פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=29198
לדוד סיוון: מאמר רציני ומחכים. אתה מאשר את מה-
רפי אשכנזי (יום שני, 21/04/2003 שעה 19:12)

--שכתבתי לשרון בפתיל שלו לפני ימים אחדים:
ההתפתחות היתה כלכלית רגילה ולא סוציאליסטית.
אם היתה סוציאליסטית זה בארגוני הקואופוראציה ההתישבותית וההסתדרותית . יבוא ההון הוא קפיטאליסטי ואינו שייך כלל למה שקרוי ''משק סוציאליסטי''.
גם אני הופתעתי משיעורי יבוא ההון והצמיחה שבאו בעקבותיו. אכן המספרים לא משקרים.
תודה לך על החומר, עשיתי לי העתקים...
http://www.faz.co.il/thread?rep=29199
שיעורי יבוא ההון? תתפלא. היו רק שנתיים כאלה, 34
מיכאל מ. שרון (יום שני, 21/04/2003 שעה 19:38)
בתשובה לרפי אשכנזי

http://www.faz.co.il/thread?rep=29200
רפי, תודה על תשומת הלב וההערכה
דוד סיון (יום שני, 21/04/2003 שעה 19:52)
בתשובה לרפי אשכנזי

במאמרי לא קבעתי ''אחריות'' לצמיחה הכלכלית המרשימה של היישוב היהודי בתקופת המנדט. כל שאמרתי זה שהייתה מערכת עם הכוונה מלמעלה שהיתה לה ''אמירה'' לגבי מי יעלה שלא ממש השפיעה על המציאות. אותה גישה ודאי השפיעה על המציאות בארץ אבל לא קבעתי את משקלה. הרבה ''אחריות'' הטלתי על ההון האנושי שעמד לרשות החברה היהודית [כולה].

''המערכת המאורגנת'' ייבאה הון ועסקה בהשקעות יצרניות (דרך גופים כמו הקק''ל, הסוכנות ואפילו מצמיחה פנימית). כפי שציינת היו עוד מקורות לייבוא הון ולפיתוח המשק היהודי.

מרגע שהמאמר פורסם בפורום הוא בעצם רכוש כל הציבור במגבלות החוק שאני לא בדיוק מכיר. לכן אני מניח שאתה יכול לעשות העתקים ולהפיץ אותו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29242
לסיון: ההעתקים שעשיתי הם לצריכה ביתית בלבד...
רפי אשכנזי (יום רביעי, 23/04/2003 שעה 0:03)
בתשובה לדוד סיון

http://www.faz.co.il/thread?rep=29283
דוד, אל תמעיט בחשבות המאמר שלך
אליצור סגל (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 21:34)
בתשובה לרפי אשכנזי

לק''י
אין שום סיבה שתמעיט בחשיבות המאמר שלך.
החשוב הוא שיש בו נתונים ועובדות שאני למשל לא הייתי מגיע אליהם - יתכן ומשיהו יציע נתונים אחרים או הסבר אחר לעובדות אבל בנתיים זה המאמר המנומק ביותר שראיתי.
להבדיל מסתם ויכוחים שניתן תמיד למרוח אותם לכל כיון.
אליצור
http://www.faz.co.il/thread?rep=29297
נכון. גם דוד הישקיע בעיון בכמה ספרים (במכללת שדה
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 25/04/2003 שעה 0:50)
בתשובה לאליצור סגל

בוקר?) בהבאת הטבלה הממצה הזאת, ובכתיבת מאמרו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29305
תודה אליצור
דוד סיון (יום שישי, 25/04/2003 שעה 9:21)
בתשובה לאליצור סגל

אני לא ממעיט בערכו של המאמר עבור הקהל של באי הפורום. אני לא מצטער אף רגע על העבודה שהשקעתי בו. יחד עם זאת כותב להיות כנה לגבי של מי הראשוניות.

במקרה של הנתונים שאני הצגתי הראשוניות הם של אנשים כמו רוברט שרשבסקי (בשנות ה- 60), געתון (כבר לפני קום המדינה) ואחרים שכבר בשנות ה- 50 וה- 60 עמלו לאסוף ולהבין את הנתונים.

יעקב מצר כבר עוסק בנושא הזה לא מעט שנים בעצמו ומקדיש, כך נראה לי, לא מעט עבודה בהשוואה של המשק היהודי עם המשק הערבי של תקופת המנדט. עיקר תרומתם של מצר וקפלן (1990) היתה באיסוף והתאמת נתוני המשק הערבי לנתונים על המשק היהודי בכדי שאפשר יהיה לדבר על כלכלת ארץ-ישראל ולעשות השוואה בין שני המשקים. הספר שאני של מצר וקפלן גם מציג את מירב הנתונים שניתן היה להציג בזמן כתיבתו.

הספר הזה הוא מקור כל הנתונים המספריים שהצגתי ולכן בסופו של דבר, בניגוד לאחרים שתובעים זכויות יוצרים על עבודת אחרים, אין לי זכויות יוצרים רבות במאמרי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29308
סיוון: מי האחרים התובעים זכויות יוצרים על עבודות
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 25/04/2003 שעה 13:27)
בתשובה לדוד סיון

אחרים? ביקשתי ממך להראות מדוע הקונספט החדש שלי ''נהגה קודם'' -אותו קונספט. זה שאתה חולק קרדיט לאחרים - זה יפה. אך זה שאתה שולל את פרי העמל האינטלקטואלי של מישהו - פחות יפה.

קישורים:
כיצד מנסים לנכס עבודת אחרים: http://www.faz.co.il/thread?rep=29295
http://www.faz.co.il/thread?rep=29208
רפי - זיהוי תהליכים לעומת הטעייה בשימוש בנתונים
מיכאל מ. שרון (יום שני, 21/04/2003 שעה 20:57)
בתשובה לרפי אשכנזי

1) שיעורי יבוא ההון? תתפלא. היו רק שנתיים כאלה, 33 ו- 34 , בעקבות העלייה הכפוייה מגרמניה, וההרשאה ליבוא הון משם שהשיג חיים ארלוזורוב (שכן מדיניותה של גרמניה הנאצית בנושא הוצאת הון דמתה לזו של דרום אפריקה). היה זה בעיקרו יבוא הון אישי, ולא הון השקעות.

2) ההתפתחות לא היתה ''רגילה'', ולא נידרש קולקטיביזם ומודל של ריכוזיות לשם כך. גישה זאת דמתה מעט למודל הסיני בימי מאו-טצה טונג, לאחר ההשתלטות על סין ב- 49, לפיו הוצאת הכלכלה והחברה מהבוץ ושינוע גלגלי המשק יתכנו רק בעקבות מאמץ של תכנון ריכוזי סוציאליסטי. במאמרי וניספחיו הצבעתי בברור על גישות נוספות, כאלה שהותוו למשל בספרו של ה.ג'. וולס, ולא בגישות קורפורטיביות בנוסח סן-סימון.

3) האמן לי ש''עיבוד'' הנתונים המינימלי במאמר שגוי, ויוצר הטעייה שמצביעה לכאורה בסקלה הגדולה של 26 שנה על התפתחות מהירה בריבוי מישורים.

הצבת ערך מרכזי יחיד או כמה כאלה (גידול שנתי ממוצע בת.מ.ג.) מעבר לטווחי זמן גדולים (ובשונה ממודלים אינטרקטיביים המתארים שינויים בתהליכים), הוא שאיפשר למעשה את ''מיתוס ההתפתחות המהירה''.

4) כך למשל מצביע ''ניתוח'' הנתונים במאמר על כך ש''ניתן לראות שהאוכלוסיה היהודית גדלה בקצב מהיר יותר מהאוכלוסיה הערבית''.

זהו כמובן נתון טריביאלי לחלוטין, שכן הרי היתה פעולה יזומה של עידוד הגירה יהודית מעצם המהות וההגדרה של מפעל התיישבותי. (בזמן שרותי הצבאי חישבתי גם את מימדי ההגירה הערבית *ספונטנית* - הלא יזומה - לפלסתינה/א''י (אז עוד השמשתי בסרגל חישוב, רב-סקלות אמנם, ששימש אותי מאז גיל 16...).

נתון זה הינו טריביאלי, אך יוצר תחושה ברורה של התקדמות. זאת בפרט שהכותב משתמש בביטוי היפה ''*שתי סדרות נתונים* בולטים לעין (ביטוי שנועד כנראה לחפות על כך שלא בוצע כל ניתוח מורכב פרט להסתכלות ''בעין'' על 2 הטורים במקביל) דבר המאפשר לכותב לאמר את האמירה הכוללת (לטווח של 26 שנה) ''למרות הגידול המהיר באוכלוסיה היהודית, התוצר לנפש צמח במהירות''.

5) והכותב מוסיף לחיזוק תחושת ההתפתחות המרשימה הזאת גם נתון נוסף: ''גם חלקו היחסי של המשק היהודי בכלכלה הארץ ישראלית בכלל גדל מכ- 17 אחוז לכדי 54 אחוז''.

מה שאין הוא טורח לציין לגבי הנתון האחרון הזה, שנועד לחזק רושם חיובי של צמיחה מבלי לבצע למעשה כל ניתוח מגמות שהיה מצביע על מציאות מעט יותר אפורה, זה שהבסיס להשוואה כאן הוא המשק הערבי הנחשל, ועל כך שהמתיישבים היהודים הקימו משק מפותח יותר מזה של ערביי פלסתינה.

איני יודע אגב בדיוק כיצד בוצעו החישובים הסובייטים שהציגו לאוכלוסיה וקבל עולם נתוני צמיחה מדהימים (שאף החרידו מעט את האמריקנים, והביאו להקצבת הון עתק ל''תחרות'' בתקופת המלחמה הקרה) אך הייתי משער שהם היו מבוססים על ניתוחי- חשבונאות לאומית מסוג זה.

6) בהערה צדדית אומר לך כי נעדר כאן לחלוטין יסוד ההשוואה עם משקים אחרים. והרי דיברתי במאמרי על ''עוני'' ועוני הינו מושג יחסי המחייב השוואה למשקים מפותחים או לפחות משקים נוספים. טרחתי אתמול להשיג גם מספר נתונים כאלה, היכולים לפחות לתת אינדיקציות מה פרושו של משק לאומי מפותח (דבר היכול לשמש להערכת שיעור הפערים) בשנים האמורות.

7) דווקא גישתי נמצאה יותר ממאוששת בעקבות ניתוחי את הטבלה, המבוסס על ניסיון נרחב עוד מתקופת שירותי הצבאי באיתור מגמות לצורך בניית מודלים מדוייקים המתארים ''מה למעשה קרה שם'' (דהיינו מהם התהליכים המרכזיים שניתן לאתר באופן חכם מבין מכלול הנתונים). זאת תוך שלב טרומי של בחינת היפותזה אחר היפותזה ועריכת חישובים אינדיקטיביים ראשוניים, לצורך בניית המודל המורכב בשלב הבא. (כששלב ג' הינו למעשה שלב קצר של חישובים, אותם נהגתי אז, כאמור, לערוך עם סרגל חישוב).

כך, ואפילו על בסיס הטבלה הבודדת הזאת, ניתן להציב ניתוח חכם (בניבדל מהצבת 2 או 3 ערכים מרכזיים מעבר לתקופת זמן של 26 שנה) ומורכב יותר, של אינטרקציה בין מספר גורמים ותוך חלוקה לתקופות ואיפיון תהליכים, שהינו יותר מתומך מגישה שהיצבתי.
כך, תחת מגבלות הזמן, ניתן לראות בהצגת הטבלה אתמול מעין נס שהתרחש. אך אבחר בזמן ובמועד להציג את ניתוח נתונים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29212
The zero-point baseline fallacy
מיכאל מ. שרון (יום שני, 21/04/2003 שעה 23:34)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ניתן רק לאמר בשלב זה, שאיתרתי הטעייה ביסוד ''ניתוח'' נתונים מסוג זה שהביא כותב המאמר, אותה אכנה

1) הטעיית שלב ה- 0 הזעיר -
The 0-point baseline fallacy . סביר שעל בסיס הטעייה זו היתה מושתתת חלק מההטעייה הסובייטית בהצגת נתוני חשבונאות לאומית, שהציגה נתוני צמיחה מדהימים.

הכוונה לכך שלצורך הצגת נתוני צמיחה גבוהים, נבחר לצורך יצוג שלב ה- 0 הזעיר מימד כלכלי, משתנה כלשהו, המתאפיין בכך ששלב הבסיס בו היה נמוך במיוחד.

נניח שענף מסויים בתעשייה הכימית כמעט אינו קיים בשלב המוצא, ואתה בוחר דווקא במשתנה המייצג אותו כדי לתת נתוני צמיחה מלהיבים אודות התרחבות תעשייה כימית מבוססת-כרום כמדד נוסק לשיעור גידול והתרחבות המודרניזציה בענף.

או בוחר לייצג ענף מסויים מפותח יחסית בעזרת משתנה שבשלב המוצא מתאפיין בערכים נמוכים (כגון הכנסת מיכון מסוג מסויים, דווקא לחטיבה אחת ופריפרלית בענף - אך אתה יכול לדבר על שיעור גדילת השימוש במיכון מתקדם בענף כולו, ולהציג באחוזים שיעורי גידול שנתיים ממוצעים של 50 ו- 60 אחוז, שכן התחלת מערך קרוב ל- 0.

או לדבר, למשל במקרה של סין לאחר 49, על שיעור האינטגרציה של נשים בתפקידים עתירי-ידע וטכנולוגיה או בתפקידי ניהול, ולהציג מספרי צמיחה מהממים, וזאת משום שבסין לפני 1949 לא היו כלל נשים בתפקידים כאלה.
זאת אפילו אם מבין 200 מיליון הנשים בגילאים המתאימים אז, או בקרב נניח 20 מיליון בעלות הכישורים המתאימים, שולבו בתקופת תוכנית החומש הראשונה, ב- 5 שנים, רק 260 נשים בתום השנה החמישית מכל רחבי המדינה.

אך הנקודה היא שהתחלת מ- 0 או מקרוב ל- 0 כך שכל גידול *אבסולוטי* קטן ותנודה בפרק זמן נתון נותנים תמונה של התקדמות מזנקת בעשרות ואף מאות אחוזים.

אם כך, ניתן לשער שהובלט הגידול ב*אחוזים*, ו*במידה שהובאו גדלים אבסולוטיים, הרי שהם הוצגו במבודד מהקשר נרחב יותר (למשל בדוגמא אודות סין שהבאתי, כמות הנשים הכוללת בעלות הנתונים המתאימים) או מבסיס ''חיצוני'' כלשהו להשוואה*.

2) במקרה של הצגת נתוני צמיחה אודות היישוב בא''י, הרי שמלכתחילה הוא היה בנקודת ה- 0 . ב- 1922 היה התוצר המקומי הנקי מיליון ו- 732 אלף לא''י (והאוכלוסיה היהודית - גם היא בנקודת ה- 0 כ-‏84 אלף איש), כשלירה בפלשתינה-א''י אז היתה די קרובה בערכה ללירה סטרלינג הבריטית. מנקודת מוצא כזו, שיעורי הצמיחה באחוזים הם אמנם גבוהים, ונותר רק לתמוה למה אינם גבוהים בהרבה יותר.

כיצד בכלל להבין ערך כזה של מעט יותר ממיליון וחצי סטרלינג? כותב המאמר לא טרח להביא לנו כל בסיס להשוואה, כשהאחוזים רצים/מתנפנפים שם בגדלים מרשימים.

כדי לתת מעט אינדיקציה אודות סדרי הגודל של משק לאומי של מדינה גדולה, נזכיר רק כי הפיצויים שהושתו על גרמניה ב- 1919 היו 6600 מיליון שטרלינג, והתקציב של אנגליה בשנת 1933 היה 800 מיליון סטרלינג.

כיום גדול הת.מ.ג. של אנגליה מזה של ישראל פי 13 בערך, ואילו ב- 33 היה רק התקציב השנתי שלה גדול לפחות פי 67 מ- 12 מיליון הלא''י שהיו הת.מ.ג* [ראה הערה למטה] באותה שנה. וזאת רק לתת לנו מושג על סדרי הגודל, וכדי להדגים שהיינו אז, ובוודאי ב-‏1922בנקודת-ה-‏0 (גם בגודל אוכלוסיה).
הדבר איפשר למיתולוגיה הקנונית הרווחת לנפנף בשיעורי גידול באחוזים מרשימים, בדומה לחשבונאות הלאומית הסובייטית.

3) כפי שהראיתי ברשימתי הקודמת, אין מקום להשוואה למדינות מתפתחות בו נוקט כותב המאמר, שכן אלו אינן מתחילות מנקודת ה- 0 .

לכן בעוד במדינה מתפתחת, שיעור השקעה של 20 אחוז מהתוצר עשוי להיות השקעה בעלת אפקט ניכר, הרי שהגודל האבסולוטי של הסכום הזעיר (המהווה 20 אחוז מהתוצר הזעיר) המושקע במסגרת מפעל התיישבותי בכלכלת אוכלוסיה המונה 84 אלף - הנמצאת בנקודת ה- 0 - אינו מחולל כל אפקט משמעותי.

לשם השוואה, מערב גרמניה השקיעה במזרח גרמניה בשנת האיחוד הראשונה כ- 80 אחוז מהת.ל.ג שלה כאשר נדרשה התפתחות מהירה (ראו הנתונים המובאים בניספח הראשון למאמרי ''כשליו של הזרם המרכזי''), וכלכלת מזרח גרמניה בוודאי שלא הוותה משק-נקודת ה- 0 אלא המפותחת במדינות מזרח אירופה. לכן, שוב הוטעינו כאן, בהשוואה עם מדינות מתפתחות בה נקט הכותב, כפי שהצבעתי ברשימתי הקודמת.

__________________________________

*הערה: למעשה היה גדול יותר, שכן הלא''י אם איני טועה, היתה נמוכה יותר, אולי ב- 15 אחוז באותה שנה מהסטרלינג. בנוסף, הסטרלינג היה צמוד עד סביבות 1933 לזהב, בעוד הלא''י אם איני טועה, עברה פיחותים - לא גדולים אמנם.

אגב, עם ביטול בסיס הזהב בעקבות המהפכה הקיינסיאנית, הרי שערכה של הסטרלינג ירד בכ- 40 אחוז, מ- 125 פרנק צרפתי ל- 75 פרנק, דבר שהביא איתו גם פיחות בערך הלא''י והגדלת האטרקטיביות של השקעות כאן ויצוא מכאן, דבר שלא נוצל וזהו כשל נוסף של מחשבה כלכלית שלא היתה מוכוונת כלכלת-שוק. מכל מקום, הערכים בטבלה עברו סטנדרטיזציה בהשען על ערך המטבע ב- 35.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29218
לצערי, מיכאל, אתה שוב טועה
דוד סיון (יום שלישי, 22/04/2003 שעה 8:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון

במאמר, לאחר הצגת שיעורי הצמיחה נאמר במפורש:

'' שיעורי הצמיחה הללו הושגו על ידי משק שרק יצא ממשבר כלכלי קשה שנגרם בגלל מלחמת העולם הראשונה. גם ללא המשבר הכלכלי היה המשק היהודי בנקודת התחלה מאד נמוכה ובכל זאת החל לצמוח בקצב מהיר יחסית אם משווים למשקים במצב דומה.''

ואחר כך בסיכום נכתב על הצמיחה מנקודת התחלה כזו:
א. ''זהו קצב צמיחה מהיר ביותר (מצר וקפלן, עמוד 155).''
ב. ''הגורם החשוב ביותר היה ההון האנושי שבו בורכו יהודי ארץ ישראל.''
ג. ''במבט מעיני הכלכלן הגורם האנושי בעל הפוטנציאל הגבוה היה אמצעי קרדינאלי בקצב הפיתוח-הכלכלי של המשק היהודי בארץ ישראל.''

המשפט של מצר וקפלן בעמוד 155 היה אפילו יותר חזק: ''התמונה המצטיירת מנתוני לוח ט- 3 היא של צמיחה מהירה ביותר של המשק על פני כל התקופה.''

הסיבה שמודגשת חשיבות ההון האנושי היא פשוטה. כאשר מלאי ההון הפיזי הוא נמוך עולה חשיבות ההון האנושי. זהו כנראה (כי לא חקרתי את הנושא באופן ספציפי) המצב במשק היהודי בארץ ישראל בתחילת המנדט הבריטי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29244
''ראית זאת לפני '': על חלקלקות שינוי משמעות הדברים
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 23/04/2003 שעה 1:41)
בתשובה לדוד סיון

ועל שקרים לבנים מחוללי הטעייה ונזק, שאינם כמעט מוחשיים לעין.

1) חלקלקות ההטעיה, הסילוף וגם זריזות הניכוס (הבאים לעיתים בשרות מיתוסים רווחים, בשם ''האחריות לעניין חשוב'' ולחילופין, בשרות האני, חבורת אנשי שלומנו או ידידינו) :

במאמרי למעלה
(The zero-point baseline fallacy ) דיברתי על ''שלב בסיס ה- 0 '' במשמעות שונה מזו שסיון מיהר לייחס לעצמו (ברשימתו ''לצערי, מיכאל, אתה שוב טועה'') תוך הבלטה שוב ושוב שהוא, סיוון, אמר בדיוק את זה:

''נאמר במפורש - משק בנקודת התחלה מאד נמוכה''.

והרי אני מציב כאן לראשונה מושג חדש, תוך תגלית וזיהוי תופעה - זו של קבלת נתוני אחוזי צמיחה גבוהים בגלל האפקט (או הארטיפקט) שכיניתי ''הטעיית שלב ה- 0 '' או אפקט שלב ה- 0 .

ואילו סיוון דיבר בעלמא על כך ש ''המשק היה בנקודת התחלה מאד נמוכה - *ובכל זאת* החל לצמוח בקצב מהיר.

דהיינו הוא אמר שחרף העובדה הזאת [הוא התייחס ל*עובדה* ולא ל*אפקט* אותו גיליתי במלוא משמעותו והשלכותיו - האפקט שבהתייחס אליו מיהר בזריזות לאמר (''נאמר במפורש'') שהוא ציין קודם לכן אותו דבר] - סיוון אמר שחרף ה*עובדה הזאת*, צמח המשק בקצב מהיר.

זאת למרות שדיבר על דבר הפוך לחלוטין ובוודאי שלא על אפקט (או ארטיפקט) אותו גיליתי בהשלכותיו ושימושיו השונים - דיבר על כך ש*חרף* נקודת התחלה נמוכה היתה צמיחה מהירה.
כלומר הצביע על מצב נתון עובדתי (ולא על אפקט כלשהו, עליו דיברתי) ועל הצמיחה המהירה *חרף* המצב הזה.

זאת בעוד אני ציינתי בדיוק ההפך - אפקט נקודת ה- 0 גורר ניראות של צמיחה מהירה אף אם בפועל אין כאן התפתחות משמעותית (שכן גם תוספת קטנה לנקודת ה- 0 יוצרת ניראות של צמיחה באחוזים רבים). וכן משתמע מדברי שניתנת להתבצע צמיחה מהירה ומשמעותית הרבה יותר, ביחס למאגר המשאבים ממנו באה הצמיחה.

מאגר משאבים כזה - כפי שהצבעתי במאמרי ''כשליו ההיסטוריים של הזרם המרכזי-סוציאליסטי בציונות'' - הוא העם היהודי בתפוצות אליו כוון המפעל ההתישבותי הציוני, או משהו בדומה ל''גניוס היהודי''* (ראה הערה בהמשך) כפי שהתבטא בתפוצות.

אני מברך על כך שבסוף תגובה זו מאמץ סיוון את הגישה שהועלתה במאמרי אודות המשאב האנושי - זאת שלא מוצה דיו. דיברתי על תת-מיצוי המשאב האנושי.

סיוון מאמץ את הדגש שנתתי למשאב האנושי, אך בשינוי מילים קליל - הוא מכנה זאת ''ההון האנושי''. בהקשר מאמרו עשוי להשתמע כאילו מדובר בהון זמין, דהיינו שההון האנושי מוצה כולו בכל שלבי המפעל הציוני. זאת בבחינת הווצרות רושם חסר בסיס המחזק את טענתו.

שכן המילה הון בשימושה העממי נושאת קונוטציה של כסף יותר מאשר קונוטציה של נכסים בלתי נזילים. אנשים נוהגים יותר להשתמש במלה ''הון'' בהקשר של כספם בבנק, ולא לקרוא לדירתם או לנכסי נדל''ן אחרים - הון.

עם זאת, ניתן לחמוק בנקל מייחוס כוונה כזו לבצע השאה (סוגסטיה) באמצעות מניפולציה לשונית דקיקה - כזו שלא שמים לב אליה - באמירה שהון אינו רק הון זמין, וכל כלכלן מתחיל יודע זאת.

זאת בעוד שימושי בביטוי משאב תואם יותר את התפיסה שמשאב יכול להיות מנוצל בדרגות שונות - 30 אחוז ממנו או 90 אחוז.
טענה מרכזית שלי היתה אכן כי השימוש במאגר הבסיס הזה, במשאב האנושי - לא מוצה - רחוק מכך, וזאת עקב אילוצים או כבלים מבניים שמקורם באידאולוגיה מוטית הריכוזיות והקולקטיביזם של החלוצים החל מ- 1905 .

במובן זה אני מדבר על תת-מיצוי של משאבי אנוש - דהיינו תת-גיוס, או תת-ניצול של מאגר משאבי הבסיס האינטלקטואלים והאחרים הרלונטים.

בדוגמא אודות סין ב- 49 אותה הבאתי ברשימה בה הצבתי את הקונספט -
(The zero-point baseline fallacy)
הרי שמאגר משאבים כזה הוא למשל 20 מיליון נשים סיניות בעלות הכישורים המתאימים, כשבפועל ממונות תוך 5 שנים רק 200 נשים סיניות לתפקידי ניהול בכירים.
בגלל אפקט נקודת ה- 0 (לא היו לפני כן כמעט נשים בתפקידים אלה) ניתן הן להראות גידול שנתי של עשרות אחוזים של נשים בתפקידי ניהול; והן לדבר על אינטגרציה נרחבת של נשים בתפקידי ניהול בעקבות תכנית החומש.
שכן הנתונים מצביעים על צמיחה שנתית של עשרות אחוזים בנושא זה - אם ניקח את נקודת ה- 0 כבסיס לחישוב הצמיחה.

___________________________________

*הערה: ניתן להשתמש בביטוי הרווח ''הגניוס היהודי'', המורה על כישורים אינטלקטואליים גבוהים ביחס לממוצע ולעיתים גם מדהימים בהישגיהם, אותם מייחסים רבים וטובים לרבים מבני הלאום היהודי בתפוצות.
זאת ממש כשם שניתן לדבר על ''החריצות הבולטת של בני חמולת אל-ענתת''.

אבל סיוון יצר מעבר חלקלק בין טענה מובלעת אודות שימוש בסטראוטיפ גזעני מצידי - כפי שמשתמע בנקל מאחת מביקורותיו הראשונות על מאמרי, ובין הגישה העממית הרווחת, שבשונה מסטראוטיפ גזעני, אינה מוטית-שנאה ואינה בבחינת גינוי או השמצה וגם אינה בבחינת מלבה רהב גזעני.

נשאלת השאלה האם בדבריו אלה רוצה סיוון לאמר לנו קבל עם שכל התייחסות מצד אדם כלשהו לעניין ''הגניוס היהודי'' הינה המצאה פרי דמיון פרוע?

או שהוא מנסה גם לשייך לי, לפחות על דרך הרמיזה, נקיטה בסטראוטיפ גזעני, וגם ובמקביל לחמוק מעמדה של כזה המכחיש בנימרצות כל צל של אמת במושג ''הגניוס היהודי''.
כלומר ''החלקת'' גינוי אישי בטון רך ולכאורה מבלי משים, תוך חמיקה מהשלכותיו?

ושוב, הדברים הללו לא הותזו כלפי באופן בוטה, אלא בטון דיבור רך, והם משתמעים, לכאורה מבלי משים ובאופן לא מובלט מאמירתו בנושא, באופן המאפשר לכותב לחמוק בנקל מ''האשם'' של כוונה כזאת ליחס לי שימוש בסטראוטיפים גזעניים.
____________________________________

2) בהמשך רשימתו ''לצערי, מיכאל, אתה שוב טועה'' ממשיך סיוון גם הלאה לייחס לעצמו משהו בדומה למושג ''בסיס נקודת-ה-‏0 '' אותו הצגתי לראשונה, תוך חלקלקות מה בהצגת מושג זה כנוכח אצלו בהקשרים נוספים. כך, הפסקה הבאה ברשימתו מתייחסת גם היא למושג זה, באמרו:

''ואחר כך בסיכום נכתב על הצמיחה *מנקודת התחלה כזו*:
א. ''זהו קצב צמיחה מהיר ביותר''

הבעיה היחידה היא שבסיכום לא נאמרה ולו מילה אחת על עניין נקודת ההתחלה. בסיכום נאמרו דברים רבים, אך לא אוזכרה ולו פעם אחת עניין הצמיחה מנקודת התחלה נמוכה, עניין שלפתע ניתן מצג כאילו הוא מודגש שוב ושוב במאמרו.

למעשה בכל המאמר מאוזכרת נקודת ההתחלה הנמוכה רק פעם אחת, וגם זאת בהקשר של התפעלות מהצמיחה המהירה, שהתרחשה למרות זאת.
[ראה למטה חלק מסעיף הסיכום במאמרו של סיוון, ואת ההקשרים המופיעים סמוך לפסקה
''זה קצב צמיחה מהיר ביותר'' -
כשאף אחד מההקשרים הללו אינו מציין ''צמיחה מנקודת התחלה נמוכה''].

התפעלות זאת מהצמיחה המהירה, נובעת מכך שהמשק צמח במהירות מנקודת התחלה נמוכה, ''אם משווים למשקים במצב דומה'' - דהיינו שהצמיחה הזאת היא מהירה ביחס למשקים אחרים במצב דומה.

דומה מאיזו בחינה?
משק לאחר משבר בו התכווץ? אך זו לא נקודת
''קרוב ל- 0 '' כפי שהיתוויתי את הקונספט שלי.

מצב דומה נמצא רק במשק חדש יחסית, למשל זה בעקבות ההתיישבות בקליפורניה בשנות ה- 60 של המאה ה- 19 , או משקי התיישבות קולוניאליסטית כדרום אפריקה או רודזיה.

אך אלה, המשקים שהיתחילו ממצב בראשיתי, הרי שסמוך להתחלה כבר לא היו בנקודת- 0 כפי שתארתי את הקונספט,
שכן מלכתחילה התוצר הלאומי לנפש היה גבוה בהם, והיו אלה משקים משגשגים כבר בסמוך למצבם הבראשיתי, ולכן אין אנו מקבלים עבורם את אפקט הצמיחה המהיר של בסיס נקודת ה- 0.

גם אמירה אפשרית כי למשקים כאלה התכוון הכותב כשאמר ''[הישוב בא''י] החל לצמוח בקצב מהיר אם משווים למשקים במצב דומה'', אמירה כזו מהווה מעבר חלקלק מהמושג ''משק במצב בראשיתי'' למושג ''משק בבסיס נקודת- 0'' - הקונספט שהצבתי.

האם אין כאן למעשה שקרים לבנים וחלקלקות המעבר הדק והבלתי מורגש ממשמעות אחת של הדברים למשמעות אחרת, באופן המחולל הטעיות?

3) הייתי מוסיף, כי בני האיים הבריטיים למשל, פיתחו במרוצת הדורות הבחנות דקות לאיתור והתגוננות מפני פוגענות חמקנית, שקרים לבנים והשאות דקיקות מהסוג הנ''ל, ועל כן ישאלו ישירות:

מה אתה בדיוק מנסה לאמר?

ומשיזכו לתשובה השגורה על הנוקטים בדפוס זה, כגון:

''איני מנסה לאמר כלום, רק רציתי להבין/לדעת''
יענו בצעד הבא מעט ביתר תקיפות:

?Are you messing up with me, Sir

בארצנו עדיין לא פיתחנו הבחנות תואמות ואופני תגובת-נגד להתמודד עם דפוס זה ולמזער השימוש בו, ולכן פגיעתו עשוייה להיות לעיתים קשה, כמו גם ליצור הטעיות והשאות בדרך חמקמקה ודקה.

שימו לב לביטוי ''בדיוק'' בתגובה האנגלית ''מה אתה *בדיוק* מנסה לאמר''.

שכן כאן דפוס העשוי להיות שגור הוא:

העמימות;

מעבר לא מוחש לעין ממשמעות אחת למשמעות אחרת; ההשאה או הפגיעה החמקנית המתאפשרים עקב ההשתמעות כדבר אחד, בעוד שניתן אחר כך להכחיש ולטעון שנאמר דבר אחר לגמרי;

וכן הדו-משמעות, זו של מצד אחד, טון רך, או האמירה עודפת המילים ולכאורה חסרת העוקץ ונעדרת הביטוי הבהיר, החד והברור בכוונו - כשמצד שני כל אלה פועלים להסיח ולהסיט את שימת הלב ממטען סמנטי פוגעני או ניזקי המובלע בנאמר

(אין משתמע מכך שבעל סיגנון זה, העשוי להיות לפרקים מטבע הדברים ''דג קר'' למדי, הקולח אולי כתחליף לרגש מעין גישה ''ממזרית'' בחוג ידידיו האינטימי, לא ימצא מדי פעם לנכון להפגין כעס או זעם עתירי מלל צדקתני ברוח הקוזק הנגזל. אולי גרסה מודרנית של הקוזק הנגזל, אם תירצו, זה שנטש את החיספוס לטובת הרכות המשתלמת והאפקטיבית יותר).

רצוי לקוות שהדברים הללו לא ילקחו באופן אישי על ידי אדם כלשהו, שכן מדובר בהמחשת בחינות מסויימות של סגנון התנהגותי-תפקודי הפועל לעיתים את פועלו גם במישורים בעייתיים משהו שאינם נתפסים בהכרח כבעיתיים בסביבות שונות - לעיתים נהפוך הוא.

על כן ראוי להתמקד בתופעה הכוללת ובפרט בביטוייה והשפעתה כלפי הכווניות וכללי-המשחק של השיח והדיון האינטלקטואליים, תוך פריסה של מספר היבטים רלוונטיים לבעייתיות זאת.

4) נמשיך להדגים את המעבר החלקלק בדיון ובניתוח ממובן אחד של הדברים למובן אחר לגמרי שלהם, באופן היוצר השאה והווצרות רושם בכוון הרצוי (נושא המוכר בפסיכולוגיה החברתית-ניסויית כ-Impression formation) :

כך, בסעיף הסיכום במאמרו להלן ''כשלים בקריאת ההיסטוריה של ארץ ישראל?'' מסיק סיוון:

''מן הנתונים עולה עובדה בולטת מאד: לאורך התקופה המשק היהודי צמח בקצב, רב שנתי, לא קטן של 13% אחוזים בשנה''.

השימוש בביטויים

''צמח בקצב - לא קטן של - ''

מעורר בקורא הסביר מיידית ובאופן ספונטני את רושם המשמעות של:

צמח בקצב שנתי לא קטן של 13% .

שכן קצב (ריתמוס- pace ) מורה בשימושו היום יומי על תנועה קצובה. האומר למשל ''נסעתי את הדרך מתל-אביב לחיפה בקצב של 80 קמ''ש'' אינו יכול להגיד באותה נשימה ''ונתקעתי בפקקים בדרך''.
מבחינת המשמעות הלשונית התקנית והמקובלת תהיה כאן סתירה במושגים. קצב הינו מושג בעל חלות נקודתית בכל חלק וחלק מהתנועה המתוארת.

הקורא עשוי בהקשר הווצרות הרושם עקב הביטויים ''קצב - שנתי - לא קטן - גם לתפוס באופן ספונטני את הפסוק למעלה כדילקמן:

צמח בקצב לא קטן מ-‏13% אחוזים בשנה.

גם ההדגשה הכפולה שכמעט אין לחוש בה - 13% אחוזים - דהיינו הופעת סימן האחוזים בצרוף למלה ''אחוזים'' - פועל מעט לרופף את שימת הלב, עקב העודפות.
הגם שמקור התוספת הקטנטנה שלא שמים לב כלפיה עשוי להיות בטעות, הרי שסגנון כתיבתו הכללי של הכותב במאמר זה מעתיר עלינו עודפות, באופן הפועל לרופף את שימת הלב. אנו ניתקלים במאמר הזה ובשפע במשפטים מוכרים וחביבים שאינם מוסיפים כל מידע חדש -דהיינו עודפיים redundant - כגון:

''אכן, הציונים המגשימים התכוונו לעצב את המציאות היהודית בארץ-ישראל.''

לעודפות זאת מוסיפה גם הפראזולוגיה החגיגית כגון ''הציונים המגשימים'' במשפט הנ''ל.

איזה מידע נוסף טמון בפראזה השגורה ''המגשימים'' כתוספת למלה ''הציונים'';

ולמה היה מקום לאמר ''המגשימים'' בהקשר של מאמר העוסק בניתוח נתונים, דהיינו בעל יומרה לעניניות?
כל אלה מרופפים את שימת הלב, ועל דרך האנלוגיה, כשמעלים גירה אינטלקטואלית, לא שמים לב לפרטים דקים.

ומהו הדבר שלא נאמר בפסוק הנ''ל?
מלה אחת פשוטה שהיתה מסלקת את העמימות והרושם המוטה לחלוטין. מלה המופיעה על דרך השיגרה בכל טענה דומה.

המילה ''בממוצע''.

''לאורך התקופה, המשק היהודי צמח בקצב, רב שנתי, לא קטן של 13 אחוזים לשנה בממוצע'' או '' 13 אחוזים בממוצע שנתי לאורך התקופה.

ואם נאמר כבר ''לאורך התקופה'', למה צריך לאמר לאחר מכן ''רב שנתי''?
אין דבר כזה, אגב, ''קצב רב שנתי'' אבל זה עניין אחר.

בקיצור, ניתן היה להתרשם בנקל מהטקסט כי מדובר בצמיחה בקצב שנתי של 13 אחוזים. וכי קצב זה ''לא קטן''- הצמיחה דהרה כל העת במלוא הקיטור, מתעורר הרושם המיידי מדבריו.

ונחזור על המשפט כולו כפי שנכתב במקורו:

מן הנתונים עולה עובדה בולטת מאד: לאורך התקופה המשק היהודי צמח בקצב, רב שנתי, לא קטן של 13% אחוזים בשנה -'' .

איך נאמר, צמיחה קיצבית כזאת.

זה שהיו אגב שנים בהם הגידול היה פחות מ- 13 אחוז עולה מהנתונים:

1922-23 - 6 אחוז.
1935-36 -ירידה ב- 7 אחוז
1936-37 ירידה ב- 8 אחוז
1944-45 - 8 אחוז.

ועוד ועוד. אך מי יטרח לבדוק את תקפות הרושם הברור העולה מדברי הכותב - המתגלגלים כנופת צופים, תוך מתן תחושה של עיסוק קפדני בניתוח נתונים.

זאת הגם שבוצעו ככל הנראה מעט מאד חישובים - הרבה פחות מכפי שהיה דרוש, כפי שטענתי בהודעותי הקודמות.
זאת תוך הצגה במאמר של 4 ערכים מרכזיים (שחישוב כל אחד מהם עשוי לנוע בסביבת 5 דקות) וכן פעולת חילוק אחת (גידול האוכלוסיה היהודית פי 7. את הכפלת התוצר לנפש פי 4 ניתן גם לאמוד בעל פה).

5) ההחלקה ממשמעות למשמעות תוך הטעייה קיימת גם בעניין הצגתו של סיוון במאמרו את מפעל הישוב והבניה הציוני כדומה או זהה במהותו ל''מדינה מתפתחת''.
הראיתי בהודעה קודמת כי מדובר כאן למעשה בהטעייה המבוססת על החלפת משמעות המלה העברית הכרוכה במושג ''פיתוח'', החלפה למשמעות של ''מתפתחת''.

אם נראה לפנינו את המלה האנגלית הוותיקה (שהוחלפה בינתיים מטעמי תקינות פוליטית) underdeveloped country , או אז ההטעיה תהיה ברורה יותר.

למעשה התבצע בא''י מפעל התיישבות כולל ויזום מתחילתו, ולא פעולות שיפור ופיתוח מישקה של מדינה וותיקה ונחשלת.

על פי אותו הגיון שמציב סיוון, גם קליפורניה בתחילת ההתיישבות של בני צפון אמריקה בה, או (להבדיל) מושבות קולוניאליסטיות כרודזיה או דרום אפריקה, היו רשאיות לשאת התואר ''מדינות מתפתחות'' מה שנראה כאבסורד.

זאת שהצמדת הכינוי הזה ליישוב בתחילתו אינו נראה מייד כאבסורד, וזה שהעוני לא היה מחוייב המציאות, הרי בנושא זה בדיוק עוסק מאמרי.

5) המעבר החלקלק והלא מוחש כמעט ממשמעות למשמעות (באופן החומק כמעט לחלוטין מהקשב) קיים אגב, גם כאשר סיוון טרח לענות להודעתי ''דוגמא לניתוח מאקרו-כלכלי''. זאת בהודעה קצרה מצידו הנושאת את הכותרת ''אין כאן דוגמא לניתוח מאקרו-כלכלי'' בבחינת ''אין כאן כל ניתוח מאקרו-כלכלי - זוהי יומרנות, שרלטנות, ולדבריך אין גיבוי.
_______________________________________

במאמר מוסגר אומר רק כי זהו מוטיב החוזר בטון רך-משהו שוב ושוב גם בהודעות אחרות של סיוון, בהתייחס למאמרי אודות ''כשלי הציונות''. הודעותיו שם מכריזות או מרמזות שדברי אינם כלל מבוססים על מידע מוצק כלשהו ואיני מביא כלל נתונים - וזאת חרף עבודה מפרכת, והבאת עובדות היסטוריות רבות כתמיכה, בצד נתונים שונים, במאמרי, ובניספחים הארוכים שכתבתי בצרוף למאמרי, בתגובה למגיבים השונים.
______________________________

כך, בהודעתו ''אין כאן דוגמה לניתוח מאקרו כלכלי'' אותה היזכרתי למעלה, אומר סיוון שאני רק ''מסביר איך מודדים צמיחה ואיך מייחסים את הצמיחה לאיזה נשיא'' (שימו לב לנימת הזלזול המבטלת-מנמיכה כלפי עבודתי, בה מובלעת נימה מנמיכה-לעגנית גם כלפי הכותב - ''איך מייחסים את הצמיחה לאיזה נשיא''. זאת תוך התעלמות מכך שמדובר למעשה במודל (פשוט אמנם), ומוצג שם בפרוטרוט ניתוח העונה על השאלה המחקרית.

באמירתו זאת מחליף סיוון למעשה את המושג ''ניתוח בפועל'' עם המושג ''חישוב'', שהינו שלב אחרון, תכופות מהיר מאד בניתוח עצמו.

ההטעיה מתאפשרת בעזרת המילה ב''פועל'' (יש ''ניתוח'' analysis אך אין דבר כזה ''ניתוח בפועל'' actual analysis ). שימושו של סיוון במילה ''בפועל'' היא שמקנה את התחושה של ''פעילות החישוב'' computation כזהה במשמעותה לניתוח. הוא מציג בכך למעשה את המשוואה המוטעית
computation = analysis
וזאת באמצעות השאה בעזרת המילה ''בפועל''.

_________________________________________--
חלק מסעיף הסיכום במאמרו של ד''ר סיוון (ראה התייחסות למעלה:

סיכום

אכן, החלק המגשים של התנועה הציונית היה ברובו בעל אופי סוציאליסטי והקים חברה מגוייסת לשינוי אופיו של העם היהודי ולהקמת מדינה יהודית. המוסדות הציוניים אכן ניסו להשפיע על מבנה ההגירה, כדי שתשרת את המטרות הללו, אבל ללא הצלחה מרובה. לטעמי, הם הצליחו להקים חברה יצירתית ויצרנית. אבל למרות כל המאמצים הללו התנועה הציונית נשארה שולית יחסית במרבית התקופה שנבחנה.
מן הנתונים עולה עובדה בולטת מאד: לאורך התקופה המשק היהודי צמח בקצב, רב שנתי, לא קטן של 13% אחוזים בשנה, כך שבדור אחד הוכפל התוצר לנפש פי 4. כל זה בתקופה שהאוכלוסייה היהודית גדלה פי 7 ויותר. זהו קצב צמיחה מהיר ביותר (מצר וקפלן, עמוד 155). עובדות אלו אינן עולות בקנה אחד עם הטענה שהגישה הסוציאליסטית חיבלה בהתפתחותו הכלכלית והחברתית של המפעל הציוני. יתכן שאמירה יותר מתאימה תהיה משהו כמו שיתכן והגישה הסוציאליסטית היוותה גורם מסייע באותו שלב של התפתחות שהיה נתון בו המפעל הציוני. בכל מקרה, הסיפור העולה מן הנתונים מצייר תמונה מאד חיובית של המשק היהודי בתקופת המנדט.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29255
מיכאאאאאאאאאאאאל..בגלל האורך של ההודעה-
טרה 011 (יום רביעי, 23/04/2003 שעה 19:11)
בתשובה למיכאל מ. שרון

קשה לרדת..לסוף.דעתך.נקודה.
ההבדל בין נקודת ה- 0- לשיעור נמוך אינו כה גדול כמו ההסבר שלך. ואין בחברה אנושית נקודת 0 ודוד הסביר ש'הון אנושי' או איך שהוא קרא לזה..הוא גם הון-לכן אין אפס.טעית..נקודה.
הזרם הסוציאליסטי לא היה מרכזי-בודאי לא במספרים מוחלטים. לימין היתה נציגות נכבדה וחברים בתנועת בית''ר.[''עד שז'בוטינסקי הקים לו תנועה משלו''.
וויצמן בספרו מסה ומעש]
רק מ- 1933 עמדה תנועת הפועלים בראש ההסתדרות הציונית. כבר כתבתי כאן שכשליש מהם מפלגת 'הפועל
הצעיר' התנגדה לסוציאליזם. ורק ב- 1930 הוקמה מפא''י המאוחדת משלש מפלגות.
ואסיים בכך- שתנועת הפועלים בשיתוף כל השאר- עמדה בראש הישוב- שמנהיגיה הקימו את מדינת ישראל- ובבחירות לכנסת הראשונה זכתה 'חרות' מפלגתו של בגין ב- 8 חברי כנסת. הקמת המדינה העברית לחר 2000 שנה ע''י מקמימיה-כולל הימין- שלארגוני המחתרת שלו היה חלק רב בגירוש הבריטים- היא הצלחה ולא כשל.
הבאת מליון עולים לישוב של 650 אלף איש שרובם הגיעו אליה לא יותר מ- 15 שנה קודם- והגשמת הסיסמה עליה חפשית וקיבוץ הגלויות-הם הגשמת מטרות שהוצבו ע''י המנהיגות. זוהי הצלחה -ולא כשל.
נ.ב.
'כשל' זה מה שקרה לסאדם חוסיין..טמבל-עריץ ורודן ששלט 20 שנה- שנפל כמו קנה רצוץ. מדינת ישראל שקימת באותה סביבה- מזרח תיכונית קימת כבר 55 שנה- וניסו לעשות לה אותו דבר. ועדיין מנסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29262
בני הסקטור הליברלי: מוכרים לכם את שרה'לה שרון
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 12:10)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ודברי נוסטלגיה שמאליים, ומסיחים את קשבכם מאי אלו דברים קטנים, אולי כאלה הנוגעים לכך שאתם הסקטור העשיר במדינה. שימו לב כיצד דברי נוסטלגיה שמעתיר דוד, משמשים להחלקת ''שקרים לבנים''. כלפי מי נועדו אלה?

המלל הנוסטלגי נועד לאוזניהם של בני השמאל, (והם שיחושו נעים איתו, תשומת ליבם תתרופף, וניתן יהיה בנקל ---) דהיינו לסקטורים העשירים במדינה. הדבר נעשה על ידי איש ממסד השמאל. איש ממסד השמאל הוא הכל פרט לשמאל - הוא איש המנגנון. כשאתם שומעים את שרה'לה שרון, חישבו מי דואג לרופף שימת ליבכם בנועם, בשביל לשלוח לכם חשבון ארנונה מנופח שכזה. ועוד ועוד. המנגנון הקורא לעצמו ''שמאל'' מרושת בכל המדינה.

וכש''אנשיכם''-לכאורה חולבים אתכם - מציגים לכם את אנשי בני ברק ומאה שערים (''הפרזיטים החולבים אותנו'' כמטרה לזעמכם הקדוש עקב הארנק שניזלג.

טלו קורה.

עוד סיבה למה הליברליזם הפתוח של הרצל עדיף.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29277
כנראה שאתיקה ויושרה לא חשובים בעיניך !!!
דוד סיון (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 21:05)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הרעיון שאתה טוען לבעלות עליו הוא לא שלך הוא כבר ידוע לכלכלנים הרבה שנים אולי לכאלו שלא למדו את שהיו צריכים זה דבר חדש. הקישור המצורף הוא אחד מיני רבים לפני ש''המצאת'' אותו מיכאל (הקישור הוא תרומתו של מנשביק).

בחירת מסגרת הנתונים קשורה בסיבה להצגתם: הרעיון המופרך שלך ש''הגישה הסוציאליסטית'' חיבלה בהתפתחות הכלכלית והחברתית של המפעל הציוני.

יש לך בעיה עם אתיקה ויושרה מיכאל. אתה מנסה לנכס לבזוז רעיון של אחרים בהנחה שלא ישימו לב. חבל שזו הדרך שלך.

אני מצטער שאני קצת בוטה זו לא הכוונה.

קישורים:
ורד דר - המשק הישראלי ב- 50 שנותיו הראשונות: http://www.mof.gov.il/museum/hebrew/israel50.htm
http://www.faz.co.il/thread?rep=29281
יש לשים לב להבדל. איפיינתי אפקט בראשית מהיבטים
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 21:30)
בתשובה לדוד סיון

שונים. מזכיר אבל שונה. ברור שאתה מנסה לטשטש ההבדל ולבצע המעבר הדק ממשמעות אחת לאחרת.

הציטוט הרלוונטי מהמאמר שהבאת:

לצורך השוואה שכזו יש לנכות תחילה את מיקומו היחסי
הראשוני של כל משק (בהשוואה לרמת התוצר לנפש בארה''ב). זאת משום שבדרך כלל יפגינו משקים בהם התוצר לנפש גבוה יותר,שיעורי צמיחה נמוכים יותר - שלב ההתפתחות בו מצוי המשק הינו אחד הגורמים המשפיעים על קצב הצמיחה. שלב ההתפתחות הגבוה יחסית בו היתה מצויה ארה''ב לפני 45 שנה הינו אחד
ההסברים העיקריים לכך שצמיחתו של משק זה בתקופה הנבחנת היתה נמוכה יחסית לזו של שאר המדינות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29286
בסיס נקודת האפס - אינו ''עוד שלב''. ''בשלבים'' מדובר
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 22:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון

בכל זאת בפונקציה המתקרבת ללינאריות ומונוטוניות למרות הדרוג האורדינאלי של ''שלבים''. ואילו המושג שהצבתי, מתייחס קודם כל לשלב בסיס ראשוני - בסיס 0 כן למשהו בדומה לפונקציית מדרגה (ואף נקודת take off).

התייחסתי גם לנטייה לבחון תת-מערכת במצב בראשיתי תוך בידוד מהקשר משקי נרחב יותר או ביחס למאגרי משאבים כוללים. גישה זאת של בחינה במבודד ובמנותק מהקשר ''חיצוני'' אכן קיימת במאמרך.

אשר לגניבת רעיונות וניכוסם, אומר כי הנטייה לנכס רעיונות, מסתמכת על סיפוח לקונספט וותיק (תכופות של המספח) הדומה באספקט כלשהו לקונספט החדש והמפורט. בזריזות מה נהפך הדמיון הרחוק ל''זהות'' תוך אקט של החלקת השינוי במשמעות.

הרעיון החדש מופיע אז תחת ''הגג'' הוותיק, והיצרן, העמל נשאר לא רק ללא תוצאות עמלו, אלא גם בעוני, וגם מוכפש, במסגרת הניסיון להציגו כאיש פרוע.

זאת הן על ידי פרובוקציות וכוון זרקור כלפי כל צל של *תגובה* לוחמנית (אין סימטריה בין היוזם למגיב) או תגובה מתריסה (דווקא עליה, מבין יצירות, מאמרים ותרומות אינטלקטואליות רבות מאד אחרות), והן באמצעים אחרים (אקט הניכוס תכופות מנסה ''לקבור'' את המקור).
http://www.faz.co.il/thread?rep=29291
הרעיון לא שלך! תאריך ההתחלה נקבע במאמר שלך
דוד סיון (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 22:46)
בתשובה למיכאל מ. שרון

אם כן אני לא בחרתי את תאריך ההתחלה בשביל להציג הטעיות על סמך הנתונים.

גם הרעיון על בסיס אפס הוא לא שלך.

אז בלי התפלספות מיותרת. מותר להודות בטעות זה מראה על בגרות.

נראה אותך מיכאל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29295
דוד, למה כל כך חשוב לך לזרוק ''הרעיון לא שלך''? תוך
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 25/04/2003 שעה 0:21)
בתשובה לדוד סיון

יצירת מצגים של עבירה מצידי - ''מיכאל, כתבת התאריך'' כאילו בכוונתי לטעון שכתבתי זאת קודם?

אתה מרמז בזריזות על עבירה מצידי - ומתי?

מייד לאחר שהבאתי קונספט חדש, שבמקרה הוא גם אפקטיבי הן בסתירת אופן הניתוח שלך, והן בהסברת מצגי הצמיחה הסובייטים המדהימים.

דוד, יש העובדים קשה, ויש שיודעים לזרוק כמה מילים.. או לעשות איזו עבודה חפיפה. אין סימטריה בין העמל האינטלקטואלי, זה שגם מפתח לפעמים דברים חדשים, ובין זה המכפיש אותו, גם אם ההכפשה מתבצעת עם כמה טקטיקות שגורות ש''עובדות''.

הבא עדויות אודות קונספט בסיס נקודת ה- 0 שהופיע קודם - אותו דבר, לא משהו שמזכיר קצת, מזכיר איזו מילה שמופיעה גם אצלי וכד'...
http://www.faz.co.il/thread?rep=29296
היה אגב עיכוב של 3 שעות בערך בהעלאת הקונספט לאתר
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 25/04/2003 שעה 0:40)
בתשובה למיכאל מ. שרון

שכן היתה איזו חסימה. בדיוק התקשרה מישהי, ועניתי במצב של רוגז רב, על ההטרדות והשחיקות האלה. אל תגיד לי שבמהלך אותן שלוש שעות מישהו אחר העלה אותו דבר בדיוק במקום שונה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29287
בסיס נקודת האפס - אינו ''עוד שלב''. ''בשלבים'' מדובר
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 24/04/2003 שעה 22:07)
בתשובה למיכאל מ. שרון

בכל זאת בפונקציה המתקרבת ללינאריות ומונוטוניות למרות הדרוג האורדינאלי של ''שלבים''. ואילו המושג שהצבתי, מתייחס קודם כל לשלב בסיס ראשוני -
בסיס נקודת ה- 0 ; וכן למשהו בדומה לפונקציית מדרגה (ואף נקודת take off).

התייחסתי גם לנטייה לבחון תת-מערכת במצב בראשיתי תוך בידוד מהקשר משקי נרחב יותר או ביחס למאגרי משאבים כוללים. גישה זאת של בחינה במבודד ובמנותק מהקשר ''חיצוני'' אכן קיימת במאמרך.

אשר לגניבת רעיונות וניכוסם, אומר כי הנטייה לנכס רעיונות, מסתמכת על סיפוח לקונספט וותיק (תכופות של המספח) הדומה באספקט כלשהו לקונספט החדש והמפורט. בזריזות מה נהפך הדמיון הרחוק ל''זהות'' תוך אקט של החלקת השינוי במשמעות.

הרעיון החדש מופיע אז תחת ''הגג'' הוותיק, והיצרן, העמל נשאר לא רק ללא תוצאות עמלו, אלא גם בעוני, וגם מוכפש, במסגרת הניסיון להציגו כאיש פרוע ולבצע רצח אופי.

זאת הן על ידי פרובוקציות וכוון זרקור כלפי כל צל של *תגובה* לוחמנית (אין סימטריה בין היוזם למגיב) או תגובה מתריסה (דווקא עליה, מבין יצירות, מאמרים ותרומות אינטלקטואליות רבות מאד אחרות), והן באמצעים אחרים (אקט הניכוס תכופות מנסה ''לקבור'' את המקור).
http://www.faz.co.il/thread?rep=29254
[*] מ.שרון = פרסונה נון גרטה
הסניגור ג. (יום רביעי, 23/04/2003 שעה 18:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון

[*מהודעה זו הוסרה התייחסות למדיניות המערכת. המערכת].

תגובותיו של מיכאל שרון בפורום זה וכן בפורומים אחרים, עברו מזמן את גבול הטעם הטוב ותרבות השיח התקין.

האיש מכפיש קהלים שלמים ללא אבחנה ומתנהג כקוזאק הנגזל והמסכן. זאת למרות שנתבקש אין ספור פעמים להימנע מהשמצות ודברי בלע, אך האיש ממשיך בשלו למורת רוחם של הקוראים הרבים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29257
סנגור: איזה ציבורים? למה אתה משמיץ סתם? תחושתי
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 23/04/2003 שעה 22:28)
בתשובה להסניגור ג.

שאתה בעל עניין ישיר כלשהו - או שאינך עושה זאת חינם אין כסף.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29329
לשרון
באנונימיות (יום שישי, 25/04/2003 שעה 22:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון

קרוב לודאי שאם הייתי צריך עבודת מחקר כלכלית הכוללת איסוף נתונים, ניתוח ומסקנות, הייתי בוחר בך.

אתה שיטתי, מעמיק, מקפיד על קוצו של יו''ד.

כלל לא ברור לי מדוע יש לך צורך להתגושש עם מישהו שספק אם הוא מבין את הערותיך אליו (ליגת על מול ליגה ארצית).

שבת שלום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=29337
תודה על ההערכה. שבת שלום.
מיכאל מ. שרון (שבת, 26/04/2003 שעה 2:01)
בתשובה לבאנונימיות

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.