פורום ארץ הצבי

---

	http://www.faz.co.il/thread?rep=23580
	במקום להתדיין על הנושא - יורקים על מחברו
	שמעון מנדס (שבת, 18/01/2003 שעה 20:26)
	אחלק את דברי לשני חלקים. הראשון על מחבר המאמר, יורם המזרחי, והשני על הנושא עצמו. ראשית, כחבר אישי קרוב של יורם מזה למעלה משלושים שנה, אני יכול להעיד ממקור ראשון, שהבחור כואב את כל מה שעובר עלינו בארץ - למרות ואעפ''י שהוא חי בניכר. יש לו כל הסיבות שבעולם להתנכר למדינה, שבשעותיה הקשות הוא העמיד את נפשו למענה; וכאשר הוא הגיע לשעותיו הקשות (שנגרמו לו בעטיה) היא הפנתה לו עורף. מעבר לכך שהוא היה ונשאר אוהב ישראל ואי אפשר אחרת, שכן הוא יליד ירושלים, וזה מחייב. בתחומים המעניינים אותו, יורם הוא איש אשכולות ואי אפשר להלעיז עליו בכל מיני מטבעות לשון זולות - ועוד לעשות זאת מאחורי הפרגוד. יתרה מזאת, ליורם יש את התכונה של ''איפכא מסתברא''. בהקדמה לספר ''תהליך קבלת החלטות'', כתב רב-אלוף חיים לסקוב ז''ל, בין היתר: בתהליך של קבלת החלטות, ''יש להחשיב תמיד את עמדת האיפכא מסתברא. כשאין מתגלה מעצמו איש כזה תוך כדי הדיונים, טוב למנות מישהו שיטען את ההיפך.'' קיומו של איפכא מסתבא מאד מסייע להפרות דיונים, ועל תקן זה יורם היה מה שחז''ל נהגו לכנות ''תנא דמסייע''. ויעידו כל חברי הפורום שהם נהנים ומחכימים משנינותו של יורם. אשר לנושא, יורם מוטרד מן האפשרות שהימין יתחזק מאד בבחירות הקרובות, ובמקביל לכך מפלגת העבודה תיפול לתהום. ואף אני הידוע בעמדותיו הימניות, כתבתי ליורם בסוף השבוע, שאני מוטרד מאד מן התופעה. שכן אז אנו עלולים לאבד את ''האיזונים והבלמים'' של המשטר הפרלמנטרי שלנו. כדי לתמוך את עמדתו מן העבר, בחר יורם להביא מספר דוגמאות מן העבר הלא רחוק. בין אם נרצה ובין אם לאו, היטלר עלה ופרח על כנפי הדמוקרטיה - ובגלל שגרמניה איבדה את האיזונים והבלמים שלה - היטלר שבר אותה מבפנים. החטא של הסכם אוסלו, אינו ברצון להגיע להסכם עם שכנינו הפלסטינים. החטא של הסכם אוסלו ראשיתו ומקור מחצבתו: בהעדר ''איפכא מסתברא'' שהיה מאיר את ''החורים הגדולים'' (כפי שיצחק רבין אמר) : לגבי השותף להסכם מחד, ולהסכם עצמו ואופן ביצועו מאידך. זה נבע כמובן מפאת החשאיות הרבה שאפפה את המשתתפים, תחת מטרייתו של פרס (צ'מברליין שלנו) - מבלי שראש הממשלה, רבין, ידע על כך דבר. (בימים שהפגישות עם אש''ף היו בנגוד לחוק). אגב אורחא, יצויין, כי גם בגין חטא את אותו החטא בהסכם עם מצרים. ''איפכא מסתברא'' היה מעמיד את סוגיית הסיום של הסכסוך, כבר באוסלו. דבר שפרס לא עשה, כי חשש שלא יגיע להסכם עם הפלסטינים. נוויל צ'מברליין, ראש ממשלת בריטניה עד 1939, גם הוא חטא בחטא של העדר ''איפכא מסתברא'' במטהו. גם הוא התלהב מן השלום כמו פרס. אינני פוסל את ההתלהבות מן השלום ח''ו, אבל מדינאי המקבל החלטות גורליות חייב לעמוד על קרקע מוצקה בשתי רגליו. ואם יש נושא שהוא חושש לדבר עליו בהסכם, משמע שהקונספט אינו יציב. אשר לאלה המדברים על צ'רצ'יל וצ'מברליין מבלי לדעת בדיוק את ההתרחשויות אוסיף ואומר זאת. ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ'מברליין, התלהב מן האפשרות למנוע מלחמה ולהביא שלום על אירופה. הטרגדיה שלו שהוא לא הבחין בעראפאת שלו, שעמד מולו. הרי היטלר בקש לספח טריטוריות לגרמניה, אחרת ייצא למלחמה. וצ'מברליין האמין שחבל הסודטים הוא אכן חבל הארץ האחרון, שהקנצלר מבקש לעצמו. צ'רצ'יל ראה את האיש ועמד על טיבו במהלך המשברים שקדמו למלחמה, הוא לא האמין להיטלר, וקבע אם הוא רוצה מלחמה אז תהיה מלחמה. כאשר גרמניה פלשה לפולין ב- 1 בספטמבר 1939, צ'מברליין קרא לצ'רצ'יל ובקש לצרפו לממשלתו כשר המלחמה (משהו מעין ממשלת אחדות לאומית נוסח בריטי). צ'רצ'יל סירב. נוויל צ'מברליין הלך לארמון בקינגהאם והגיש את התפטרותו למלך ג'ורג' הששי, ואמר לו באותו מעמד למנות את צ'רצ'יל כראש הממשלה, והוא צ'מברליין ידאג שמפלגתו תתן תמיכה פרלמנטרית למפלגה היריבה. בסוף מלחמת העולם השניה, ווינסטון צ'רצ'יל לא נבחר לראשות הממשלה, כי העם הבריטי סבר, ובצדק, כי צ'רצ'יל הוא ראש ממשלה טוב לתנאי מלחמה אבל לא לתנאי שלום ולשיקום ההריסות. ברצוני לסיים כאן בבקשה אישית לחברי הפורום: תפסיקו לחקות את גדעון ספירו. יש לך דעה, תביע אותה; תתוכח עם הדעה שכנגד, אבל אל תרדו לרמה של התקפות אישיות בצורה מבזה. במסכת קידושין נאמר: ''כל הפוסל {את האחר} במומו פוסל''.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.