשו לאחר שנקבעו אופיים של גבולות לא מוסכמים בדרך של שביתת נשק ואין ברירה. אפשר לטעון עוד טיעונים, אבל אלא טיעונים פוליטיים, שכדרכם של טיעונים אלה תלויים בהשקפת האומר והשומע. מאחר שאין אמת אחת ואבסולוטית, לא בפוליטיקה ואפילו לא במשפט, נראה שרק בכוח ובעוצמה אסטרטגית (צבאית+חברתית+כלכלית) אנחנו נוכל להשפיע ולקבוע עובדות חדשות בשטח.

בעשר השנים האחרונות נחלשה ישראל אסטרטגית בשל תהליכים שליליים חיצוניים ופנימיים - חיצוניים:הסכם אוסלו עם ארגוני טרור והבאתם להתיישב בארץ, העצמת יכולות הטרור, התפשטות מחודשת של אנטישמיות בעולם הערבי והמערבי, והפנימיים: אי צדק חברתי (מימין ומשמאל), ירידה בתפוקות החינוך והבריאות, העדר לכידות חברתית). כמובן שאלה רק מעט מהעניינים שהושפעו והשפיעו, וגם השפעתם אינה תמיד ישירה ומיידית. אבל סך כל הממוצעים יוצרים אפקט בעל משקל וכיוון מסויימים שגוררים את כולנו לתחתיות. העדר הלכידות החברתית שנובעת מהעדר חזון משותף היא מחלה ממארת שפורצת תמיד בין לבין מתחים פוליטיים וצבאיים.

יצפאן וטופז מייצגים את הישראלי הלא-מאמין בצידקתו שנואש ממצבו, שמעדיף את ללקק את הקצפת על ההשקעה והמחוייבות. אלה שחושבים שרק אם נגיד שאנחנו רוצים שלום ונחזור לקו 67' הכל יחזור לקדמותו, לשלום האיתנים של לפני 67'. שהרי אז לא היו כמעט פיגועים.

ואנחנו נידונו לריב ביננו על כל תג ופסיק, כאילו אנחנו עושים את השלום ביננו, על פי עקרונותינו וערכינו, ומתעלמים מנסיון העבר (למה להרחיק עד 48'?) ומאידיאולוגיות ההווה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.