פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=26859
למיכאל: מאמר עמוק וממצה. -מצביע יותר על הבעיה-
רפי אשכנזי (שבת, 08/03/2003 שעה 12:06)

--מאשר על המהות. הציונות כתנועתו של העם היהוד, היא שיבת העם למולדתו. הצלבנים ערכו מסעות דתיים לארץ הקודש. איש מיהם צרפתי אנגלי או גרמני, לא ראה עצמו כחוזר למולדתו{לפי מיטב ידיעתי}. המסעות הונחו ע''י מחוייבות דתית ושמירה על המקומות הקדושים לנצרות.
היהודים בניגוד להם, שבים למולדתם ממנה גלו. בעיית העתיד היהודי בארץ שאליה אתה נדרש היא היא הבעיה, שעל פיה תיפול או תקום גם ההקבלה לצלבנים.
הקשר היהודי לארץ הוא גם הקשר שלנו לארץ, בקשר זה טמון עתיד הקיום שלנו בארץ. ככל שנעמיק את הקשר היהודי של עצמנו כך יגדל גם סכוי המשכיות ''הישוב''. או בלשון הפוכה: ככל שנמוסס את היהודיות שלנו, ואיני מדבר רק על דת, כי אם על המיכלול כולו, כך נמוסס גם את הקשר לארץ.
אין קשר לארץ{מבחינתנו כיהודים}, שאינו תלוי ישירות במידת היהודיות שלנו ככלל וכפרטים. ממשפט זה מובנת האוריינטציה הפוליטית שתבטיח קשר זה, או בהיפוך- איזה אוריינטאציה פוליטית תחליש את הקשר הזה. לצערי הרב, רבים נוהים היום בציבור אחרי אותם גופים פוליטיים שהמחויבות היהודית שלהם אינה בראש מעינייהם, ואת מקומה תופסים אג'נדות אחרות ''אזרחיות'', חשובות ככל שתהיינה, אך אינן ממהות הקשר לארץ.
התשובה היא חינוכית בעיקרה והדרך קשה ולא קלה כמו דברי השיר...
http://www.faz.co.il/thread?rep=26863
לרפי, הצלבנים הונעו בעיקר על ידי אתוסי גבורה ברוח
מיכאל מ. שרון (שבת, 08/03/2003 שעה 14:35)
בתשובה לרפי אשכנזי

''קדימה, חייל נוצרי'' ונכונות למסע צלב כנגד דת מתחרה אחרת.

היה כאן הינף המניע לכבוש ארצות במעין תחושת עוצמה ולהט אבירי דתי, תוך הכרה בכך שהאבירות ברוח הנצרות היא צורת הציויליזציה העדיפה והצודקת ביותר, ועל כן נועדה לשלוט, להכניע, ולהאיר רוחנית תצורות ירודות ממנה.

מפרספקטיבה זאת היה זה בלתי ניסבל מבחינתם שאותן תצורות שטניות/נחותות/ברבריות להבנתם שלטו על המקומות הקדושים - והרי האתוס נבנה מסמלים.

המוסלמים דרכו כביכול על הסמל המרכזי - בבחינת צליבתו הנימשכת של ישוע על ידי כוחות הרשע.

בהקשר זה ראה דימויים צלבניים בהתייחסות האמריקנים ל''ציר הרשע''. זאת בדומה גם להתויית כוחות הציר על ידי אנגליה וארה''ב במלחמת העולם השנייה ככוחות הרשע, הדרקון האימתני מולו מתייצב הקדוש האביר ג'ורג' הקדוש.

תחושת עליונות נוצרית אבירית מיישבת זאת שררה במדה רבה כ- 300 שנה לאחר מכן, גם מאחורי ההשתלטות של הספרדים והפורטוגזים על דרום אמריקה. כאן הותווה דמות היליד, בבחינת הצד האחר, המנוגד לנצרות, זה שאינו שאינו מסוגל למשל באופן מהותי לשיר קנונים פוליפוניים (רב קוליים).

אין זה מקרה שגם המהלומה הכבדה לרוח והאתוסים האבירים נוצריים, ניתוצו של האתוס, באו מספרד, בדמותו של הספר רב ההשפעה והכתוב בכישרון לא רגיל, ''דון קיחוטה'' של סרוונטס במאה ה- 16 .

אבל היה זה כבר על סיפה של מהפכה כלכלית/תרבותית, בדמות התעצמות המעמד העירוני/בורגני, כך שהניתוץ של הערכים הפאודליים/אביריים השתלב במהפכה חברתית/כלכלית שהיטרימה את תקופתנו.

אשר למדינתנו, היתה אמנם בשנות ה- 60 וכל העת אג'נדה חילונית מוכוונת-יהדות ברוח ברוך קורצוויל, עגנון ואחרים.

אך עלינו להבין שהיהודים היגיעו לתקרת ביצועיהם, מדעית, טכנולוגית, רוחנית ובאמנויות, דווקא בעקבות ההשכלה החילונית באירופה שהיפרידה בין דת ומדינה.

דווקא אז, על דרך האבסורד, היה היהודי חופשי להעמיק ביהדותו לא כתגובה לאילוץ חיצוני דורסני, אלא מתוך בחירה חופשית והכרה ושכנוע פנימיים שמקורם בו וברוחו בלבד, ולא כריאקצייה כלפי סביבה מתריסה.

בארצנו דווקא היו קיימים במידה רבה אילוצים חברתיים/תרבותיים/כלכליים טוטליטריים וקולקטיביסטיים למדי ברוח בולשביקית ממורכזת כלפי הרוח החופשית תקופה ארוכה. על כן, אזרחיות המשחררת את הרוח מכבליה, היא בעיקרה לחזור לרוח היהודית החופשית, האינדיוידואליסטית במהותה, היוזמת, היצירתית והמתסיסה כפי שהיא מוכרת במערב.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.