http://www.faz.co.il/thread?rep=37991 | |
דוד, אתה חייב להבין את שפתם כדי להכיר אותם באמת. | |
דוד שרמן (יום שישי, 05/12/2003 שעה 9:49) בתשובה לחזי | |
חזי, אתה יכול לזרוק את ה''אם'' של ''אם היית'' (ואגב כותבים היית ולא הייתה). שהיתי במצרים ואני מוכן להזדהות עם תאורך לגבי המצרים. אפרופו מצרים - הנה קטע אפיני. כששהינו בקהיר, יצאנו אשתי ואני לטיול רגלי בערב, כמנהגנו מימים ימימה בכל מקום שאנו נמצאים. לאשתי היו מגפים חדשות למדי עם עור עדין שקנינו באוסטריה חצי שנה קדם. בטיול הראשון הם נהרסו כמעט כליל. הסבה - הרבה מאבני המדרכה היו חסרות ו/או שבורות. אחר כך הסבירו לנו שזה דבר רגיל ומקובל כי אנשים פשוט עוקרים אבני מדרכה כדי להשתמש בהם למטרות בניה פרטיות... וזה בשכונה די מרכזית ומפותחת בקהיר, לא באיזה חור. אשר לחשש מהשתלטות ישראלית, לא הייתי מודע לקיומו, אם הוא אמנם קים. גם אם קים, לדעתי הוא חשש שוא. לישראלים קשה להשתלט על הכלכלה הישראלית... אשר לתסביכים שלהם, אני בהחלט מסכים שיש להם הרבה ולפי דעתי בצדק... אשר לבעיתינו, אני חושב שיש לנו בעיה הרבה יותר רצינית והיא שחלק משמעותי מהישראלים כן אבדו את התקוה למגור אויביהם. רק לפני שבוע שמעתי דבר מענין מאמריקאי. וכך אמר: ב-1948, היה בטוי בסיסי שגור בפי הישראלים שנקרא ''אין ברירה'' במשמעות שחיבים להביס את הערבים - זה או הם או אנחנו, אז נבחר באנחנו. בעשור האחרון, שוב שגור אותו בטוי בפי הרבה ישראלים אבל במובן הפוך - חיבים להרים ידים ולהכנע לערבים - זה הם ולא אנחנו. שמעתי (ממקור ראשון, לא מעתונאי) על יהודיה עשירה שחיה בקיסריה שבתשובה לשאלה ענתה שיתכן ואמנם היהודים צריכים לחזור לאירופה כדי להגיע לשלוה ומנוחה וכדי שלא יהרגו... הפרופ' להסטוריה האמריקאי ניוט גינגריץ', לשעבר יו''ר הקונגרס, כתב ספר מענין ובו הראה שבכל ההסטוריה, לא היה מקרה שסכסוך עמוק ושרשי בין שני עמים הסתים לחלוטין וסופית מבלי שתהיה הכרעה מוחלטת של צד אחד על משנהו. כלומר, או שצד A ח-ס-ל את צד B או שהביאו לכניעה מוחלטת וללא כל תנאי כך שצד B היה מוכן לקבל כ-ל תכתיב מצד A. אם א-ת-ה תבין נקודה בסיסית זו, שזה בעצם תהליך טבעי, תבין שרק כך גם יכול להסתים הסכסוך הישראלי ערבי. בלי קשר למה שאתה, אני או כל אחד אחר היה רוצה שהדברים יתפתחו. מי שחולם על כך שיבוא יום והישראלים והערבים ירקדו ביחד קוּמְבָּיָה סביב המדורה, ולא אכפת לי תחת איזה הסדר, מי יותר על איזה שטחים לשכנו וכו' - סמן שפשוט לא מבין את החיים ואיך פעל הטבע. זה ענין הרבה יותר שרשי ובסיסי מענין של אפשרות של השתלטות כלכלית של ישראל על הערבים. כרגע, וכבר זמן רב שמעצמות המערב האמפריאליסטיות (אנגליה, צרפת וארה''ב, כל אחת בתורה) שולטות על הכלכלה הערבית ולעתים גם על עצמאותם בכלל. מה קורה בערב הסעודית? שלא לדבר על עירק. ואיך האמריקאים, אולי אלופי הצביעות בדורנו והקדם, שדגל ''הדמוקרטיה'' מתעופף מפיהם בכל מלה שניה, השתמשו בכחם כדי לחסל את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות ה-י-ח-י-ד-ו-ת שאי פעם התרחשו במדינה מוסלמית (אירן, 1952), חסלו את האיש שנבחר (מוצאדק) ושמו במקומו את הבובה התורנית הנוחה להם (השאח הפרסי)? אז גם אם ישראל היתה ''משתלטת'' על כלכלת הערבים, מה שלפי דעתי כאמור היא לא מסוגלת, זו היתה התקדמות גדולה בשביל הערבים. מאז ומעולם חשבתי שאם לערבים היה שכל, הם היו צריכים לשמוח על חזרת היהודים לא''י, כ-ל-ה, נקיה מערבים, ולעודד הגירה יהודית מכל העולם לא''י. ולהקים גוש מזרח תיכוני מהחזקים בעולם, כמו למשל האחוד האירופי, שיעמוד ב-כ-ח כנגד אירופה, ארה''ב וכל איום אחר. היות שכמעט כל הנפט העולמי מרוכז במזרח התיכון, ואם (שלפי דעתי הוא ''אם'' מאד גדול בפני עצמו) היהודים היו מסוגלים לחיות באפן שגם רב המח היהודי היה מתרכז בישראל, גוש מזרח תיכוני כזה, נפט ערבי ומח יהודי, היה יכול להחזיק את שאר העולם בביצים. אבל, כידוע בחיים בכלל, לא ההגיון שולט בחיים אלא הפסיכולוגיה והרגשות. והערבים פשוט לא עשויים מחמר מתאים כדי להיות פרטנר (ולא רק עם יהודים). מספיק לראות איך הם שוחטים אחד את השני, פי כמה יותר מפגיעתם ביהודים. אז אפשר לחלום חלומות ואפשר להתאים עצמנו לקרקע המציאות. לפי התורה הדרוינית, שורד זה שמתאים עצמו למציאות ולא זה שחולם חלומות. אני לא יודע מדוע בכלל העלית את ענין הסכסוך היהודי ערבי בהקשר לתגובתי בענין ה''מתנות'' שהעלה דוד סיון. לפי דעתי אלו שני דברים אורתוגונאליים לחלוטין. אך כיון שכך עשית, הגבתי לך בענין. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |