http://www.faz.co.il/thread?rep=2736 | |
חירות ומק''י - מוחרמים אך לא זהים. | |
אריה פרלמן (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 1:05) בתשובה לאלכסנדר מאן | |
המאבק בין התנועה הרביזיוניסטית לבין תנועת העבודה == חריף ככל שהיה == עמד על בסיס איתן של הסכמה לאומית ציונית. שורש המאבק היה למעשה קנאה: לזכות מי יירשמו ההישגים בתקומת ישראל: מי מיישב יותר, מי נאבק טוב יותר נגד הבריטים, מי מוביל בצורה יעילה יותר את העם לקראת עצמאות וכו'. מבלי להפחית בחשיבות הפערים האידיאולוגיים, הפוליטיים והטאקטיים - ביסודו של דבר התנהל המאבק על הרישום בטאבו, על הכבוד, היוקרה והאשראי. מפלגת פק''פ - אמה ויולדתה של מק''י - היתה עולם אחר לחלוטין. כאן מדובר היה בגוף שהורכב ברובו מיהודים, אך למעשה היה אירגון לאומני ערבי פרו-טרוריסטי ואנטי-ציוני עד כדי אנטישמיות. המאבק של מפא''י ומפ''ם נגד פק''פ היה חריף ונחרץ אף יותר מאשר נגד חירות, שכן הוא היה נגד גוף חתרני ששאף להחריב את הציונות מיסודה == ומה גם שמשולי מיטב הנוער של השומר הצעיר == התקיימה זליגה מתמדת לעבר שונאי ישראל הללו. פק''פ ומק''י היו מחוץ לגדר, ואילו המוני בני עדות המזרח ותומכיה הרבים של חירות (17 מנדטים בימיה הטובים) היוו חלק בלתי-נפרד מהחברה היהודית-ציונית בישראל - ולכן התאפשר, באופן עקרוני, החיבור בין שתי האוכלוסיות. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |