פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לארץ המוסטפא, 10/04/03 14:29)
http://www.faz.co.il/thread?rep=28871
לארצ''מ: כלל לא בטוח. להפך. ז'בוטינסקי למשל
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 10/04/2003 שעה 15:31)
בתשובה לארץ המוסטפא

אמר שהערבים אינם שונים מכל עם אחר ויתנגדו לנו ולכן ''קיר הברזל''. הוא דיבר, לאחר שהחל המרד הערבי ומעשי הטבח והפוגרום בחברון על ''כל הזכויות בארץ ישראל אבל אף זכות על ארץ ישראל''.
דהיינו ריבונות יהודית ולא ערבית, שכן הריבונות הערבית ממומשת במדינות רבות. כך גם רופין ורבים מראשוני הציונות.

א.ד. גורדון איש דת העבודה נהג אף הוא בכבוד ראוי וגישת שיתוף פעולה עם תושבי הארץ הערבים, אבל בדרכו על חמור מהגליל לחיפה, פגע בו ערבי שביצע בו לפי המסופר מעשה סדום ושדד את כספו, דבר ששינה מעט את גישתו בשאלה הערבית.

אל תשכח נא שלא היה כאן שיעבוד ודיכוי של ערבים, והיהודים אף עבדו את אדמתם בעצמם, ולא הסתמכו כקולוניאליסטים על ''עבודת ילידים''. מעשי הפגע החלו דווקא מהצד הערבי, והתפתחה כאן יריבות ומלחמה בין אוכלוסיות בדומה דווקא לקפריסין או לאירלנד.

עם זאת, היהודים רכשו כבוד רב למשפחות הערביות העשירות שחיו כאן כגון משפחת דג'ני (בעלי אדמות בית דגן), וכמובן לעמך.

באדמיניסטרציה הבריטית עבדו במשותף יהודים וערבים, תכופות כאשר הבוס על היהודי היה דווקא ערבי בחליפת שרד - אבי חי כאן אז ושמעתי מסיפוריו.

כקוריוז מעניין אספר לך כי אבי היה חבר טוב של הבן במשפחת דג'ני, ופעם כשהלכו יחד, קרא קצין בריטי שעבר במקום לעדנן (דומני שזה היה שמו). כשחזר, שאל אבי ''מה אמר לך''?

- הוא אמר לי שהיהודים אנשים רעים מאד, ולא מתאים לבן ממשפחת דג'ני ללכת עם יהודי.

אבי מספר שחרף הידידות, והעשייה המשותפת במסגרות שונות, הרי שבתכיפות הולכת וגוברת היו מתפתחים ויכוחים פוליטיים, כאשר הערבי אמר ''וותרו, פלשתינה שלנו'' ויכוח שהיה מסתיים תמיד בכך שהערבי אמר, ''אם כך, אם אינכם מוותרים, ניזרוק אתכם לים'', והיהודי אמר ''נראה, אם כך, המלחמה תכריע ביננו''.

בוודאי אין זה המקרה של דרום אפריקה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.