פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה למיכאל מ. שרון, 14/07/03 15:38)
http://www.faz.co.il/thread?rep=32880
כבוד וענווה
הידען ההגון (יום שני, 14/07/2003 שעה 15:44)
בתשובה למיכאל מ. שרון

כיצד מאפיינת התורה את בגדי הכהונה? באלו תארים היא מכנה אותם? ''ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת''. מהו `כבוד` ומהי `תפארת`?

`כבוד` הוא הניגוד המוחלט ל`תפארת`. כבוד פירושו התנשאות, `תפארת` לעומת זאת מציינת את מידת הרחמנות והענווה. בחיים היומיומיים מי שנוהג בהנהגה של כבוד, אינו יכול להיראות ענו. אולם התורה מגלה שאצל הכהן הגדול הדבר יתכן בהחלט. כאשר מתבוננים בדמותו המיוחדת של אהרן, הכהן הראשון שנשא את כתר הכהונה הגדולה, מובנת דרך זו היטב. למרות כהונתו הרמה הוא טיפל בהשכנת שלום בין יריבים ובין איש לאשתו. לא היתה אצלו סתירה כלשהי בין `כבוד` ל`תפארת`.

על תקופה מאוחרת יותר אנו קוראים, שכאשר אחשורוש ערך סעודה מלכותית לכל תושבי שושן הבירה, הוא לבש את בגדי הכהונה, שהיו ברשותם של מלכי מדי ופרס, מאז שכבשו הבבלים את ירושלים. כוונת אחשורוש בעריכת סעודה זו היתה להציג את עצמו לפני העם כ''מלך עממי'', כמי שיונק את סמכותו ישר מהעם, ולכן, אינו משועבד לשרים ולאצילים. כדי להתקרב לעם הוא עשה משתה `לכל העם הנמצאים בשושן`. הוא חשב, איפוא, שבמקום ללבוש את בגדי המלכות המקובלים, בגדים שביטאו התנשאות וניתוק מהעם, הוא ילבש את בגדיו של אהרן הכהן, בגדים המקרינים לא רק סמכות, אלא גם ענווה, וע''י כך הוא יתקבל ברצון בקרב ההמונים.

אולם כוונתו ומעשיו לא נשאו פרי. הבגדים לא יכלו להסתיר את מה שהיה חבוי בתוככי נפשו. באמצע הסעודה הוא הפעיל באכזריות את מלוא סמכותו, כשציוה להרוג את ושתי המלכה על שהעזה להמרות את פיו. מן ה''עממיות'' לא נותר מאומה, והבגדים הללו היו בבחינת ''נזם זהב באף חזיר''!
http://www.faz.co.il/thread?rep=32889
הבא ראיות לכך שתפארת הינה מידת הרחמים והענווה. לא די לחקות לשון
מיכאל מ. שרון (יום שני, 14/07/2003 שעה 18:16)
בתשובה להידען ההגון

חכמים, ועל כבודו להביא ראיות לדבריו, כפי שעושים חריפים ובקיאים ועוקרי הרים.
ויתן נא מר לכל דיכפין ראיות *מדוייקות*, דבר דבור על אופניו, ולא מעשה זדים, לשון כהות ועמימות הלובשת, מעשה שטן, מחלצות נאות להעביר דעתם של הבריות.

אחרת יהא כבודו חשוד, חלילה וחס, שהוא יושב במושב רשעים וליצים, ולא התכוון, אלא לקום ולעשות מעשה שחוק והיתול בדעת חכמים והגיונותיהם, לשית דבריהם למשל ושנינה לבורים וחרופים ועם הארץ.
http://www.faz.co.il/thread?rep=32891
השגחה אלוקית בהנהגת ישראל
הידען ההגון (יום שני, 14/07/2003 שעה 18:41)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ה` מנהיג את הבריאה בשני מסלולי השגחה: מסלול קבוע הפועל באמצעות ''חוק נתן ולא יעבור'' - באמצעות חוקי הטבע הפועלים בכל העולם באופן שווה. ומסלול שני שהינו יחודי בהתאם לנסיבות. נקודת המוצא של מסלול זה היא שככל שהבורא מעניק יותר, הוא גם דורש יותר. העם היהודי, שזכה בנשמה גבוהה מאד וקיבל את התורה, נתבע לביצוע המשימות הגדולות ביותר. לכן, כאשר הוא מנסה להתנער מהתחייבותו, להסיר מעליו את מעלותיו ולהיות ככל העמים – מתעורר בו הכוח הרוחני שמייסר אותו על כך ומחזיר אותו למעמדו הראוי.

נציין דוגמה שעם כל חומרתה ונוראותה היא מאפיינת. מהלכים רוחניים קשים התרחשו אצל היהודים בגרמניה לפני השואה. הרצון להתבולל ולקבל זהות גרמנית מבחינה תרבותית והנאמנות הבלתי מתפשרת ללאומניות הגרמנית, הקיפו את כל שדרות הציבור למן העם הפשוט ועד לעילית. בדעה צלולה וללא לחץ הפקירו יהודי גרמניה את ייעודם כעם בחירה, הפקרה שהתבטאה גם בנטישת הציפייה להגיע לארץ אבותינו. בין השאר, הם ערכו תיקונים והוציאו מהסידור את הפיסקה: ''ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'' (רובם הפסיקו את התפילה מתוך הסידור כליל). הם חפצו לבטל את יעודו של עמנו כמי שמייצג את מוסר האנושות. המושג היהודי: `אור לגויים` הפך ללעג בעיניהם.

התוצאה היתה הפוכה! היהודים סומנו באות קין ונרדפו ע''י שטן בדמותו של היטלר. הם לא חפצו לחיות בגרמניה כיהודים, ולכן נכפתה עליהם הזהות היהודית. מתוך הכאב הנורא צמחה הדרישה הבלתי מתפשרת של היהודים למצוא ארץ מכורה ולחיות בה כלאום ריבוני, לדבר בשפה העברית העתיקה ולחדש את התרבות המקורית.

היה זה מסלול השגחה כואב מאין כמוהו שנבע ממהלך הנקרא: ''מידה כנגד מידה'', העזיבה גורמת למהלך כואב, שבסופו של דבר מחזיר את העם לדרכו העתיקה והמקורית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=32890
''יקום כבוד מלכותו לעולם ועד''. כבוד פרושו התנשאות?
מיכאל מ. שרון (יום שני, 14/07/2003 שעה 18:40)
בתשובה להידען ההגון

http://www.faz.co.il/thread?rep=32892
ואהבת לרעך כמוך
הידען ההגון (יום שני, 14/07/2003 שעה 18:44)
בתשובה למיכאל מ. שרון

מערכת היחסים שבין אדם לחבירו מלבד חשיבותה העצמית, מהווה גם מפתח למערכת היחסים שבין אדם לקונו. למדנו זאת מדברי הלל הזקן שאמר לגר שביקש ללמוד את כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת. תשובת הלל היתה: ''דעלך סני לחברך לא תעביד (מה שעליך שנאוי לחברך לא תעשה) - זוהי כל התורה כולה''. הלל ביקש ללמד את הגר שההתייחסות אל הזולת, מלבד ערכה העצמי, מהווה גם מפתח למיכלול התייחסותו של האדם כלפי בוראו וכלפי עצמו.
יש לך אדם שכל צעד שהוא עושה מונחה רק על ידי מניעים אנוכיים. אותו אדם לא יעשה פעולה כלשהי בטרם ישאל את עצמו מהי התועלת העצמית שתצמח לו מכך. גם כאשר אותו אדם יעסוק במעשי חסד ראוותניים, גם אז התועלת העצמית היא זו שתעמד לנגד עיניו. מעשי הצדקה והחסד משמשים לו כאמצעי להשגת מבוקשו.

לעומתו יש לך אדם שההטבה לבריות נובעת אצלו מתוך רצון טהור. אדם זה אם הוא יבקש את האמת בדרכו בחיים בכל כוחותיו, אין ספק שהוא אמנם יגיע אליה. כאשר אותו אדם יעמוד על דעתו הוא ישאל את עצמו את השאלה הגדולה: מהי חובתו בעולמו ולשם מה הוא נוצר?

שונה תהיה דרכו של מי שנגוע בחיידקי אנוכיות. הוא ימנע מלשאול את עצמו את השאלות הבסיסיות, ולפחות הוא לא ישאל אותן בכנות הראויה. החשש פן שאלות אלו עשויות להגביל אותו או להובילו למסקנות שאינו חפץ בהן, לא יאפשר לו להיות כנה עם עצמו. יראתו מפני פגיעה באנוכיותו תכתיב לו לא להגיע לחקר האמת. כאשר הלל ביקש למצוא מצוה שהיא כלל גדול בתורה, כלומר, מצוה ששאר כל אמיתות התורה נובעות ממנה, הוא מצא את מצות אהבת הריע. מצוה זו היא המפתח לכל הטובות, וכלולה בה הצבת מיגבלות לאנוכיות האדם. לכן, היא היסוד לבנין אישיות מושלמת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=32893
נאה דורש צריך להיות גם נאה מקיים, לקרוע קריעה על לצון הרשעים שבפ
מיכאל מ. שרון (יום שני, 14/07/2003 שעה 18:52)
בתשובה להידען ההגון

יו ושפיכת דם רעהו, ולשוב מדרכו הרעה, שכן ה' ישיב ברחמים גם את בניו האובדים שפשעו בזדון צורר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=32896
מיכאל, כנראה ואינך יודע לקבל ביקורת
חבר בפורום (יום שני, 14/07/2003 שעה 21:19)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הערותיו של הידען חכמות ונבונות והן נאמרות בלשון נקייה ללא גידופים ונאצות. אם תקרא בין השורות תמצא את מוסר ההשכל שבוודאי מכוון לכולם.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.