פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=18122
הבעיה עם שכר המינימום, היא אכיפתו
רפי גטניו (יום שישי, 22/11/2002 שעה 2:06)

המצב כיום הוא שחוק שכר המינימום לא נאכף, והרבה מעבידים משלמים פחות ממנו בצורות שונות ומשונות. ואם תוסיף את הפועלים הזרים, המשתכרים גם הם פחות ממנו, נוצרת תחרות לא הוגנת, בה גובר כוחם של העבריינים מבין המעסיקים בתחרות עם המעסיקים שמקפידים לשלם שכר מינימום.

העלאת שכר המינימום תקשה יותר על אלה המשלמים אותו כאשר הם מתחרים עם אלה שלא משלמים אותו, וסופם שהם יקרסו.

לו הייתה אכיפה מלאה של החוק, ניתן היה לבחון את גוובה השכר הזה לפי הפרמטרים להם הוא נועד, דהיינו שכר שיאפשר קיום מינמלי לעובד.

כיום, אם יועלה שכר המינימום, נזקו יהיה רב מתועלתו שכן שכר השוק לעבודות פשוטות נמוך משכר המינימום. והחוק פשוט לא יכובד.

הפתרון הוא בהגדלת העוגה, וזאת ניתן לעשות רק על ידי הפניית משאבים לתשתיות ולצמיחה על חשבון סעיפי תקציב שאינם תורמים לצמיחה כמו תמיכה בהתנחלויות, תמיכה בחרדים לא עובדים ותקציב הבטחון.

כמו כן יש ליצור אוירה בה יהיה נוח ורצוי לעשות עסקים בישראל, וזה יתאפשר רק אם יסתיים הכיבוש, ויהיה הסדר.

במצב הקיים, ללא אופק מדיני, וללא סדר עדיפויות ראוי, המשק הישראלי נדון לצניחה עד כדי ריסוק, תוך הגדלת הפערים , שתביא בסופו של דבר גם לקריסה חברתית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=18128
רפי מה שאתה אומר בעצם
דוד סיון (יום שישי, 22/11/2002 שעה 7:16)
בתשובה לרפי גטניו

מתעלם מן הטענה שאחת הבעיות הקריטיות שמעכבות צמיחה היא בעית כשר הקניה של אוכלוסיות רחבות במדינה (בעולם). אלו הקונים שצריכים לקנות את תוצאות הצמיחה שנובעת מהשקעות ועוד.

בשביל שמשק באמת יצמח, צמיחה מתמשכת, צריך שיזמים ויצרנים יאמינו שהם לא ייצרו למלאי. אני באמת חושב שאחת הסיבות שהורדות ריבית משמעותיות מאד, של הבנק המרכזי האמריקאי, מתקשה להשפיע בכיוון צמיחה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=18143
דוד , הפתרון במשק- שיש לו בסיס לצמיחה -הוא
רפי גטניו (יום שישי, 22/11/2002 שעה 11:20)
בתשובה לדוד סיון

העתקת מודל ההייטק לחלוקה שונה ולגישה אחרת של תשואה להון ותשואה לעבודה, לכלכלה הישנה. רק שאליה וקוץ בה.

כאשר הייתה גאות בשוק ההיטק, והיה מחסור בעובדים, מעבר למשכורות הגבוהות של אנשי ההייטק, ניתנו להם אופציות, כך שאם החברה הרוויחה, הם היו שותפים לרווחים. מודל זה חילק את התשואה להון והתשואה לעבודה בצורה יותר מאוזנת, ובהכרח הקטין את חוסר השוויון בין בעלי ההון לעובדים.

בכלכלה הישנה, כשיש היצע גדול של עובדים, אין תמריץ לבעלי ההון לתגמל אותם מעבר לשכרם (שיהיה מבחינת המעסיק נמוך ככל שניתן) ואם החברה מרוויחה, כל הרווח הולך למעסיק - בעל ההון, בקיצור, גן עדן למעסיקים.

לכן אין לצפות שחוקי השוק החופשי ייצרו מודל של חלוקה נכונה יותר, שתגדיל את הצריכה, שתיטיב בסופו של דבר את מצב המשק כולו.

אם קיימת ברמת המדינה, מחשבה כי זו הדרך לצמיחה, המדינה צריכה להתערב במנגנון חלוקת הרווחים, וזה כמובן דבר בלתי אפשרי במשק חופשי.

מה שהמדינה כן יכולה לעשות זה ליצור מקומות עבודה רבים ככל האפשר, על מנת שיווצר מחסור במשאב זה, וכאשר המעסיקים יצטרכו להילחם על כל עובד , הם גם יהיו נכונים לוותר על חלק מרווחיהם על מנת לזכות בעובדים, ואז הם גם יגיעו למודל המחלק חלק מהרווחים לעובדים, דבר שיצמצם את אי השוויויניות החלוקת ההכנסות במשק, ויגביר את הצמיחה.

הדרך ליצור מחסור בעובדים, היא בהגדלת היצע מקומות העבודה, ואת זה ניתן לעשות לא על ידי גידול המנגנון הממשלתי (שתרומתו 0 ) אלא על ידי פרוייקטים לאומיים ארוכי טווח, שתשואתם מובטחת, (תשתיות, חינוך) והפניית משאבים לאומיים לצורך העניין. המהלך צריך להיות חד, מהיר ובתקופה קצרה. ''שאיבת'' כח העבודה לפרוייקטים אלה תיצור מחסור במשאבי כח האדם, ויעלו את ערכו של משאב זה.

כל זה מחזיר אותנו לנקודת ההתחלה בהודעתי הקודמת. מהלך כזה דורש תקציבי ענק, וזה עניין של סדר עדיפויות עליו צריכה להחליט הממשלה. היא צריכה להתחיל מהלך של השקעות מסיביות בפרוייקטים שלא שריה יגזרו את הסרטים שלהם, והשפעתו על שוק העבודה יתכן ותחול רק לאחר סיום הקדנציה. החלטות מסוג זה ממשלות לא אוהבות לקחת. הרבה יותר נוח להן להגיש תקציבים המבוססים על תקציב השנה הקודמת עם שינויים כאלה ואחרים, ולהמשיך להתבוסס בביצה הקיימת, מבלי לנסות לצאת ממנה.

מה שדרש זו מנהיגות כלכלית אמיתית, והמשאב הזה לא נמצא במחוזותינו.

בברכה

רפי
http://www.faz.co.il/thread?rep=18230
רפי: הפתרון שהצעת מתאים אבל תלוי במערכת הפוליטית
דוד סיון (שבת, 23/11/2002 שעה 11:32)
בתשובה לרפי גטניו

שנמצאת במצב לא טוב בכדי להנהיג שינוי כזה (וזה לא בגלל המצב הביטחוני). גידול משמעותי בתקציבי החינוך הוא יעד מבורך מאד משום שיש לו השפעה חיובית בשתי דרכים לפחות:
1. גידול במספר העוסקים בחינוך יגדיל את חלקם של העובדים בעוגת ההכנסות.
2. בטווח ארוך יגדל כושר ההשתכרות של כל בוגרי מערכת החינוך (במיוחד אלו שירכשו חינוך גבוה). זאת משום שתגבר היכולת שלהם ליזום פעילויות עסקיות-כלכליות וגם היכולת שלהם לתרום לגידול בתוצר בכל דרך אחרת.
3. בעצם שיפור תרומת מערכת החינוך היא ארוכת טווח (לכל חיי בוגר המערכת)

הדיון נפתח בכך שאי השוויון בהכנסות מונע צמיחה והשקעה בתשתיות אחרות לא בהכרח ישנה מצב זה. לכן נראה לי שבמקרים שאי שוויון הוא הגורם לחוסר צמיחה הפתרון הזה לא יצלח. מה שיותר חשוב כאשר אנחנו מדברים על המשק המקומי, מדינת ישראל, נדמה לי שאי השוויון (אין לי נתונים מספריים על המצב) לא מהווה עדין מחסום למדיניות צמיחה מסורתית כמו השקעה בתשתיות פיזיות. למרות הנאמר אני הייתי מעדיף שחלק ניכר יגיע לתשתיות תומכות חינוך.

דבר אחרון, סיוע בהשקעות של יזמים קטנים, בחקלאות ובענפים אחרים לאורך זמן גם כן משפיע לטובה. מניסיוני אני יודע מה עשתה המדיניות המבוססת על החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות בעשורים האחרונים. היא גם עזרה באופן ישיר לגידול בתוצר וגם העלתה את כושר ההשתכרות של החקלאים.

מעבר לפתרון האסטרטגי שהצעת, מזלה של ממשלת ישראל (כולל הממשלה הבאה בתור) שהיא עדיין יכולה לתרום ולעודד צמיחה גם בצעדים קטנים (החוק לעידוד השקעות הון). הסיבה העיקרית היא תשתית המדיניות הסוציאלית שנטועה חזק בספרי החוקים ובנוהלי הממסד למרות הניסיונות לפגיעה בה בעשורים האחרונים.

בברכה
http://www.faz.co.il/thread?rep=18130
הגדלת העוגה תגדיל את הפרוסות של העשירונים
אברהמי (יום שישי, 22/11/2002 שעה 8:29)
בתשובה לרפי גטניו

העליונים.

המצב הביטחוני הוא כבשת הרש של השמאל לתרץ אי הצלחות כלכליות. עד כה לא היה יום אחד בישראל שלא הושקעו כספים רבים בביטחון, והמשק התחזק או נחלש, ע''פ מכלול פרמטרים המשפיעים עליו.

זה נכון שהוצאות גדולות יותר לביטחון (היום כ- 300,000 שקל יותר ליום איתיפאדה) פוגעות בהשקעת הכסף במקום אחר ופוגעות בקשרים כלכליים עם החוץ (עיקר הפגיעה הוא בשל המשבר הכלכלי הבינ''ל, ולא בשל האינתיפאדה).

הכסף הזה יכול בקלות להיחסך מקיצוצים בביזבוזים של דמי העברה פוליטיים כאלה ואחרים, ועוד יישאר עודף לאחר הקיזוז. מדיניות של פרוייקטים לאומיים (כבישים, מסילות ברזל, מפעלי טיהור מים) מכספים חיצוניים גם הם יכולים לעורר את המשק.

אסור שהכסף ישפיע על המדיניות הלאומית ביטחונית, מה גם שזה גם עלה תאנה זול של השמאל כדי לקדם את מטרותיו הפוליטיות בדרך עוקפת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=18277
גטניו צודק במאת האחוזים. כפיה / השלטת חוק משמעותה
ראובן גרפיט (שבת, 23/11/2002 שעה 22:10)
בתשובה לרפי גטניו

תוספת ביוקרטית המובילה לתוספת כ''א לא יצרני, המובילה לתוספת מיסים המובילה להגדלת העוני. רק הגדלת העוגה, הגברת הצמיחה תאפשר בחירה גדולה יותר של מקומות עבודה, אשר תאפשר לעובדים לבחור / להחליף מעסיקים ולדרוש שיפור תנאים. היום אומרים תודה על כל עבודה והמעסיקים (שגם להם מאד קשה עקב המיסוי הכבד, התחרות עם שווקי חו''ל הזולים יותר) שוחקים את השכר או מוסיפים שעות עבודה ללא תמורה או שוחקים בתנאים.
תמורה מהותית במצב המשק (הסיוע של 10 מליארד דולר שהממשלה מבקשת - יועבר ברובו הגדול לצבא ולסקטורים פוליטיים) לא יביאו את הצמיחה. השלום הינו תנאי הכרחי ולהשגתו יש לשלם את המחיר הטריטוריאלי.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.