פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאלכסנדר מאן, 19/05/02 1:44)
http://www.faz.co.il/thread?rep=1743
ישראל מייצאת לאירופה תוצאות ניסויים בבע''ח
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 2:19)
בתשובה לאלכסנדר מאן

הדיווח על כך הופיע בוואלה לפני שבועיים, בערך.

תהיתי, בזמנו, אם יש קשר בין ענף יצוא מחפיר זה לתרבות הישראלית ויכולתה להתעלם מנוחותו ורצונו של אנשים, כל עוד אלה קובצו תחת ההגדרה ''אחר'' (פלשתינאי, עובד זר, גוי).

אינטואיטיבית, הקישור נראה לי ברור. נדמה לי שהמנגנון הנפשי שמאפשר את הכיבוש (והסילוק ב- 48) הוא אותו מנגנון שמאפשר ניסויים בבע''ח לצורך ייצור נשק להשמדה המונית (בנס ציונה) וניסויים ''פסיכולוגיים'' בכל האוניברסיטאות בישראל (תיעוד - באמצעות חיפוש באינטרנט.)

זהו מנגנון של הדחקה או ניתוק משמעות הכאב של האחר, בין אם הכאב הפיזי ובין אם הכאב הרגשי, הצער שלו (צערה של כלבה שגוזלים את גוריה ניתן להבחנה גם בידי אדם שאינו אוהב חיות.)

נראה לי שהמידור הפנימי הזה שיוצר הזדהויות בנוסח ''אנחנו וכמותנו'' לעומת ''אנשים אחרים וחיות שלא אכפת לנו מה קורה להם'' הוא טבעי, אך מוקצן בישראל. כמה מההתבטאויות ששמעתי בנוגע ליהודים חרדים (מצד חילוניים) ולנשים (מצד גברים בכל קבוצת גיל ובכל מעמד) גורם לי לתהות אם המידור ההוא עבר, בישראל, את נקודת האל-חזור שמובילה לקריסת הקוהרנטיות החברתית ועוברת לשבטיות נוסח אפגניסטן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=1745
גילויי חפציות ואכזריות כלפי החי סביבך
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 4:54)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא

אכן, אכזריות לבעלי חיים יכולה להוות אינדיקצייה לבעיות המקרינה גם לתחומי חיים אחרים. אשר לשיפוטי אכזריות סבירים לעומת מוגזמים ובעלי הכללת יתר, כאן ניתן להשתמש במידת התחושה הראשונית של אמפטייה כלפי החי. בישראל סביר שאכן קיימת בעייתיות בנושא האמפטייה לזולת, ותכופות ניתן לפגוש במידה של חוסר רגישות ועוינות צפה Free floating hostility.

הלינק הראשון מתייחס לעקרונות כלליים, ו2 האחרים, מחילים ביקורת זאת על המיקרוקוסמוס הישראלי.

קישורים:
אכזריות ומחיר הסאוב - עקרונות פילוסופיים: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=47002&...
מסע לתוך הלילה -גם בישראל: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46192&...
אוטונומייה ואובייקטואליזציה -בובות סמרטוטים נטולות רצון: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=707&rep=37181&...
http://www.faz.co.il/thread?rep=1747
ברוטליזם, עוינות מבנית , ונטישת כישורים עילאיים
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 6:04)
בתשובה למיכאל שרון

ניתן לראות בגילויי אכזריות ברוטליזם אינדיקטורים הן לבעייתיות מבנית/חברתית, והן לנטישת אוריינטציית התמודדות/השרדות הנשענת על תכונות מוחיות עיליות: יצירתיות, כושר אירגון, ואינטלקט עמוק. בכך עוסקים הקישורים הבאים:

קישורים:
אכזריות נרכשת ומבנים חברתיים עוינים: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46747&...
הסאוב שבכוחניות יתר כתחליף ליצירתיות, אירגון ואינטלקט: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46237&...
http://www.faz.co.il/thread?rep=1756
אחריות מעשירה-עצמיות ל-fauna סביבנו
מיכאל שרון (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 16:48)
בתשובה למיכאל שרון

מעבר לצו המוסרי הבלתי מותנה הקאנטיאני של אחריות מוסרית לזהים ולדומים לנו במימדים קריטיים -

מעבר לגישת כבוד בסיסי כלפי גילויי החיים, בפרט העילאיים שבהם, במערך I-Thou נוסח בובר -
- שכן אחרת, אובדן הרגישות, האמפטייה והכבוד לחיים ומורכבותם עשוי לפגוע כחרב פיפיות במערך היכולות והתחושות העילאיות אצלנו עצמנו, ולהטרים מידה של סאוב רגשי וקוגניטיבי -

מעבר לכך, הרי שמירת ה-Fauna סביבתנו הינו גורם מאזן ראשוני במעלה נוכח אפשרויות הסתאבות ואובדני איזון נפשי. אלה נגרמים:
1) הן ממידה של אובדן האוטונומייה בסביבה אורבנית מסוככת וסינטטית.

2) והן כרוכים בתופעות ניווניות של כשרים וויסותים מורכבים ועדינים במערכים הקוגניטיביים/רגשיים עקב ביות-יתר שלנו עצמנו, תופעה עליה הצביע האתולוג הדגול Konrad Lorenz . גילויי חוסר איזון כזה עשויים להתבטא הן בהחלשות האינטואיציות והתושייה שלנו נוכח מצבים לא מוכרים, למשל אתגרים קיומיים בסביבה שונה, הן בקריסת יכולותינו להתמודד עם מצבים מורכבים ורבי גורמים, והן בגלישה לגישות מוקצנות, חד כיווניות (שאינן מווסתות אהדדי מספר גורמים שונים זה מזה), גישות הגובלות בהיסטריה רגשית.

כך, בסרט E.T מעמד המפגש הידידותי עם החוצנים הינו מרגש במיוחד. זאת כאשר החשדנות והעוינות הפוטנציאלית, הרגשות המוקצנים, מתפוגגים להם באושר של סולידריות, כאשר מתברר שלפנינו גורם ידידותי המעצים את חיינו וחיוניותנו דווקא בעושר של מפגש עם השונה והמגוון. אותו שונה, אשר עם זאת, הינו עדיין דומה לנו במימדים קריטיים ורלוונטי להתמודדות בונה ורעננה בהיבטיה עם עולמנו.

האם לא קיים אושר דומה בהפגת החשדנות והאקט הראשון של התידדות של האדם עם חתול, או יונק כלשהו בשמורה?
מדוע עלינו לחפש חוצנים שהינם כידוע, נדירים משהו, כאשר הזדמנויות המפגש עם השונה, המעשיר והמאזן נמצאים סביבנו כל העת?

קישורים:
השונה הדומה לנו - החתול כמשל: http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=792&rep=46452&...
http://www.faz.co.il/thread?rep=1768
ריטואל.
נתנאל ראוך (יום ראשון, 19/05/2002 שעה 22:54)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא

שלום לך דינה.

שוב ושוב את מבצעת את הבחנותייך הספוקאלטיביות באופן תמוה לחלוטין, ותוך הסתמכות על כל שביב של תקווה להשמיץ, אבל מסכים אני עימך - השביב קיים, ועלינו לעשות רבות כדי להעלימו.

הבה ונעבור על הסעיפים הללו, ואתן לך דוגמאות מחיי האישיים, תחום שממנו את אוהבת לשאוב -
במהלך שהותי בבית חולים מסיבות כאלו או אחרות, הייתי צריך לבלות חמישה ימים בחדר עם תינוקת לאחת המשפחות החרדיות המכובדות ביותר בארץ וכמובן, אימה.
האנשים הללו, מנהיגים לכל דבר, שוחחו איתי רבות על כל נושא שהוא, תוך הבעת דאגה עצומה למה שהם הגדירו ''אחיהם'' החילוניים, תוך הדגשה כל הזמן על הדומה ולא על השונה, והציגו את הפחד שלהם, פחד ישן נושן, מפני התבוללות. פחד מוצדק ביותר שאף אני מחזיק בו.
הדבר היה עם פרוץ האינתיפאדה הנוכחית. בחדר היה גם בן לזוג עולים די חדשים מרוסיה שחיים בהתנחלות בסביבות אריאל. ראינו את המראות של ההרוגים מקרב ערביי ישראל, והזדעזענו וחשנו צער עמוק שהדברים הדרדרו עד כדי כך. לעומת זאת, היתה תחושה של אין ברירה, ובאמת פחד אמיתי מפני ההמון המשולהב כפי שהוצג בטלוויזיה.
אותו זוג של מתנחלים אמר כי אין להביע כך מחאה, ונתנו דוגמות שונות, כמו הסטודנטים בכיכר ההיא בסין.

[ובקשר ליחס לחיות - ראי את השיחות הרבות במקומות שונים, לאחר שפירסמו באיזו תוכנית תחקירים תמונות של העמסת אפרוחים בתנאים מזוויעים. זכורות לי תגובות כמו - ''זה הזכיר לי את השואה'', ''זה נשמע כמו תינוקות צורחים'' ועוד אינספור השוואות מחרידות]

מה כל החשיפה האישית הזו? להראות לך עד כמה הטענות שלך מגוחכות, מכלילות, ואף לאומניות במידה מסויימת.

במדינה שבה מנהיגי ה'פנתרים השחורים' טוענים כי האתיופים נמצאים במצב דומה למעברות שלהם [אמנם השיכון הוא מפותח ומודרני *יחסית* לאוהלים], אני לא רואה את הקיטוב נופל לרמות מהסוג שציינת.

ובכל זאת ברור כי המצב קשה מאד, וכי קיימים פערים גדולים בתחומים חשובים - בעיקר בתחום הכלכלי [בניגוד למדינות אחרות היא גם מהווה סוג של מדינת רווחה], ביחס לילדי העובדים הזרים [בעיה שהיא בהחלט לא רק של מדינת ישראל], וכן גם בתחום תפיסת המדינה כפי שמנוסח היטב במאמרו האחרון של אלכסנדר מאן.

דרך אגב לדרך אגב - בקשר לשימוש המבהיל לצמד המילים - 'השמדה המונית': בתור אחת המדינות היחידות בעולם שהותקפו בנשק מהסוג הזה, במהלך מלחמת המפרץ, ישראל, על מנת להגן על עצמה וליצור כוח הרתעה שחסך וחוסך חיים וכו', זקוקה לתשובה אפקטיבית [וכן למסכות תקינות, שבהפקרות משוועת אינן בנמצא].

בברכה,

נתנאל ראוך.
http://www.faz.co.il/thread?rep=1773
מאין אתה יודע שמסיכות הגז אינן תקינות?
יובל רבינוביץ (יום שני, 20/05/2002 שעה 0:00)
בתשובה לנתנאל ראוך

http://www.faz.co.il/thread?rep=1775
ישנן בעיות עם הקיימות
נתנאל ראוך (יום שני, 20/05/2002 שעה 0:43)
בתשובה ליובל רבינוביץ

כך פורסם בעיתונים [לצערי אינני זוכר איפה, ואינני זוכר מתי].
הניסוי של החדשות, שאמורות לתקן את כל הפגמים של הקיימות [אחרת לא היו מייצרים חדשות, אני מניח שאין קולקציות למסיכות אב''כ], נכשל ממש לא מזמן.

בברכה,

נתנאל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=1782
היש צוהלת ושמחה כמוני מסיכה
יובל רבינוביץ (יום שני, 20/05/2002 שעה 11:30)
בתשובה לנתנאל ראוך

יש להבדיל בין מסיכה שאינה עומדת בתקן לבין מסיכה שאיננה תקינה.

ככל הידוע לי, לא היתה כל בעיה אמיתית עם המסיכות, כולל אלה שחולקו במלחמת המפרץ. נמצאו ליקויים שונים, ולמזלנו לא נאלצנו מעולם לנסותן בתנאי אמת.

יצא לי לבדוק מספר מסיכות ואת חדירותן לגז מדמיע. הן עמדו יפה במשימה, ובכלל זה מסיכות שמבחינת תאריך ייצורן הן אסורות בשימוש.

נראה שהתקן כולל מקדם בטיחות חזק, וטוב שכך, ובכל זאת: כשאנו משתמשים במסיכות המחולקות על ידי פיקוד העורף, איננו שמים נפשנו בכפנו.

אגב, מסיכות תיוצרנה גם אם לא יימצא כל ליקוי. למסיכה יש אורך חיים מוגדר מבחינת יעילותה, מה גם שהאוכלוסיה מתרבה וכו'.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.