http://www.faz.co.il/thread?rep=37463 | |
רמי, זכותך | |
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 27/11/2003 שעה 23:41) בתשובה לרמי נוידרפר | |
לראות בצמד פטן - לאוואל מודל של מנהיג פלשתינאי שיסכים לשלום עם ישראל (יש חיה כזאת?). אבל האנלוגיה עם רבין - פרס היא הרבה יותר קרובה למציאות. לפחות כאן אפשר להשוות דברים שהתרחשו בפועל לעומת חזון שווא אודות מנהיג פלשתינאי שאולי יופיע ביום מן הימים. אתה צודק בהחלט בכך שמצבים בהיסטוריה אף פעם אינם זהים בכל מאת האחוזים ולכן יש לנהוג מישנה זהירות כשמשליכים מסיטואציה אחת לשנייה. אינני טעון לרגע שאפשר לעשות הקבלה מלאה בין תהליך אוסלו לבין מצב אחר בהיסטוריה, כי זאת שטות. כל מה שנסיתי לאמר שהאנלוגיה בין הסכמי אוסלו לכניעת צרפת ב 1940 היא הרבה יותר גדולה מאשר הגישה המקובלת להשוות את אוסלו עם הסכמי מינכן. אף פעם לא טענתי שישנה ''זהות'' מוחלטת. צבא צרפת היה אחרי תבוסה מוחצת ולא היה ספק לגבי נפילת פריס. מצד שני לרשות צרפת היה עדיין צבא אדיר במושבותיה באפריקה וכן היה לה צי מעולה (הבריטים השמידו אותו בהתקפת פתע כדי למנוע את נפילתו לידי הגרמנים). הכניעה לא היתה הכרחית והם יכלו להמשיך להלחם מהמושבות כפי שהבריטים תכננו לעשות אם הפלישה הגרמנית לאיים הבריטיים היתה מתממשת. הם נכנעו כדי למנוע ''סבל מיותר'' מהעם הצרפתי - זה היה התרוץ הרשמי. הסיבה האמיתית היתה רקבון מוסרי בחברה הצרפתית וחוסר כל מוכנות לעשות מאמץ רציני שיהיה ברוך בסיכון של קורבנות - הם עדיין היו ''עייפים'' מהמאמץ המלחמתי של המלחמה הקודמת. תחשוב לבד עם זה דומה להתפתחויות בחברה הישראלית שגם כן ''עייפה ממלחמות''. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |