פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לaharon5, 09/06/03 0:03)
http://www.faz.co.il/thread?rep=30923
לא התנצלנו. מותר, במגבלות ידועות.
יובל רבינוביץ (יום שני, 09/06/2003 שעה 1:09)
בתשובה לaharon5

להכללה יש יתרונות וחסרונות. כאשר אמרנו שזו רדוקציה אכזרית לא התנצלנו.

אנחנו הצגנו מודל. המציאות היא מורכבת יותר, אבל לדעתנו המודל הזה משרטט בצורה נכונה את המגמות בחברה.

השמאל המדיני תומך בשלום בדרך של פשרה. המסקנה שלך היא שהשמאל המדיני *הישראלי* תומך בכניעה, כשאתה מביא בחשבון את הצהרות הפלשתינאים. יתכן שאתה צודק, יתכן שלא. הדבר אינו סותר את המאמר, אלא מציג ניתוח שלך של מקרה פרטי (השמאל בישראל).

חוץ מזה - גם כניעה היא סוג של הכרעה, לא?
http://www.faz.co.il/thread?rep=30926
המגבלות אולי ידועות
aharon5 (יום שני, 09/06/2003 שעה 3:34)
בתשובה ליובל רבינוביץ

לצערי אינני מכיר אותן.
(אינני בקיא בכל הילכות כתיבת מאמרים מדעיים).

ההתרשמות שלי היא ש''אסור להכליל''.
יהרג ובל יעבור!

השלטון מושחת - אל תכליל.
השלטון הפלסטיני מושחת (מותר להכליל)...

האיסלאם היא תרבות ברברית - אל תכליל.
הערבים הם בדיוק כמונו (מותר להכליל)...

אולי ''המגבלות הידועות הן ''הכללות טובות''...

===

אכן צדקת, דברי אינם סותרים את דבריכם, רק ממקדים אותם יותר (מכלילים יותר), מגיעים לשורה התחתונה יותר.

''כניעה'' הוא ביטוי כללי יותר, מהותי יותר, שורשי יותר, ברור יותר ונחרץ הרבה הרבה יותר מאשר ''פשרה''.

כך גם ''הכרעה'' על פני ''כח''.

===

אכן, כניעה היא סוג של הכרעה.
רק בהבדל פעוט: הכרעה שלהם.
אתה בוודאי יודע מה ההבדל בין נצחון שלנו ונצחון שלהם:
נצחון שלנו - פשרה.
נצחון שלהם - שואה שניה.

ועל זה נאמר: יחי ההבדל הקטן...

===

אבל, טעית במשפט הבא: ''המציאות היא מורכבת יותר''.
סליחה, טעות.

המציאות היא מורכבת (מנקודת מבט פרטנית).
המציאות היא פשוטה מאוד (מנקודת מבט כללית).

יש הרבה עצים במציאות (הרבה מאמרים לאנשי שמאל שונים ומשונים), אבל יער אחד משותף לכולם (תשוקת כניעה בלתי ניתנת לכיבוש).

מאה אחוז ממאמצי השמאל הם למען כניעה לאויב!!
מאה אחוז מדברי השמאל תואמים את האינטרס של האויב!!
לא צריך תואר בכיר מדי במדעי הסטטיסטיקה כדי להבין שמאה אחוז הם אחוז מובהק דיו.

זה שהם לא שוכחים לציין ''למען ישראל'', זה בוודאי חביב ונחמד מצידם. האמונות והתקוות שלהם תמיד היו מרתקים. אבל אם מדברים על עובדות: 100% ממאמציהם (כולל דברור, הסברה, מתן עצות, עריכת דין, הגנה, וכו') מאה אחוז הם לטובת האויב (העם הפלסטיני).

לא אחת הטלתי על אנשים שונים את המשימה למצוא ולו מאמר שמאלני אחד שהשורה התחתונה שלו שונה ממגמת כניעה, והמאמר עדיין טרם נמצא...

בדיוק היום קראתי סיפור על כלב שישב על מסמר ויילל, ויילל, אבל לא קם. שאל איש את רעהו: למה הוא לא קם? ענה לו: הוא מחכה עד שיכאב לו כל כך שהוא לא יוכל לסבול את הכאב...

האם מדובר בסבל שהפלסטינים סובלים מן המלחמה שלהם? האם מדובר בהרוגים, הפצועים, המחסומים, הסגרים, העוצרים, האבטלה, העוני, המצוקה, שהיא עדיין כנראה לא מספיק קשה כדי שהפלסטינים יוותרו על הטרור?...

לא ולא: מדובר בסבל שלנו, כנראה שאין לנו מספיק הרוגים כדי שנהיה מוכנים להכנע ולברוח מהשטחים למען הטרור מתוך תקווה ואמונה שאז הטרור יפסק...

השמאל, כך מסתבר (למרבה הפלצות) משתוקק, כמעט כמו העם הפלסטיני, לכך שכמות הטרור תהיה כה רבה שהסיאה תגדוש וישראל תכנע.

שאלוהים ישמרני משמאלניי, מאויביי אשמר בעצמי...
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.