http://www.faz.co.il/thread?rep=35806 | |
הערות של לפנות בוקר | |
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 29/10/2003 שעה 4:15) בתשובה לאלעד | |
אלעד שלום, צר לי על ההתמהמהות בתשובתי שנבעה ממטלות אחרות. הנקודה המרכזית שאני מעוניין להדגיש בתגובה זו, היא שהברירות העומדות בפני ישראל כולן גרועות, וכי אף גורם אלוהי לא יפשיל שרווליו וישלח את ידיו מהשמיים על מנת לבצע סדר במקום, בבחינת Deus ex machina. אני חושב שאינני צריך להסביר את הקונץ הגדול במיקרה זה, שפירושו לחפש את הקטנה מבין כל הרעות, ואשר לדעתי תתבצע בהפרדות העמים. מבחינה זו לא נותר לי אלא לחזור על דברים שונים שרשמתי בעבר הרחוק, ואשר לצערי הולכים ומתגלים כמדוייקים: לא בהסכם-שלום עסקינן אלא בהסכם-גירושין (מלשון 'להתגרש', לא 'לגרש'), שכלל לא בטוח אם הסכם זה כלל יצליח לרקום עור וגידים. הסיבות לכישלונות השונים בנסיון סגירת 'דילים' עם הפלסטינאים רבים, וכמובן שבמקרה זה ישראל עצמה אינה נקייה מטעויות ומטריקים ושטיקים לרוב, שהביאו מצב זה אל היכן שהביאוהו. 'הדם הרע' שעבר ב-24 החודשים האחרונים בין ישראל ליישות הפלסטינאית הגיעה לרמה שפיתרון רציונאלי אינו אפשרי בשלב זה, עם או בלי תווך בינלאומי. הדבר שאתה מציע בתגובה זו נראה לי כדבר שעתיד להמשיך ולהנציח את הסיכסוך ואת ההישארות בתוך שטחים אלו, בניגוד לניתוח הכריתה החריף שאני ממשיך וממליץ עליו בכל פה, למען הצלת הגוף החולה. אני מתאר לעצמי בפירוש שפסטיבל שלום לא עתיד לפרוץ ממהלך זה, אולם ברור שבמידה וראשי המדינה הפלסטינאית העתידית יבחרו למרר את חיי ישראל בטילים ובמרגמות לרוב, אזי שהתשובה תצטרך להיות בהתאם, למרבה הצער. אני אישית לא חושב שלפלסטינאים יהיה אינטרס מיידי לפעול לחיסולה של מדינת ישראל, אולם ברור שיחסים אלו יהיו מתוחים ונוקשים, וברור שהגבול לגדה המערבית בואכה למדינה הפלסטינאית, עתיד להיראות כמו מסך הברזל החדש, לטוב ולרע. אנא שים לב שאינני שולל שעוד חצי דור או יותר יבואו אלו שיושיבו את הנמר והגדי ביחד וישחיזו את כלי נשקיהם לאקדחי מים וכ'; עד אז כדאי להתבונן בהיסטוריה ובעורמתה, ולהבין ולהפנים ש'תפסת מרובה' פירושו בפירוש 'לא תפסת', ולפעמים אף פחות מכך. ובכלל, הרעיון שערפאת מגלם את הרוע האנושי במתחם המוקטעה אינו רק אווילי, אלא ככל הנראה מבקש לאצור בתוכו את הדיעה שמחליפיו יהיו טובים יותר, וכי לאחר הסתלקותו יצליח האיזור לעמוד על רגליו ולהתאושש. אני כמובן לא קונה זאת, ואינני חושב שפני הדברים ישתנו מהקצה אל הקצה בכל קונסטלציה אפשרית מבית היוצר של 'הראש היהודי ממציא לנו פטנטים'. אני מאמין שנושא הפליטים ימשיך להיות התירוץ הבא לאי-חתימת הסכם שלום גם לאחר שישראל תחזיר את שטחי כיבושי 67, ואין ספק שנמשיך להיות עדים לתיאולוגיית 'השטן הגדול' ו'השטן הקטן' בכל האמור למעמדן של ארה''ב וישראל באיזור. גם אם ישראל לכאורה 'צודקת' בסכסוך זה, וגם אם הקב''ן (sic) מצילנו בכל דור ודור - לישראל אין הרבה ברירות אלא לסגת באופן חד צדדי משטחים אלו, היות ופאקטור הזמן משחק בפירוש לרעתה, ויפה שעה אחת קודם להתנדף מאיזורים אלו, גם אם המדובר ב'אדמת אבות' ושאר ירקות בסגנון. כל אופצייה אחרת תיגמר באחת משני הדרכים שהעליתי בתגובה הקודמת: מדינה דו לאומית לפי מודל הבלקן, או מדינת אפרטהייד דה-יורה. הכדור חוזר אליך. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=35996 | |
הערות של בוקר | |
אלעד (שבת, 01/11/2003 שעה 7:30) בתשובה לאלכסנדר מאן | |
שלום אלכס, גם אני באיחור, אםם כי מסיבה אחרת: ניכר שאתה כותב את דבריך לא בפעם הראשונה, ומתוך שכנוע עמוק. דבר זה די מרפה את ידי בבואי לטעון טיעונים נגדיים, אבל החלטתי לנסות בכל אופן. אם הבנתי נכון, אתה לא חוזה פיתרון בשל העילה ש''אין עם מי לדבר''. כלומר, לדידך, אין אף נציג פלסטיני שיכול להגיע איתנו להסכם שהוא קצת יותר מ''גירושין''. אתה משרטט עתיד פסימי שאומר, ''נועדנו לסבול, אז לפחות שנעשה את זה ללא יש''ע'' מאחר ו''פקטור הזמן משחק לרעתנו'' באופן שיביא למדינה דו לאומית או אפרטהייד. קודם כל, לדעתי אין שום גורם ישראלי היום בעמדת השפעה שרוצה מדינה דו לאומית או אפרטהייד. גם נציגי השמאל, וגם הראשים הנוכחיים והבאים של הימין, כבר נתנו ידם לתהליכים שעתידים להקים מדינה פלסטינית, כך שאין הרבה מה להפסיד מבחינה זו מהישארות בשטח, ודווקא יש מה להרוויח מבחינה אחרת (הארועים כרגע, חמורים ככל שיהיו, הינם עדיין בשליטת ישראל). נשאלת השאלה, אם כן, עד מתי יש להחזיק בשטח, ואיך יש לשאוף להקים את המדינה הפלסטינית לידינו? התשובה פשוטה - עד שנוכל להביא לכך שיש פרטנר אמיתי בצד השני. וכאן אני חושב שאתה חוטא למציאות: ערפאת אינו מייצג אותנטי של האוכלוסיה הפלסטינית. רובם דווקא רואים אותו היום כעונש שישראל הביאה עליהם. בוודאי שהוא נתפס כך ע''י רוב הציבור הישראלי. קיימת מנהיגות מקומית מדוכאת, איתה ניתן היה להגיע להסדר לולא הפתעת אוסלו (פעילות שביצע רבין המנוח במקביל לפעילותו של פרס בנורבגיה), וזו נכשלה רק בשל הבאת הטרוריסט מתוניס למחוזותינו. הסרתו תביא למאבק ירושה, בו ינצחו הפעם תומכי הדו קיום, מאחר ועפ''י כל הסקרים וההתבטאויות, מבין הרוב המכריע ברחוב הפלסטיני כי דרך המאבק היא שגיאה, והניתוק מישראל הביא להם יותר נזק מתועלת. תומכים אלה ידועים ומסומנים ע''י ישראל כפרטנרים לגיטימיים. איתם ניתן יהיה להגיע להסכמים בהם לא מפונים ריכוזי האוכלוסיה היהודיים הגדולים, אך מפונים הישובים הקטנים המבודדים בלב הישובים הפלסטיניים. כל ההכנות כבר מתבצעות בשטח: ההתנגדות הגדולה בעולם לגדר של אריק היא בשל היותה סימון גבול עתידי (ולא גדר מגן). אבו מאזן, שעת', דחלאן, רג'וב וברגותי מחכים להסתלקות ערפאת כדי לסלק את היורשים מטעמו וליצור הסכם טוב ויציב עם ישראל (כשהיורשים של ערפאת הינם בדיוק האנשים איתם נפגש ביילין בז'נבה - עבד רבו ושותפיו). וכך יתאפשר סיכוי אמיתי ליציבות ושקט באזורנו, תחת החזון של העבר (ארץ יהודיה וקטנה החיה על חרבה) שאתה מעוניין בו בשביל הדרים כאן. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=35999 | |
חזון אחרית הימים מפי אלעד | |
ישראל בר-ניר (שבת, 01/11/2003 שעה 10:27) בתשובה לאלעד | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |