פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=27202
בפשטות: ארה''ב כיום מייצגת ערכים נוצריים של צדק
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 14/03/2003 שעה 1:34)

טיבעי כפשוטו, ללא התחכמות, ללא ריאל פוליטיק, ללא פילפול.
צדק טיבעי, יושר והגינות במובן הפשוט ביותר.

סאדם חוסיין הוא איש רע מאד, ויש עוד אנשים רעים המכתיבים גורל רבים. האיש אגר נשק השמדה המונית. מה פשוט מלהבין זאת?

הצי האמריקני, הצבא האמריקני, המארינס, ערכי היושרה שכל קצין אמריקני חונך עליהם - אלה הם הגיבוי האמיתי לצדק כפשוטו ולמחיצת החיוך העקמומי של הרשע בכל מקום ומקום, ממש כשם שהזהב שימש בעבר גיבוי למטבע.

פרט לכך, ניתוחך מעניין ומושקע ומעורר חשיבה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=27236
החלום שלא נגמר
אלכסנדר מאן (יום שישי, 14/03/2003 שעה 23:11)
בתשובה למיכאל מ. שרון

מיכאל שלום,

חלקים ניכרים בקרב אוכלוסיית ארה''ב מאמצים אל ליבם ערכים תרבותיים שמקורם באלמנטים יהודו-קלוויניסטיים ברורים, אשר במסגרתם יש דין ויש דיין לכל פעולה, במגרת נאראטיב ההשגחה וההבדלה הנובע מערכי הברית הישנה.
זוהי גם הסיבה שהישראלים והאמריקאים ''מבינים'' במידה רבה אחד את השני ברמת הפרט והכלל; האתוס התרבותי שנובע מערכים משותפים אלו מאמין באקטיביזם שיפוטי ומיגור הרוע שפירושו רדיפת אלו שבחרו ברוע, אך לאו דווקא את שאר בני קבוצתם.

אם נרד לרגע לקרקע המציאות נגלה שאחד הדברים החביבים על האתוס אמריקאי הוא אכן רדיפתו ואכיפתו של הצדק לשיטת אומה זו, לצד מערכת בונה של שכר ועונש נלווים;
סרטי הוליווד בנויים כמעט כולם על מוטיב מסוג זה, למעט סרטי B או סרטים נעדרי רעיון-השגחה:
איש-טוב שמתגלה בהמשך כנעבעך יוצא לאחר הפצרות רבות, ביניהן של בחורה אחת יפה לפחות, למסע חיפוש הצדק והענשתו של האיש הרע בסיפור, שנמצא כל פעם על ציר אחר לצורך העניין; במהלך העניינים עובר המגוייס לעניין הטוב שבעה מדורי גיהינום ותוך כדי כך הופך לגיבור, שרוח הקודש גם לעיתים עוזרת לו, מן השגחה בעלת שבע נשמות לפחות: הגיבור ניצל ממוות בטוח, עומד בפני אי צדק משווע, מצליח להתחמק מהשבי, נלחם נגד פורעי חוק רבים ודווקא הוא מצליח לצלוף בהם (והם לא בו) וכהנה וכהנה, לעיתים לצד עידוד מוסרי מאישה יפה, שבשלב זה הגיבור אינו ממש מתעסק עימה.
בסוף הסיפור הגיבור עומד מול האיש הרע, ומעניק לו את הבחירה בין טוב לרע; לאחר שזה דחה את הצעותיו המוסריות פעם נוספת, לא רואה הגיבור ''כל ברירה אחרת'' אלא להתעמת עם דבר זה. בקומבינציות מוסרניות במיוחד האיש הרע אף ממית עצמו בשגגה, באחרות מבצע זאת הגיבור, שלאחר כמה דקות נופל בחיקה של....כן, ההיא שחיכתה לו מהדקה ה- 20 של הסרט.

העולם, מסתבר, אוהב סרטים אלו כל זמן שהם על הבד או מרצדים מעל מסך הטלביזיה. הוא אוהב אותם פחות כמציאות פוליטית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=27250
אלכס: מיתוסים וארכטיפיות של אהבה-תושיה -צדק
מיכאל מ. שרון (שבת, 15/03/2003 שעה 3:10)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אלכס היקר,

כל יזמות שהיא בנוייה על רעיון התגמול. התושיה, היזמות, והיצירה הפרודוקטיבית הם מאפיין מובהק של האדם בן-מינו sui-generis .

המתלווה לתנועה האנושית היוזמת היא תחושת הצדק הטיבעי. לעיתים גוברת האנטרופיה החברתית, מתרבות מגמות ביזה, והתוצאה הינה ברמת הפרט היוצר, או ברמת אליטות קובעות - תחושה וקוגניציה עתירת אקלקטיקה.

לכן תוצרים תרבותיים, בפרט בתחום האמנות, תפקידם להשיב אותנו לעצמנו. אלה גורמי תרבות נוגדי-אקלקטיקה.

כאלה הם יצירות אנגליות מהמאה ה- 16 וה- 17 כמו Brave new world (שיצא גם בגרסה גרוטסקית/עתידנית בספר של אלדוס האקסלי) ו-paradise lost .

כזאת היא המוסיקה הגדולה של בטהובן, שבאה לנגוד, עד כמה שהדבר יצלצל תמוה, את מגמות הריאקציה האירופית שלאחר נפוליאון: זו נועדה להשיב לנו את תחושת האירגון מול האקלקטיקה, תוך האצלה אסטטית של מערך רומנטי/קוגניטיבי המובנה לתוך: אהבה, געגועים וסדר.

כזאת גם היא המוסיקה של ווגנר, המנוגדת לרוח האקלקטיקה של הסוציאליסטים והאוטופוסטים והאנרכיסטים החברתיים מהמאה ה- 19 . ווגנר אף התנער מהפרספקטיביזם הרלטיביסטי של ניטשה, כשם שניטשה התנער ממנו, והעלה על נס את הלטיניות (כרמן של ביזה וכד').

רעיון הגיבור למען הצדק, כשברקע המניע - האהבה והאשה האהובה - אינו במיוחד קלויניסטי. תוכל למצוא את תאורך שהובא כאן בנימה אירונית, בדיוק בדמותו ועלילותיו ובאייקונים של ג'ורג' הקדוש.

כאן מדובר בארכיטיפיות המשרתת מיתוסים של אהבה-תושיה-עילאית-צדק, כפי שהייתי מכנה אותם.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.