פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=19756
לאורי - מספר שאלות
דוד פלד (יום חמישי, 12/12/2002 שעה 16:10)

''... האינטלקטואלים, שקוד ההתנהגות שלהם הוא הביקורתיות וגם של יתר האנשים, שקוד ההתנהגות של רובם הוא הנאמנות. השיטה המדעית לא שנתה את אישיותם של רוב האנשים.... כדי להשיג בעזרתם את מטרותיהם הבלתי אינטלקטואליות והאנטי אינטלקטואליות הנובעות מעקרון השרידות ומנורמת הנאמנות שעל-פיהם הם פועלים''

''...הוא הקים את הבסיס לתרבות הפילוסופית-מדעית-טכנולוגית, שהיא שילוב בין החתירה לסיפוק הסקרנות האינטלקטואלית (דהיינו, מחשבה לשם מחשבה ותרגול המחשבה לשם שרידותה) שאינטלקטואלים עוסקים בה, ובין השקעת האנרגיה הרוחנית למען תועלתו ושרידותו של המין האנושי שבני-אדם מנצלים אותה כדי להשמיד את אויביהם ואת עצמם ביתר יעילות.''

כמה שאלות להבהרה:

1. סקרנות אינטלקטואלית = מחשבה לשם מחשבה.
א. מהי מחשבה?
ב. האם כל תוכן עונה להגדרה של ''מחשבה''?
ג. מהי משמעות ''תרגול המחשבה''? האם יש לכך קשר לתכנים? אם אינך מתרגל מחשבה (שלא ברור לי מהי ועל איזו תרגולת מדובר) האם אפסיק לחשוב?

2. מהי ''ביקורתיות''? כדי לבקר נדרשת נורמה לייחוס. לאיזו נורמה אתה מתכוון?

3. האם ''נאמנות'' נוגדת ''ביקורתיות''? ''נאמנות'' אינה אלא נורמה מוגדרת. האם לא יכול אדם להיות ביקורתי כלפי נאמנות שאינה תואמת את הנורמה אליה הוא מתייחס?

4. לא ברורים לי המושגים: ''מטרה אינטלקטואלית''; מטרה בלתי אינטלקטואלית''; מטרה ''אנטי אינטלקטואלית''.

5. '' מאז תאלס פיתחו בני-האדם דיסציפלינות מדעיות רבות וחקרו תחומים רבים, כדי לספק את סקרנותם האינטלקטואלית ולמען תועלתם'' מהי ההגדרה שלך ל''דיסציפלינה מדעית''.

6. האם ''אמונה'' שיש בה הרבה ביקורתיות (דוגמת התלמוד) אינה נכללת בתוך ההגדרות שלך לדיסציפלינה מדעית?

7. על ''דת הצבא''. איך תתייחס לעובדה ההיסטורית שהחרב שמשה ביטוי לרצון האלוהים? מחלוקת הוכרעה בדו-קרב או במלחמה כביטוי להתגלות הצדק האלוהי.

תשובות לשאלות בסיסיות אלו יעזרו להבין את מאמרך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=19880
על אינטלקטואליות, חשיבה ומדע
אורי מילשטיין (שבת, 14/12/2002 שעה 6:53)
בתשובה לדוד פלד

דוד ידידי,

תשובה ראויה לכל שאלה ששאלת זקוקה למאמר שלם וזה מן הנמנע. לענין זה התיחס אפלטון באחד הדיאלוגים שלו כאשר טען, שכדי שדיון כלשהו יהיה פורה, הכרח שהמתדיינים יסכימו מראש על הנושאים הבסיסיים כחלק מן התרבות המשותפת שלהם. אחרת, במקום לקיים דיון בנושא העיקרי שלמענו התכנסו, יתקיים דיון על כל מלה ועל כל מונח. תומס קון התיחס לנושא זה בספרו על המהפכות המדעיות כשטען שהכרח שתתקיים הסכמה בין המדענים במסגרת פרדיגמה, אחרת המדע לא יכול לפעול.

חלופה שניה שאותה הציג אפלטון היא החלופה הסופיסטית: אדם אחד בדיון שואל שאלות לא כדי לקבל תשובות אלא כטקטיקה לנצח בויכוח דהיינו - להלעצים את שרידותו. גם לענין זה רומז תומס קון בויכוחו עם קרל פופר. (זכור לי שאתה פופריאני, ואתה מוכיח זאת בתגובתך)

בדיונים שהיו בינינו בעבר גם בכתב וגם בעל פה, התברר שאנחנו חלוקים בדעותינו בתחומים רבים, שאותם העלית בתגובתך הנוכחית. לפיכך, תשובה ראשונה לשאלותיך היא: קרא את תגובותי לתגובותיך בעבר וזכור את שיחותינו עם מיכאל ברונשטיין ובלעדיו בנושאים אלה עצמם.

ואף-על-פי-כן, מכיוון שעיקר שאלותיך נסובות על נושא האינטלקטואליות, החשיבה ומדע לגווניו, אנסח בקצרה את תובנתי בנושא זה:

הגדרות:

1. לחשוב משמע - לפעול קוגניטיבית למען הארכת שרידה.
2. היכולת לאתר איומים ולפעול לניטרולם מוטבעת אפריורי בכל הכרה (cognition) ובכל תובנה(sight) .
3. כל הכרה וכל תובנה פועלות לאיתור איומים ולניטרולם.

הרחבה:

תבונת האדם היא אמצעי ייחודי של בני מיננו לאתר איומים ולנטרלם על מנת לשרוד: להזין אנשים ולהעמיד לרשותם אמצעים - כלכלה וטכנולוגיה, לרפא אותם ממחלותיהם - רפואה, לאזן את נפשם - תרבות, לארגן את התנהלותם - חברה ומדינה, לנטרל אויבים מבני מינם – צבא ומלחמה, לגבות ולפתח את כל הנ''ל - מדע. לפיכך, פיתוח התבונה ומושאיה, היא משימה שאנשים מתאמצים להשיג מאז ומעולם.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.