http://www.faz.co.il/thread?rep=35771 | |
זכות השיבה (כמובן) | |
יניב ויסמן (יום שלישי, 28/10/2003 שעה 15:23) בתשובה לרמי נוידרפר | |
רמי, רמי, רמי...על השקפת עולם שכזו אמר כבר הסופר, י. ח. ברנר בתגובה להצעת איש 'שלום עכשיו' בזמנו, ר' בנימין, לבנות 'היכל שלום' לאחווה יהודית-ערבית: ''ביחס אידיאלי כזה אל העולם, בחלומות ילדוּת ויפי-נפש אלו, שאין להם יסוד באינסטינקטים הכי עמוקים של האדם, יש איזו אי-מוסריות, כן! אי-מוסריות. ארורים הרכים והאוהבים''. אתה סבור כי הסכם כל סוג של הסכם רצוי. אודה, כי חלק מהביטחון של העם היהודי בארצו היא באמצעות הסכמי שלום בין הערבים ליהודים. אלא, שעדיף לא-הסכם על פני הסכם גרוע. הפשרות, הוויתורים, הנסיגה אל מה שבמשפט אחת ניתן לכנות: חיסולה של מדינת ישראל במדינה יהודית, הן בלתי מוסריות. ההכרה במדינת ישראל כמדינה ישראלית ולא יהודית, היא על בסיס האזרחות שלה ולא על בסיס הלאומיות שלה. קליטתם של עקורים ערבים לתוככי מדינת ישראל, על חשבון מדינת ישראל, אין לה כל בסיס בהיסטוריה השיפוטית במשפט העמים. הצד התקופן בשנת 1948 היה הצד הערבי, ולכן אין שום צידוק לתגמל אותו על כך, בדמות חיסולה של ישראל. הוויתורים מרצון על שטחי יש''ע, אשר מהווים לפי העיוות השמאלני, כיום ביתר שאת בעידודו של האו''ם אשר נשלט גם בצורה מגוחכת, על ידי סוריה במועצת הביטחון, לוב בועדה לזכויות האזרח וכן הלאה, רק יוצרים יותר טרור, מעודדים פאנטיות דתית ולאומנית כאחת. דבר לא נוכל להציע לערבים, מלבד חיים בשלום, תמורת שלום. אם רעיון הציונות בהיות ארץ ישראל כבושה או חלק ממנה כבוש, על ידי יהודים, הרי שניתן כבר היום, לפתוח את שערי הארץ למען, 'פתרון צודק ובר קיימא' אשר יענה על דרישות הערבים. מצטער רמי היקר, אולם, טחו עיניך מראות מה ההבדל בין הכרה במדינה יהודית לבין הכרה במדינה יהודית, וזה ירשם לחובתך. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=35803 | |
מדינה יהודית, יהודית (גם לרמי) | |
המתבונן (יום רביעי, 29/10/2003 שעה 0:39) בתשובה ליניב ויסמן | |
יניב וגם לרמי שלא הביא את הציטטה הזו: Affirming that this agreement marks the recognition of the right of the Jewish people to statehood and the recognition of the right of the Palestinian people to statehood, without prejudice to the equal rights of the Parties' respective citizens; יש כאן הכרה מפורשת בזכותו של העם היהודי למדינה. ההסכם נעשה עם מדינת ישראל ולא עם הסוכנות, רחמנא ליצלן, וגם בה יש כמובן הכרה. כדאי לא להתפלפל. לדעתי, לא רק בן-גוריון היה קופץ על כך בשתי ידים, גם בגין. כן, גם בגין.המסמך רציני, ובוודאי ראוי לדיון ולהערות ביקורתיות. אבל חבל סתם להתפלפל ולברוח מהעיקר. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=35804 | |
וגם ברנר, בוודאי ברנר! | |
המתבונן (יום רביעי, 29/10/2003 שעה 0:55) בתשובה להמתבונן | |
שהציטטה ממנו מתייחסת לזמנים אחרים ומצבים אחרים. מי יודע, אולי שם למעלה מתיישב לו ברנר ליד ר' בנימין ואומר לו: עכשיו, כשיש לנו מדינה, כן, כן, יש לנו על מה לדבר. והוא מחטט בכיסו ושולף ממנו לבסוף איזה נייר מקומט ומתחיל לקרוא: ''והיה כי תבוא לרשת את ארץ מולדתך לא תבוא אליה כצר וכאויב/ ופקדת לשלום את יושב הארץ:/ לא באיבה ולא בעברה ולא במשטמה תבנה את משכן דורותיך כי אם באהבה ובחסד בצדק ובאמונה:/...... כי הוריש לא תורישו כאשר לא הורישו אבותיך את יושבי הארץ מלפנים:...'' אז, אז, היה אומר ברנר, לא היתה ברירה, ואתה יודע כמה התייסרתי, אבל היינו צריכים לשים רגל על פני האדמה. וכמה היינו חלשים אז. אבל עכשיו, ר' בנימין... | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |