פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=17681
ליבוביץ' מנסה לסובבנו בכחש [*]
ישראלי פזיז (יום ראשון, 17/11/2002 שעה 11:58)

[*] מתגובה זו הוסר ביטוי לא הולם [המערכת]

מביא לנו פרשנות סלקטיבית ושולית שאינה מייצגת לא את השתלשלות האירועים ולא את הנמשל לימינו.
ראשית מספר תמיהות. כשאחי יוסף נקלעו לצרה במצרים הם ראו זאת כעונש על חטא שחטאו בעבר, והם נזכרים בחטא יחיד: '' אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת...וגם דמו הנה נדרש'' אך אינם מזכירים את חטא שכם שבו היתה שפיכות דמים ממש, ''שחיטת חפים מפשע'' אליבא דליבוביץ'. במקורות מאוחרים נזכר רק חטא '' על מכרם בכסף צדיק''- הוא יוסף לפי המדרש.

יעקב שמבקר כל כך את הפעילות האלימה בשכם שנעשתה בידי שמעון ולוי, מברך אחים אחרים בדיוק במה שפסל אצל שמעון ולוי. אופי זה של הברכות מודגש בדברי חז''ל ( שמות רבה פרשה כא) ''אמר רבי יוחנן ... אמר הקב''ה אצלי הם כיונה פותה כל מה שאני גוזר עליהם, עושים ושומעים לי. אבל אצל גויים קשים הם כחיות שנאמר: גור אריה יהודה, בנימין זאב יטרף, יהי דן נחש עלי דרך, לפיכך הם קשים כנגד הגויים. למה? שהגויים ... מבקשים לבטל להם את המצות והם נעשים כנגדם קשין כחיות.'' אכן כאלה הם הגויים: גנבים, אינטרסנטים ודו פרצופיים. הגרוע מכל הוא שהם מצדיקים את מעשיהם הנפשעים ובני שכם מהווים דוגמא לכך שהם היו מוכנים למול עצמם ובלבד שלא למתוח בקורת על מנהיגם ולהכיר בפשעו.

ומה נאמר על שכם. יעקב אינו מבקר את הפעולה כשלעצמה מבחינה עקרונית אלא מבחינה פרקטית: הצלתם באופן זמני את דינה אך עכשיו נהרג כולנו (כולל דינה). תשובת האחים גם היא פרקטית: הכזונה יעשה את אחותינו? לפי התאור הציורי במדרש רבה יעקב אומר: ''צלולה היתה החבית ועכרתם אותה'', הבנים עונים:'' עכורה היתה החבית וצללנו אותה''. התורה חותמת את הויכוח בדברי הבנים ומדגישה שאומנם כל יושבי הארץ פחדו ממשפחת יעקב, כלומר שהצדק היה עם הבנים.

פרשת שכם נראית בעיני ליבוביץ' כמשקפת יחס לאחר ולזר, אבל הוא מתעלם כמעט (בבוטות אפילו) מקיומה של בת ישראל - דינה החטופה. אולם בדברי חז''ל נראה כי רבותינו ראו בדברי יעקב לשמעון ולוי שילוב של דברי שבח על הצלת דינה וביקורת על מכירת יוסף המיוחסת לשמעון ולוי. הבה נעיין במובאות הבאות.

מדרש רבה מסביר את דברי יעקב ''שמעון ולוי אחים'' כך: יצא ראובן ואזניו מקוטפות התחיל קורא שמעון ולוי אחים, ... אחים הייתם בדינה דכתיב... ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ולא אחים ליוסף שמכרתם אותו. כלומר יעקב התחיל בשבח – הצלת דינה ומיד הזכיר את גנותם – מכירת יוסף. והמדרש שם (פרשה צט) מוכיח ששמעון ולוי מכרו את יוסף: אמר רבי שמלאי בראובן כתיב : למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, הרי ראובן לא היה במכירתו של יוסף, ואף יהודה אומר להן מה בצע, הללו הם הגדולים נמצאת ששניהם מכרו אותו, תדע לך שבשעה שירדו למצרים לא לקח מאתם אלא שמעון.

יעקב מזכיר לשמעון ולוי את פרשת שכם – הצלת דינה כדי לשבחם ולעורר בהם הכונות להקשיב לו. דברי הביקורת בברכת יעקב לאחים מכונים אם כן לענין מכירת יוסף – לא להצלת דינה (הבנת את זה ליבוביץ'!).

בראשית רבה – אלבק- צ''ז: ''ויאמרו איש אל אחיו- זה שמעון ולוי''.

את הפסוק ,שמעון ולוי אחים'' מתרגם אונקלוס: ''שמעון ולוי אחין גוברין גברין בארע תותבותהון עבדו גבורא'' מסתבר שדבריו הם שבח לשמעון ולוי שהצילו את דינה בשכם.

בראשית רבה : כי באפם הרגו איש, - וכי איש אחד הרגו? והרי כתיב 'ויהרגו כל זכר' אלא שלא היו כולם לפני הקדוש ברוך הוא אלא כאיש אחד, וכן הוא אומר (ישעיה מ) הן גוים כמר מדלי וגו' ומהו ''הן'' לשון יוני ''הן'' אחד. וכן הוא אומר (שופטים ו) והכית את מדין כאיש אחד. הן -One Uno; מר - פרושו ''טיפה'' , מרזב – מקום שבו טיפות המים זבות . 'כולם כאיש אחד' אינו תאור של גבורת האחים אלא תיאור הערך של אנשי שכם החוטאים לפני הקב''ה . רעיון דומה נזכר במדרש רבה על ''אל תירא אברהם'' אחרי הריגת ארבעת המלכים.

במדבר רבה : ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני. פנחס - פירסמו לשבח, וזמרי לגנאי. עליהם נאמר (משלי י) זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב, ... זמרי בן סלוא הכתוב מתמה עליו ... אביו קנא על הזנות תחלה: ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי, וזה פרץ גדר שגדר אביו!.

התורה הזכירה את ייחוסו של זמרי לשמעון, אותו דמות המופת שמנע אפשרות עתידית של ''כזונה ייעשה את אחותנו'' כדי להבליט את השלילה שבמעשה זמרי.

מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח :'ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה' והלא אחות כל השבטים היתה. מה ת''ל אחי דינה? אלא לפי שנתנו נפשם עליה נקראת אחותם על שמם.

מגילת אנטיוכוס ( רב סעדיה גאון: נכתבה בידי החשמונאים . בעל הלכות גדולות: זקני בית שמאי ובית הלל) : ויברך אותם אביהם וכן אמר: יהודה בני - אדמה אותך ליהודה בן יעקב אשר נמשל לאריה. שמעון בני - אדמה אותך לשמעון בן יעקב אשר הרג יושבי שכם.

(בראשית רבה) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי. לא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו מעשה, כיון שעשו בניו אותו המעשה אמר: מה אני מניח את בניי ליפול ביד אומות העולם, מה עשה, נטל חרבו וקשתו ועמד על פתח שכם, אמר אם יבואו אומות העולם ליזדווג לבניי אני נלחם כנגדן.

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז פסוק (ט) ( גם יומא נב א , ירושלמי ע''ז מא ג ) איסי בן יהודה אומר חמשה דברים יש שאין להם בתורה הכרע: שאת, ארור, מחר, משוקדים, וקם.

אפשר לקרוא את דברי יעקב כך ''באפם הרגו איש'' - שבח להריגת שכם. ''וברצונם עיקרו שור ארור'' שבח נוסף על עיקור השור הארור הוא שכם צאצא של ארור כנען (רש''י ביומא). אך אפשר גם לקרוא כפי פיסוק הטעמים שבידינו ''וברצונם עיקרו שור'' המכוון או להריסת החומה –שור- של שכם, או למכירת יוסף – בכור שורו הדר לו.

בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי – לכאורה עונש על מעשה רע שעשו (מכירת יוסף) אך הגמרא מסבירה זאת: ''בסדם אל תבא נפשי'' - אלו מרגלים, ''בקהלם אל תחד כבדי'' - זה עדת קרח (סנהדרין קט ע''ב). ובראשית רבה מבאר זאת כמוסב על זמרי בן סלוא משמעון וקרח הלוי. ברור שאילו זמרי וקרח היו משבט יהודה היה אומר יעקב ליהודה ''בסודו אל תבוא נפשי וכו' ''. מדרש תנחומא (קרח ד') מדגיש: אמר יעקב לפני הקב''ה רבש''ע לא במרגלים ולא במחלוקתו של קרח יזכר שמי על אותן רשעים שעתידים להכעיס, ואימתי יכתב שמי עליהם? כשהם מתיחסין ועומדין על הדוכן שנאמר (דברי הימים א ו)'' בן תחת בן אסיר בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל ''. – לא הסתייגות גורפת משמעון ולוי , אלא הסתייגות ממעשים שליליים של צאצאיו בעתיד:''ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי'' אך לא ''בן יעקב'', והזדהות עם דברים חיוביים: העומד לדוכן הוא ''בן ישראל''.

אם נעיין בדברי חז''ל מתוך מאמץ להבין את כונתם כפי שהיא, ונשוה זאת לפרשנויות בנות זמננו לא נוכל להימלט מהמחשבה שיחס הקדושה לנשמת האדם מתקהה ונשחק לעיתים עקב הלחץ הנגרם מהעימות שלנו עם הגויים המתנכלים להמיתנו. הסיפור הבא ,לקוח מדרויאנוב, מדגים זאת:

בבית הכנסת שבעיירה התכנסה כל הקהילה לצום ובכי ומספד. הימים ימי ערב פסח, זמן אפית המצות, ונפוצה ידיעה שילד נמצא שחוט בשדה. לפתע פורץ לבית הכנסת יהודי בקריאות צהלה: ''שישו ושמחו יהודים, הילד השחוט הוא משלנו, הוא יהודי!''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=17687
טיבעו של החלש שמרחיק עדותו
כהן אפרים (יום ראשון, 17/11/2002 שעה 13:17)
בתשובה לישראלי פזיז

ובאין מזור ילחם על המעט שנותר לו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=17690
הפוסל במומו פוסל
ישראלי פזיז (יום ראשון, 17/11/2002 שעה 14:29)
בתשובה לכהן אפרים

מי שהרחיק עדותו הרחק הרחק מהקונצנזוס ההלכתי והלאומי הוא ליבוביץ'. אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=17765
ידידי, כל כוונתי היתה על לייבוביץ. סליחה אם לא
כהן אפרים (יום שני, 18/11/2002 שעה 9:51)
בתשובה לישראלי פזיז

הבנת כוונתי.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.