|
מסקנת המחקר הראשון היא שאין קשר בין עוני לטרור והוא בעייתי בעיני מכמה היבטים:
הטענה של כותב המאמר שהמחקר נשען על עקרונותיו של זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופסור גארי בקר, שהצליח לבחון טענות סוציולוגיות במסגרת מודלים כלכליים, לכשעצמה אינה בעייתית אבל כאשר היא מתווספת לכשלים באופן הסקת המסקנות, יש בה יומרנות מטעה. (כמדומני שקיים כשל לוגי כזה, היאחזות בבעל סמכות כדי להוסיף תוקף לטענה חלשה).
המחקר מוצא קשר בין מאפייני ההון האנושי לאופי הפיגוע בו ישתתף: מבוגר/צעיר, משכיל/מחוסר השכלה (מעיד על רמת החיים), פיגוע מוצלח ומורכב/כושל ופשוט בהתאמה.
מכאן יש קפיצה למסקנות כושלות. העובדה שהצפי לגבי ההון האנושי מתגשם ושקיימת קורלציה בין המאפיין האישי לסוג הפיגוע אינה מעידה בהכרח על קשר או חוסר קשר בין עוני לטרור. אין כאן בחינה כמותית של שיעור העניים מבין המפגעים (מפתיע כאשר אתה בונה מודל כלכלי).
המחקר גם מוצא קשר מפתיע: ככל שיש יותר פיגועים, יש יותר נפגעים.
בנוסף, הניסיון לדחוס מציאות מורכבת למשוואה ממוקדת נתונים, לעין כלכלית מצומצמת, בהכרח משמיטה גורמים משמעותיים כמו ההשפעה הרחבה של השנאה והרצון לנקום הנובעים מהריגת קרובי משפחה ע''י צה''ל והשפעת חיי היומיום בהוויית הכיבוש התורמים לתמיכה הציבורית הרחבה בטרור.
כותב המאמר כותב זאת בעצמו: ''יתכן שהמצטרפים לאירגוני הטרור עושים זאת גם בגלל שהעוני מסביבם מציק להם, אלא שהקשר הזה לא טופל במחקר שהוצג.'' אם לא טופל, מדוע הוא מסיק זאת? ''מבחינת המחבלים המתאבדים הפלשתינאים העוני הוא לא גורם לפעולת ההתאבדות''. תמוה.
המחקר השני מבוסס ומעניין יותר: טרור, עוני ורמת חיים.
המחקר בוחן ומשווה את רמת החיים הכללית ואת רמת אי השוויון הפנימי בכל ארץ ומשתנים נוספים כחופש וזכויות פוליטיות ומאפיינים גיאוגרפיים (האם הכוונה לקרבה לארצות אחרות? לא מפורט) ועוד.
נמצא שככל שרמת החיים טובה יותר יש פחות טרור. כלומר, עוני מגביר טרור.
אבל כאשר צרפו נתונים נוספים, לא כלכליים (זכויות פוליטיות, שפה, דת, הבדלים אתניים ומשתנים גיאוגרפיים) הקשר התעמעם. המחבר מסיק שמגבלות פוליטיות ומשתנים ג''ג תורמים לטרור. (שוב, לא ברור לי מדוע הוא מסיק זאת הרי אין עדות לחיזוק נוסף של הקשר בהוספת המשתנים הללו, להיפך |
