http://www.faz.co.il/thread?rep=26635 | |
מיני-מניפסט פוליטי/חברתי/תרבותי | |
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:14) בתשובה למיכאל מ. שרון | |
תשובות לתהיות ומיני- מניפסט פוליטי/חברתי/תרבותי *********************************************** אתחיל בהערה: לעיתים הסכמטיזם הוא קצת בעיני המתבונן. הכוונה לאמירות גורפות מסוג ''הוא טוען: הימין, הימין [או השמאל] *אשם* בכל''. רצוי לפרקים להבחין בין ביקורת והאשמות. זאת הגם שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין ביקורת חברתית ובין גישה פוליטית, שכן גישה פוליטית עשוייה לעיתים לעטות בדרגה זו או אחרת ציביון אינדוקטרינארי, חד-מימדי ותועמלני. כך, הטקסט הפוליטי, מצידו, עשוי לנטות לחד-כווניות, שכן הוא מיועד גם להפיח אנרגיה, לייצר esprit ולחזק את הרצון וההכרה בפני יתידות, דוקרנים ונעיצת-סיכות הפועלים כולם לפורר. בלשון אחרת - גם חשיבה, ביקורת ואפילו הכרה ותחושה פוליטית/חברתית ''אלטרנטיבית'' עשויות לנטות לפוליטיזציה במובן הזה וההפך. _____________________ 1) מה רע בפירור? ******************* ביזור ***** זו תמציתו של האנרכיזם למשל. אני חושב שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין פירור/דיסאינטגרציה לבין ביזור. האנרכיזם, כדוגמת קצה מוקצנת, חותר לביזור טוטלי של הכוח הפוליטי עד העלמתו המוחלטת. ב''כוח פוליטי'' הכוונה ליכולת לחולל שינויים בכוח אכיפתם: באמצעות האלימות המזויינת של המדינה, או על ידי גורמי כוח פוליטי הפועלים במסגרת המדינה. האנרכיזם כדוגמת גבול-קצה התהליך: זוהי דוגמא של ביזור מוקצן. הימין הפוליטי לעומתו, במגמותיו המרכזיות כפי שהם מוכרות במערב, חותר אף הוא לביזור הכוח הפוליטי, תוך דה-רגולצייה (צימצום רב-תחיקתיות וריבוי תקנות המסרבלות את הקיום וחוסמות טרנסקציות בין-אישיות שונות). ותוך צמצום כוח הרשות המדינית כמוקד כוח הגמוני ומרכזי -תוך חתירה לנוכחות מדינית ''יותר מינימלית''. וטיפוח, או אי חסימת גורמי כלכלה/תרבות עצמאיים נוספים מחוץ למערכות הממשל המדיני. בארצנו הישתרשה דווקא מסורת ממורכזת מאד, תוך הכפפת האדם למרות הריכוזית באמצעות אכיפת פירור ואקלקטיקה כלפי תודעתו. בעלי השכלה רבים הפכו, במציאות זאת של התקיפה כלפי האירגון והלכידות ההכרתיים ומחיצת הרב-שלביות, הפכו למעשה ל*אספסוף משכיל* המעתיר וניזון מטריוייה. רבני ופוסקי הוויסקי והאיזוטרייה, או זורקי הסנסציות האינטלקטואליות התלושות מהקשר (מאיר שלו? עמוס עוז? אתגר קרת?) הפכו למעשה לפוסקי התודעה של האדם הישראלי המשכיל מהמעמד הבינוני. תחושות הצדק הטיבעי (תגמול בהתאם לתרומה ומאמץ בעיקר, ואי בזיזת המגיע לפרט או הקניין השייך לפרט) תחושות הצדק הטיבעי הומרו ביצירת אקלים חילופי של *צדקתנות* מנותקת, עתירת רטוריקה, הנישענת על מצגי לגיטימציה ו''צדק''. טון הדיבור ''הצודק והניזעם'', בבחינת דרישה לקנינים ושרותים או לנישול הזולת ש''לא מגיע לו'' המיר את תחושות הצדק האובייקטיבי. הפירור מאידך ************* הוא מגמת אנטרופיה המופנית בראש וראשונה כלפי המחשבה והאינטלקט המורכבים: הוא פועל לייצר פרגמנטצייה של ההכרה והפעולה הנימשכת בזמן, לסכל מאמצים רב-שלביים, לחבל ולהוריד תפוקות אישיות וקבוצתיות, לזרוע תפזורת (אקלקטיקה) במגמות הכרה/פעולה לכידות. ולהפוך את ההכרה והתודעה למעין תיפזורת של טריבייה: מגמה זאת אנו רואים למשל ברבות מתוכניות הטלביזיה הישראלית: כתבות הסיקור והפרשנות הינן לעיתים קרובות אוסף תיפזורתי של קליפים, כתחליף להתוויית מגמות. ניזרקות לקהל ומובלטות על ידי פרשנים/שדרנים סנסציות מגרות/מבהילות חושים החסרות ממשות עובדתית. זאת תוך היסתמכות על זיכרונו הקצר ויותר מזאת - הפיכה פעילה של זיכרונו ותודעתו לקיצרי טווח. שיתוק למעשה של ההכרה התבונית והמושכלת. הטלוויזיה היא שיוצרת את האדם הישראלי בצלם ליליפוט, בכשלה להיענות לכך שהאדם הינו המערכת המוחית המורכבת ביקום, גם אם אוצר מיליו והרפרטואר התרבותי שלו הינם לעיתים מצומצמים. למשל: ''צפי להווצרות מאות תאי אל-קאידה ברצועה; אירגון מוסלמי במערב אירופה [לא מצויין שמדובר באדם או שתיים במסר באתר נידח באינטרנט בצרפת] מכריז מלחמת חורמה כלל עולמית על המערב וערכיו'', וכיוצא בזה. כללית, תוכניות רבות הינן אוסף של טריביות. כל זאת בליווי רב-רייטינג של רומני משרתות לסוגיהם בסגנון דרום אמריקני. אלה פועלים לשתק ולהרדים את התבונה הערה. הפרור מתבטא גם במוסדות ואירגונים חברתיים/כלכליים רבים בהם נוצרות נישות ואקלים אירגוני מעין-פסיכופטי תיפעולי. זאת תוך דיכוי והענשת מנהיגות חיובית ועידוד מנהיגות שלילית פורעת. הדבר פוגע עד כלות במירקם החברתי ומפורר אותו לאיים של מלחמת הכל-בכל וחבורות תככים ביזנטיניות, בהם לא נישארים משאבים ויכולת עודפת בידי הפרט להתרחב ולהתפתח באופן ההולם את הטבע האנושי. אגב, יש מקום להוויה ותודעה אלטרנטיביות - אלו מאפשרות למשל להשתחרר מקבעונות תפיסתיים, רגשיים וקישביים, העשויים לבלום אפילו -- את שיכלול תהליכי הייצור, ואת תנופות ההמצאתיות -שהינם דווקא פונקציות קפיטליסטיות מובהקות, הגם שנוטים לשכוח זאת. אמונתי שלי: -גוון בתוך אחדות - ביזור המחולל כיווניות ואירגון זאת באנלוגיה ובדומה לתהליכים מוגדרים אליהם מתכנסים תהליכים כאוטיים, כפי שמלמדת תאוריית הכאוס המתימטית של מנדלברוט ואחרים. - אינטגרציה של יסודות רבים. יש התורמים לפונקצייה כזאת ויש הממלאים פונקצייה אחרת בכל הוויתם והכרתם. ניתן לראות זאת גם כסימפונייה פוליפונית (רב קולית) המאחדת יסודות שונים ללכידות, אך לא כזו הגוררת אובדן קוויהם היחודיים של היסודות המצורפים. אינני אלימינטיבי/סלקני (סלוק יסודות שהוכיחו עצמן במהלך ההיסטוריה). אולי אטנואציות attenuations(הנחתות, מזעור, ויסות-איזונים) אך לא חיסוליות. נ.ב. אני סבור שלחלק סביר מביננו, יש לפחות תחושה, אולי מרומזת, אולי אף חרף דעות מיליטנטיות נוגדות, שהממשלה הנוכחית הינה אולי קרש ההצלה האחרון למפעל הציוני. זוהי ממשלה רדיקלית, כן, ויש להבין זאת. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=26638 | |
עכשיו גם יצא מרצע משק | |
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:28) בתשובה למיכאל מ. שרון | |
בקטע האחרון, סוף סוף, אתה מציג את מטרתך במאמר הפותח : הממשלה הנוכחית היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו. מטרה יפה, ואלי חשובה, אבל בשביל זה לא היית צריך לכתוב את כל הסיפור שפתח את הפתיל. מספיק היה להכניס את התגובה האחרונה עם כותרת כמו ממשלת הסיכוי או משהו דומה. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=26643 | |
סיון, אני מתפלא עליך. אתה מטיף ומדגיש הנחיצות | |
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 12:38) בתשובה לדוד סיון | |
לשינויים חשובים שהם בנפשנו, בנפש כל פרט ובנפש גורל המפעל הציוני בכללותו. ועכשו, כשינויים חשובים, קיימת נכונות ודריכות לבצעם בתחומי חיים מרכזיים, אתה שולל זאת רק משום שמפלגתך אינה בשילטון. את הכתובת למי להפנות את הטענות מדוע מפלגת העבודה אינה שותפה - אתה הרי יודע. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=26644 | |
לא קראת טוב, אני לא שולל בקורת או שינוי | |
דוד סיון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 16:14) בתשובה למיכאל מ. שרון | |
אני שולל התייחסות לא לעניין, בלי יושרה ולא רצינית. 1. אם אני צריך לשאול שאלה יותר מפעם אחת בשביל לקבל התייחסות זה סימן שאתה לא מתייחס אל שאלותי ברצינות גם אם הזכרת אותי כאחד הגורמים לכתיבת המאמר. 2. אם אני צריך לחזור ולבקש התייחסות עניינית להערותי שאלותי לא פלא שזה נמאס. 3. אם המטרה שלך היא אכן ''מיני מניפסט פוליטי ...'' אל תספר סיפורים אחרים. זה במיוחד נכון לאחר שחוזרים על הערות ושאלות. 4. אם זה מיניפסט פוליטי אין צורך להסתיר את זה ולהתחמק משאלות נוקבות. 5. גם אחרי מספר הערות ותגובות אתה עדין לא מתייחס באופן ישיר ומלא להערותי. 5. אתה מייחס לי השתייכות פוליטית לא נכונה ולא רלוונטית לנושא הדיון בינינו בכדי להסיט את הדיון מהעיקר. אם תמשיך להתייחס ולהגיב לפי התאורים הנ''ל סביר להניח שלא אשתתף בפתיל ''פיל סגול''. בכל מקרה בפתיל הזה לא אוסיף. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=26647 | |
סיוון: מה, לא ראוי למתוח ביקורת ולהצביע על המצריך | |
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 04/03/2003 שעה 17:07) בתשובה לדוד סיון | |
שינוי? באמת אתה חושב שכל מה שרציתי לאמר כאן, בניתוחים המפורטים שהוצגו, זה, ''הליכוד הוא דבר טוב''? | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=26693 | |
כל מה שרצית לומר הוא שקב''ט בזה את הר שרון | |
ארץ הבץ (יום רביעי, 05/03/2003 שעה 9:32) בתשובה למיכאל מ. שרון | |
מזה אתה גוזר מטאפיזיקה מופרכת של שחיתות משתוללת הבעיה שלך שאתה אינך מסוגל להסתכל אל מעבר לחוטם שלך. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |