פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=31489
מסקנה: מנהיג הוא מי שמצליח לשכנע את הציבור.
מילשטיין א. (יום שני, 16/06/2003 שעה 17:10)

משה שכנע את הציבור ולכן הוא מנהיג. הטריק של משה היה אמוני. וטריק זה עבד כי במלחמות הקודמות משה הוביל לניצחון. מכאן שלא די באמונה. צריך להראות תוצאות כדי לשכנע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=31496
אני חולק על דעתך
aharon5 (יום שני, 16/06/2003 שעה 19:46)
בתשובה למילשטיין א.

לשכנע זה נכון.
אלא ששכנוע אינו נובע רק מכושר ביטוי מוצלח אלא גם ובעיקר מנגישות לתקשורת, ומאהדתה.

אבל אני חולק על קביעתך שמנהיג צריך להראות תוצאות כדי לשכנע.

לעניות דעתי, כפי שאני מתרשם מן המציאות: כל קשר בין תוצאות (מוצלחות) ובין קידום מנהיגים מקרי בהחלט.

את הכישלונות הקולוסאלים אנו רואים בכל תחום חברתי ללא יוצא מן הכלל, לרבות התחום הבטחוני.

שיא השיאים הוא אולי יוסי ביילין, שעדיין התקשורת מאפשרת לו פתחון פה, ולחילופין כנראה גם אמיר פרץ שהצליח לבזבז מאה ארבעים מיליארד שקל ב''ניהול כושל'' אך לא זה מה שיפריע לו לנסות שוב...

איתמר רבינוביץ' נכשל עם סוריה, מה שלא הפריע לו ללכת לאוניברסיטת ת''א, לבזבז כספים להגדיל את הגירעון, ולצעוד בגאון לתפקיד הבכיר הבא. האם הוא היחיד? אני מסופק...

אתה ראית פעם מנהיג נזרק בשל ''ניהול כושל''?

אני לא. ככל הזכור לי הטיעון הזה בא רק כדי למנוע את זריקתו לכלא, בבחינת: מה אתם רוצים ממנו, המסכן בסה''כ נכשל... תנו לו עוד צ'אנס, אולי הפעם הוא יצליח...

הוא אולי גם סובל מבעיות רגשיות (רגישות לכספי ציבור), בעיות טוהר (מידות) ונקיון (כפיים)...

קיימת נורמה אותה אני מכנה ''בכיר לנצח'': מרגע שמישהו הופך להיות בכיר הרי שישבנו נדבק לכיסא, לא משנה בכלל מהי תרומתו או נזקו לחברה.

אני קובע נחרצות: הקשר בין הצלחת מנהיג וקידומו הוא בד''כ הפוך!

ותראו לי מחקרים שמפריכים טענתי זאת.
אה, לא חקרו? בוודאי שלא. ''תרבות השלטון'' הרי אין דבר כזה בכלל...

http://www.faz.co.il/thread?rep=31504
''טריק הכאב'' של המנהיגות: ההמונים על פי רוב
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 17/06/2003 שעה 9:32)
בתשובה למילשטיין א.

בוחרים כמנהיג העליון והנערץ ביותר את המנוול הפוגע בהם יותר מכל מנהיג חילופי אחר שפגיעתו הפוטנציאלית פחותה מזו.

ומדוע?

הדבר מבוסס על טריק ''הטעיית הכאב''.

רבים דובקים באמונה שככל שהישג גדול יותר, כך הוא בהכרח גורר סבל וכאב גדולים יותר. ככל שהמחיר גבוה, כך התוצאות טובות יותר, מאמינים ההמונים.

אמונה זו נעשית בתודעה העממית מושא להטעייה.

ההמונים מסיקים מכך באופן מוטעה (הטעיית כאב=הצלחה) שככל שהכאב והסבל שמביא מנהיג מסויים גדולים יותר, כך הדבר מצביע על הישגים והצלחות אדירים יותר.

העסק עובד מצויין בצפון קוראה מוכת הרעב, עבד ניפלא בעיראק מוכת הטבח והעינויים והמלחמה באיראן שהביאה לחצי מליון קורבנות.
ועבד נפלא בתקופת סטלין שטבח 20 מיליון מבני עמו, ויצר עוני, סבל ועינויים רבי היקף.

רחבעם בן שלמה היה מודע היטב לטריק הזה.
כאשר העם פנה אליו בדרישה להקטנת המיסים, הוא ענה ברוח ''טריק הכאב'':

''אבי ייסר אתכם בשוטים ואנוכי אייסר אתכם בעקרבים''...

רק שעמד מולו יריב נחוש, ירבעם בן נבט, איש חריף וזריז לשון..

מסקנה: רצונך לעלות לדרגת המנהיג ה''יחיד בדורו''?

העלה את המיסים באופן תלול, בסס מנגנון ביורוקרטי ענק ההופך את האזרחים לעבדיו, עשה שימוש נירחב במנגנוני חושך למיניהם, גם מלחמה כושלת ורבת קורבנות או כמה כאלה לא יזיקו...וכיוצא בזה.

זרה הרבה כאב וסבל!

והנה אתה היחיד בדורו, הדגול מרבבה.

קישורים:
ההמונים התגודדו בבכי נורא לייד הרמקולים...: http://www.faz.co.il/thread?rep=28551&Page=1
גימיק הכאב: נפגעת-פתרת: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=35679

http://www.faz.co.il/thread?rep=31539
האמת מיכאל, גם בעם ישראל השיטה הזאת הצליחה
נסים ישעיהו (יום שלישי, 17/06/2003 שעה 21:07)
בתשובה למיכאל מ. שרון

לפעמים. בעיקר כאשר גויים שלטו בנו.

בסוף תמיד באה ההתמרדות נגד הדיכוי, השאלה היא אם הסוף הזה לא בא מאוחר מדי. כולם יודעים מה לא בסדר, מתווכחים על מה כן צריך להיות (אם בכלל) וממשיכים לסבול תחת אותם מנגנוני דיכוי.

מה שאנחנו מציעים הוא להפסיק את הדיכוי העצמי שלנו כבר עכשיו. זה אפשרי ותלוי רק בנו.

בברכה,
נסים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=31535
אורי, אני לא מצאתי שום פעולת שיכנוע של משה.
נסים ישעיהו (יום שלישי, 17/06/2003 שעה 20:49)
בתשובה למילשטיין א.

ההפך הוא הנכון וזה גם כתוב בגוף הרשימה; היחיד שמנסה ךשכנע הוא כלב בן יפונה ומצטרף אליו יהושע, אבל בתגובה הם כמעט נסקלים.

משה יודע ש'אין עם מי לדבר' והוא לא מדבר. הוא ואהרון רק נופלים על פניהם...

בברכה,
נסים.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.