פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאריה פרלמן, 08/06/02 1:17)

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=2674
	להרגע חביבי יעברו עוד מאה-ממאתיים שנים ואז נראה
	סאלמן אבו-דורה (שבת, 08/06/2002 שעה 4:57) בתשובה לאריה פרלמן
	חביבי מר פרלמן בבקשה ממך תרגע.זה יהודה הלוי שדיבר.בסבך הכל חיים חפר והעולם לא מכיר אותו יותר משהוא מכיר את עפרה חזה ז''ל ששרה לנו פעם אני מרחפת על הקפקפים כמו פראחה.כולם שרו את זה ואז חפר ושות' לא יצאו להלחם למען השפה....פראחה ככל הידוע לי ניא אשת חיקו של צח'צח לא? חוץ מזה הייתי בככר כשטופז אמר הדברים על הצחצחים הרבה קראו לו בוז ואף אחד על המבמה לא מחא לו כף

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=2694
	מדוע נעלבתי - ומדוע אני בכל זאת רגוע
	אריה פרלמן (שבת, 08/06/2002 שעה 14:16) בתשובה לסאלמן אבו-דורה
	נעלבתי כאשר חפר פגע בדבר שאני מחשיב אותו במיוחד: האינטליגנציה שלי... אינני מוסמך למדוד או להעריך מהי רמתה ואיכותה של ידידתי הלועזית, אך כאשר אני מרגיש - בצדק או שלא בצדק - שפוגעים באינטליגנציה שלי - בלוטות העצבים פועלות שעות נוספות. הטענה שלי היתה נגד הפסילה של התקבולת בשירו של אביב גפן - פסילה שהיא מטופשת מאין כמוה. לא נעלבתי מדבריו נגד המרוקאים - כי אינני מרוקאי; אך כפי שהסברתי, עקב ''אחוות המנודים'' ההיסטורית, בין המזרחיים על רקע עדתי והאשכנזים מהימין על רקע אידיאולוגי - אני רואה את השתלחותו במרוקאים כהשתלחות בי. אולם, באמת שאיננו מודאג: בעוד 100 או 200 שנה, הנישואין הבין-עדתיים ימנעו, מבחינה טכנית, את האפשרות לשנוא מרוקאים או אשכנזים, שכן אז נהיה כולנו מעורבים - כפי שראוי וכדאי שנהיה. אז יתחלפו המתחים העדתיים במתחים גיאוגרפיים: יהודי מהגליל יזהה יהודי מהנגב על-פי המבטא: לא מבטא ''מרוקאי'', לא ''רוסי'' - כי אם ''גלילי'' ו''נגבי'' - כפי שקורה בכל עם נורמלי שיושב על אדמתו. שינוי טבעי זה, יחולל מהפך יסודי ביחסי יהודים-יהודים: לא עוד ''תחזור לרוסיה'', לא עוד ''תעוף למרוקו'': לכל היותר ''עוף לגליל!''. כלומר: כל בני הארץ יראו באחרים גם כן את בני הארץ. ובינתיים, אם כבר פתח חפר את פיו - מעז ייצא מתוק: השחצנות האליטיסטית השמאלנית רק תתקע עוד ועוד מסמרים בארון הקבורה של ה''הגמוניה הפועלית''.

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=2703
	ברית הדחויים
	אלכסנדר מאן (שבת, 08/06/2002 שעה 15:59) בתשובה לאריה פרלמן
	מר פרלמן הנכבד, אכן מעניין עד כמה אחוות המנודים או ברית הדחויים מסוגלת לקשר בין הקצוות השונים, אולם מעניין לציין כי מק''י אינה נכללת בברית הדחויים האמורה, למרות אימרתו של המפורסמת של בן גוריון 'ללא חירות ומק''י'. האם בדבר זה לרמז לשיטתך כי הימין ההיסטורי הצליח לחבור לעדות המזרח המקופחות מכוח נטייתן הכללית לכוון הימין, או שמא היה למעשה השמאל הקיצוני של מק''י קרוב יותר מכל דבר אחר לשמאל ציוני רגיל וממסדי? ומעבר לכך - אשמח אם אולי יואיל בטובו מר שרון (שכטל) להסביר לנו את הדינמיקה הפסיכולוגית שעומדת ביסוד רעיון בריתות הדחויים, והיכן ניתן למצוא תופעות היסטוריות דומות לשיטתו. בברכה א. מאן

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=2726
	מורכבותו הפסיכולוגית של Up yours (קפוץ לי)
	מיכאל שרון )שכטל( (שבת, 08/06/2002 שעה 21:54) בתשובה לאלכסנדר מאן
	לאלכסנדר היקר, אשר לברית בין הדחויים, יש כדבריך לחשוף את מורכבות הדינמיקה הפסיכולוגית המעורבת. אשר על כן, אילו בן האומה האנגלית היה נדחה בלוך ושוב, הרי במקום לחייך חיוך אוילי בסגנון ''בחור טוב'', יש רגליים לסברה שתגובתו היתה מורכבת, כפי שרק פסיכולוגיית המעמקים יודעת לנתח: כלומר, הקפצת אצבע למעלה, מתוך שלוש אצבעות משולבות, במחווה הידוע בין העמים דוברי האנגלית תחת הכינוי up yours . אולי גם בתוספת השאלה המתוחכמת: Are you messing up with me, Sir שפרושה בלשון הקודש, האם אתה ''מתעסק איתי, אדוני?'' כשמנגנון פסיכולוגי מורכב כזה פועל בהרמונייה אצל כמה חברה', יתכן שקיימת כאן סולידריות של אלו האומרים ''קפוץ לי'' (אולי באנגלית, הטיות של הפועל המורה על מגע מיני ומתחיל ב-F). בברכה

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=2736
	חירות ומק''י - מוחרמים אך לא זהים.
	אריה פרלמן (יום ראשון, 09/06/2002 שעה 1:05) בתשובה לאלכסנדר מאן
	המאבק בין התנועה הרביזיוניסטית לבין תנועת העבודה == חריף ככל שהיה == עמד על בסיס איתן של הסכמה לאומית ציונית. שורש המאבק היה למעשה קנאה: לזכות מי יירשמו ההישגים בתקומת ישראל: מי מיישב יותר, מי נאבק טוב יותר נגד הבריטים, מי מוביל בצורה יעילה יותר את העם לקראת עצמאות וכו'. מבלי להפחית בחשיבות הפערים האידיאולוגיים, הפוליטיים והטאקטיים - ביסודו של דבר התנהל המאבק על הרישום בטאבו, על הכבוד, היוקרה והאשראי. מפלגת פק''פ - אמה ויולדתה של מק''י - היתה עולם אחר לחלוטין. כאן מדובר היה בגוף שהורכב ברובו מיהודים, אך למעשה היה אירגון לאומני ערבי פרו-טרוריסטי ואנטי-ציוני עד כדי אנטישמיות. המאבק של מפא''י ומפ''ם נגד פק''פ היה חריף ונחרץ אף יותר מאשר נגד חירות, שכן הוא היה נגד גוף חתרני ששאף להחריב את הציונות מיסודה == ומה גם שמשולי מיטב הנוער של השומר הצעיר == התקיימה זליגה מתמדת לעבר שונאי ישראל הללו. פק''פ ומק''י היו מחוץ לגדר, ואילו המוני בני עדות המזרח ותומכיה הרבים של חירות (17 מנדטים בימיה הטובים) היוו חלק בלתי-נפרד מהחברה היהודית-ציונית בישראל - ולכן התאפשר, באופן עקרוני, החיבור בין שתי האוכלוסיות.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.