http://www.faz.co.il/thread?rep=24265 | |
אריה, אני קצת מתעקש, למרות שיש הרבה | |
דוד סיון (שבת, 25/01/2003 שעה 18:10) בתשובה לאריה פרלמן | |
אמת בגישה שלך שיש לתת ליד הנעלמה לפעול בשקט לרווחת הציבור כולו. אבל לצערי משק שבו רק היד הנעלמה פועלת, בלא פיקוח, הוא מאד לא יציב ועשוי לשקוע למשבר/מיתון מתמשך כמו שקרה בארה''ב בעשור שהחל בשנת 1929. אם מפריטים אז עד הסוף כולל התקופות שהעסק מפסיד. אם האחריות של בעל העסק היא רק לתקופות ריווחיות ומוצלחות וההפסדים על הציבור אז אולי לא כדאי. משק מופרט צריך להסדיר את החוק ואת אכיפתו כך שבעל עניין בעסק לא יוכל לעשוק את בעלי המניות הקטנים - אחריות בעל העסק היא גם בעת צרה מלאה. אם תפטור את הדילמה הזאת אז גם אני אתמוך במשק קפיטאליסטי כמו שתיארת. השקעתי מספיק שנים ללמוד את יתרונותיו של רעיון היד הנעלמה שאבטל אותו בקלות. אין זה אומר שלא צריך להפריט עסקים ועיסוקים שונים. בכל מקרה | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24276 | |
הקפיטליזם לא אשם במשבר של 1929 | |
אריה פרלמן (שבת, 25/01/2003 שעה 19:51) בתשובה לדוד סיון | |
לפני כינונה של מערכת ה''פדראל ריזרב'' - הבנק המרכזי של ארצות-הברית, היה משבר דומה, קטן הרבה יותר בהיקפו ב- 1907. הוא נמשך כשנה, כולל החלק הקשה, שנמשך כמה חודשים בלבד. המשבר של 1907 נבע מבהלה נוסח קוביות-דומינו שנוצרה עקב התמוטטותה של חברת נאמנות ניו-יורקית גדולה. הציבור אץ-רץ אל הבנקים לפדות את כספו בבת אחת, וכידוע לך זה בלתי אפשרי לביצוע, כיוון שהבנקים לא מחזיקים בכספת מזומנים יותר מ-10% בממוצע ממה שרשום בספריהם. בעת המשבר של 1929, הן הציבור והן המערכת הבנקאית ''ישנו בשמירה'', כיוון שהיו בטוחים שהבנק המרכזי יטפל בכל בעיה. במקום זאת, הבנק המרכזי מנע את הגבלת התשלומים הדרסטית מצד הבנקים, כפי שהם עשו ביוזמתם הפרטית ב- 1907, ומצד שני לא הגדיל את אמצעי התשלום כפי שהיה אכן מוסמך לעשות. מערכת הפדראל ריזרב שימשה למעשה הן כחסם בפני פיתרון והן כזרז ומתגבר למשבר, שהביא אותו לממדים מפלצתיים. אילולא היה קיים ה''פדראל ריזרב'', הבנקים היו נוקטים קרוב לוודאי באותו הצעד שנקטו בו ב- 1907, ואז לא היינו קוראים בספרים בהתרגשות רבה על משבר כה ענקי. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24280 | |
ממשיך את גישתו של סיוון. חקיקה - כמה ובאיזו מעורבו | |
ראובן גרפיט (שבת, 25/01/2003 שעה 21:01) בתשובה לדוד סיון | |
ת וכן באילו תחומים יש צורך בחקיקה ציבורית. וכן - אילו סוג עונשים יש להטיל על ''עבריני מיסים'', עברינים המרמים את הציבור או מוליכים אותו שולל, למשל - מוכרים מוצרים שיש בהם סיכון, או מוצרים מזויפים, או אלה המעתיקים מוצרים, פטנטים וכדומה. בכל אלה יש צורך - לדעתי במעורבות ציבורית - הלא כן? | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=24288 | |
כמה שפחות מעורבות ממשלתית | |
אריה פרלמן (יום ראשון, 26/01/2003 שעה 1:09) בתשובה לראובן גרפיט | |
ברוב המקרים, בשוק חופשי באמת - הסוחרים המנוולים ייענשו על-ידי התרוששותם. ישנם מקרים שבהם דווקא פיקוח של הממשלה הוא הרה-אסון. מקרה אחד בקיצור הוא החלטת הממשלה בארצות-ברית לחייב את כל יצרני הפיג'מות להכניס חומר בשם ''טריס'' לפיג'מות עקב היותו מעכב דליקות. אך התברר זמן קצר לאחר מכן שהוא מסרטן, וממית הרבה יותר ילדים מסרטן מאשר מציל מדליקות... במקרה של עבריינות מסים (לאחר שהמס ירד עד כמה שרק אפשר) וסחר בסמים קשים ושימוש בילדים לזנות וכדומה - יש כמובן להפעיל את החוק והלעניש את הפושעים. קפיטליזם זה לא אנרכיזם. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |