http://www.faz.co.il/thread?rep=24706 | |
כמה הערות למאמר הרציני והמעניין. | |
אריה פרלמן (יום שישי, 31/01/2003 שעה 23:21) | |
1) מונופולים טבעיים. אדם סמית לא הכיר את החשמל - אבל אין לכך שום משמעות. אין שום מניעה להפריט את משק החשמל. תחנות כוח יכולות להיות מופעלות לא רק באמצעות פחם, אלא באמצעות גז טבעי, או כוח הידרו-אלקטרי, או פצלי-שמן, או אפילו מימן - והשיטות להפקת אנרגיה רק משתכללות ומתגוונות כל הזמן. חברת אורמת, בראשות יהודה ברוניצקי הקימה ומקימה תחנות-כוח להפקת חשמל בכל רחבי העולם; חברת הענק האיטלקית ''אנאל'', היתה בסוף 1999 בתהליך של הקמת תחנת כוח פרטית בירדן, שהיתה אמורה לספק כ- 1,000 מגה-וואט, כשביעית מהספק משק החשמל בארץ. רוב החשמל היה אמור להימכר לצרכנים פרטיים בישראל. אינני יודע מה עלה בגורלה של התכנית - אבל אני כן יודע שחברת החשמל התנגדה - איך לא - לייבוא חשמל מחו''ל. קרא את הקטע הבא, המתאר את הפריחה של היזמות הישראלית במערב-אירופה, ובין השאר מעורבות במשק החשמל: להערכת [עו''ד שי] גרנות, היבשת האירופית מציעה מגוון רחב-הזדמנויות, ברמות שונות של מחירים. ''בספרד, איטליה, פורטוגל, צרפת וטורקיה, נוצרות בשנים האחרונות הזדמנויות להשקיע בפרויקטים של אנרגיה, ביניהם הפרטת משק החשמל והקמת תחנות-כוח פרטיות, בחלק מהמקומות כעסקה פיננסית, ובמדינות כמו טורקיה ויוון במסגרת עסקאות BOT. אומנם פרויקטים אלה יכולים להתאים למספר מצומצם של חברות ישראליות, אך גם חברות קטנות יותר מחפשות כל הזמן הזדמנויות עסקיות''. (''גלובס'', 07/11/2002). להלן קטעים נוספים, טריים, מ''גלובס'' (29/01/03) : חברת קצא''א, שבבעלות משותפת של ממשלת איראן וממשלת ישראל וקבוצת משקיעים פרטיים, באמצעות חברה בשם דורעד, עומדים להקים תחנת כוח פרטית בהספק של ''כ-450 מגוואט, בהשקעה של כ- 250 מיליון דולר, במיתקני קצא''א באשקלון. כך נודע ל''גלובס''.[...] מנכ''ל משרד התשתיות, יאיר מעיין, שאישר את הידיעה, אמר, כי מדובר במהפכה במשק החשמל, בעיקר בשל העובדה שהתחנה תמכור את תוצרתה לצרכנים בשוק החופשי. לדבריו, ידוע לו שהיזמים כבר מקיימים מגעים מתקדמים בנושא, בעיקר עם מפעלים. התחנה תוקם בהון עצמי של 20% מצד הבעלים, קצא''א תממן 20% נוספים, ואילו 60% נוספים מהמימון יבואו מליווי בנקאי שהיזמים יקבלו רק אחרי שיציגו חוזים חתומים עם צרכנים גדולים. מעיין מעריך, כי התחנה החדשה תוכל להעניק הנחות של 10%-5% לעומת תעריפי חברת החשמל.'' תהליכים דומים מתרחשים במשק המים. 2) זיהום אוויר. אכן קיימת תופעה של ''כשל שוק'' - זו תופעה שפרופ' מילטון פרידמן לא מתכחש לה. הבעיה היא שהתרופה הממשלתית גרועה במקרים רבים מהמחלה הפרטית. אך עדיין יש מקום - גם על-פי פרידמן - להתערבות הממשלה במקרים כאלה. דוגמא אחת היא שפכים תעשייתיים. הם בהחלט מזיקים לסביבה - אך מצד שני - מי שמתעקש על ייצור ללא שפכים או עם שפכים מטוהרים - יצטרך לשאת בעול היחסי ולשלם יותר בעד המוצרים שמיוצרים בתהליך נקי ויקר יותר. ניתן להטיל היטלי שפכים על-פי כמות מוגדרת - ובכך לעודד את התעשיינים להימנע מכך. אך אם בכל זאת היטל מסויים לא ימנע את הזרמת השפכים - אות הוא כי המוצר עדיין רווחי, ואם ההיטל יצמצם את הזרמת השפכים - הנה הרווחנו איכות סביבה. אבל אתה מתעלם מהצד השני של המטבע: ישנו ''כשל שוק'' הפוך - שבו גורמים פרטיים מועילים לצד שלישי מבלי שהתכוונו לכך ומבלי שהם מקבלים על כך תשלום. למשל: אורחנים ופונדקים על אם הדרך - שלא נועלים את חדר השירותים במפתח - ובכך מאפשרים לכל מי שחונה - גם מי שלא קנה בפועל משקה או מזון - להתשמש חינם אין כסף בשירותים (ובכך למנוע נזק לסביבה על-ידי השתנה בלתי-מבוקרת בצד הדרך...). 3) מוצרים ציבוריים. כאן אני מסכים איתך ולמיטב ידיעתי גם אדם סמית מסכים איתך: המדינה צריכה לדאוג לקיומם של מוצרים ציבוריים - שאין לאף גורם פרטי עניין או רווח או יכולת לדאוג להם. אבל זהו פתח מסוכן מאוד להחליט שכל דבר הוא ''מוצר ציבורי'': ממחיר דני שוקולד ועד לאורך השלט בפתח המכולת של מוישה. 4) לכידות חברתית. סולידריות חברתית - ידידי היקר דוד סיון - איננה עניין ממשלתי הנכפה מגבוה. זה הרי מגוחך. סולידריות חברתית היא עניין אישי: אתה לא יכול לכפות על אדם את הכלל ''ואהבת לרעך כמוך'' או ''מבשרך לא תתעלם'' או ''עניי עירך קודמים''. אתה כן יכול לכפות עליו לממן את עניי עירו ועניים שאינם בני עירו; אתה יכול לכפות עליו לממן שירותי פנסיה להורים שאינם שלו וחינוך לילדים שאינם שלו, ואתה יכול להוציא צווים ולשלוח פקחים ולהטיל מכסים ופקודות שיהפכו את החברה שלנו ל''סולידרית'' לתפארת העם היהודי ועמיר פרץ. הלכידות החברתית נפגעת - כאשר קבוצות אינטרסים הולכות ומתרבות - נאבקות על-פי מיטב תרבות ה''מגיע לי'' - על עוגה הולכת וקטנה. כך אנו צפויים להחרפת ההתנגשויות והפיצול והקצנת המאבקים - בדיוק כפי שקורה על אי בודד שמלאי המנגו שבו הולך ומצטמצם ללא כל מקורות מחיה אפשריים אחרים. לעומת זאת - אם כל אזרח יהיה חופשי לטפס לבדו בסולם הכלכלי - יהיו הרבה יותר אזרחים שיקימו עסקים קטנים; שירחיבו עסקים בינוניים; שיתחרו ביניהם וישפרו את השירות ויוזילו את המחיר ויגבירו את התעסוקה ואת הייצור - ובכך יגדילו את העוגה - ויקטינו את המתחים החברתיים הנובעים ממאבק על משאבים מתכלים. בחברה שכזאת - כפי שהוכח בסוף המאה ה- 19 בארצות-הברית - פורחת ותפרח הסולידריות החברתית: לאנשים יהיה הרבה יותר כסף, והרבה יותר הזדמנויות לתת כסף, וכך יותר ויותר אנשים יוכלו לפנות משאבים לצדקה, לתמיכה בעניי שכונתם, להשקעה בפרוייקטים חברתיים לשם האדרת כבודם העצמי ושאר מיני פילנתרופיה. אמת - זה לא יהיה מאורגן ולא מכוון על-ידי הממשלה, ואזרח עני שאין ידו משגת לקניית טלויזיה או חינוך גבוה - יילך לא אצל הממשלה לתבוע ''מגיע לי'' (ולקבל יחס מנוכר מפקידים אדישים) - אלא ללכת לקרנות פרטיות שמעניקות מלגות, או לאירגונים שמוכרים מקררים משומשים במחירים סמליים. לסיכום - אם אדם סמית היה מסתובב בעולמנו - הוא היה אומר שישנם מעט מאוד מקומות בעולם אשר אכן מממשים כהלכה את תורתו - וזוהי סיבת הכשל הכלכלי-חברתי בעולמנו. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24714 | |
אריה, יש לי מספר הערות נוספות | |
דוד סיון (שבת, 01/02/2003 שעה 9:03) בתשובה לאריה פרלמן | |
1. מונופולים טבעיים אכן החסרתי כמה נקודות חשובות במאמר כמו האפשרות שתחנות כח ליצור חשמל יוקמו על ידי יזמים פרטיים שגם יספקו אח''כ את החשמל. זהו שינוי שהתאפשר בגלל השיפורים הטכנולוגיים של מאה השנים האחרונות. זוהי גם הסיבה שאפשר היה להפריט את שירותי הטלפון. עדין יש בנושא הזה יתרונות לגודל ומערכת ההולכה היא מונופול טבעי. לכן גם ההפרטה של היצור לא תביא למצב של תחרות חפשית וישאר תפקיד למנגנון הממשלי. לקבוע את תנאי המכרז ולשמור שאכן יקויימו. 2. External Cost אכן לאחר הרבה שנים שלא עסקתי כמעט בנושא השמטתי את האפשרות הזו שאתה קורא לה ''כשל שוק הפוך''. אכן בעל תחנת הדלק או האורחן שאני לעיתים משתמש בשירותיו נותן לי שרות בחינם בכדי למנוע זיהום סביבתי בסביבה הקרובה. יחד עם זאת אין מניעה שיגבה מחיר על השרות הזה.3. לכידות חברתית אני איתך - הממשל לא צריך לספק לאזרח לכידות חברתית אל ליצור תשתית שתמנע פגיעה בה. אין גם צורך, כמו שאנחנו רואים במציאות, שהממשל יספק שירותים חברתיים. יחד עם זאת החברה בארה''ב של סוף המאה ה- 19 גילתה את הצורך לטפל בכשלי שוק. כבר הזכרתי את הצורה בה פעלה משפחת רוקפלר לצבירת נכסי ייצור בתעשיית הנפט. אכן בשנת 1890 נחקק החוק הראשון נגד מונופולים ובהמשך היו עוד מספר חוקים נוספים נגד מנופולים אני לא בטוח שאני מסכים במאת האחוזים עם פיסקת הסיום שלך בה אתה בביטחון רב תולה את כל הכשלים הכלכליים-חברתיים באי יישום תורתו של אדם סמית. אני הייתי קובע באופן יותר מינורי שהחברה האנושית היתה יכולה להיות יותר טובה אם היו מיישמים את העקרונות שעולים מספרו. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=58067 | |
כמה הערות למאמר הרציני והמעניין. | |
דורעד (יום רביעי, 13/04/2005 שעה 15:40) בתשובה לאריה פרלמן | |
ידעת שיש מישהו שקוראים לו דורעד? הנה אני | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |