פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=169182
מאמר מרתק, שמעון, כרגיל!
בצלאל פאר (שבת, 03/11/2012 שעה 9:44)

טוב לשמוע דיעה של אחד שהריח את התקופה הזאת. בעיקר לשמוע בנגיעה קלה על הכוחות שהובילו אז את מצרים וישראל.
רק הערה לקביעתך את המשפט המסיים ''זהו הרקע שאיפשר לסאדאת להפתיע את ישראל במלחמה ב-‏1973, ובשלום ב-‏1977.'' אני רוצה לומר שבעוד שבענייני המלחמה ההפתעה היתה בגלל מחדל ישראלי, הרי שהחלטתו לצאת לישראל ולחתום על הסכם שלום היתה ההפתעה של סאדאת, שבלתי אפשרי היה לחזותה מראש. כדי להוציא צבא למלחמה חייבים לספק סימנים מעידים, ומכאן שגם אם ההחלטה על המלחמה נעשתה ע''י אדם אחד , הרי שהוא חייב באיזשהו שלב לפני המלחמה להודיע את זה להרבה אנשים כי הוא חייב להניע כוחות בפועל (ואנחנו יודעים שמפקדי הצבא לא ידעו על כוונת סאדאת לפתוח במלחמה – רק הרמטכ''ל והצוות המתכנן הקטן ידעו על האפשרות והכוונה, אבל לא ידעו את מועדה. מעט גנרלים ידעו כשלושה שבועות לפניה, חלק קטן מהקצונה הבכירה ידע עליה כשבוע לפני, והחיילים ידעו שהם הולכים למלחמה רק ביום שניתנה להם פקודה לנוע ולחצות את התעלה)... הרי שכדי לצאת לישראל ולהכריז על רצון ללכת לשלום רק הנשיא יודע. אפילו חסן תוהאמי, שליחו האישי של סאדאת לשיחות החשאיות עם יצחק חופי ומשה דיין, שהיה בקיא בכל הדו-שיח המקדים (השיחות במרוקו) להחלטתו של סאדאת, לא ידע שבכוונתו של סאדאת להכריז בפרלמנט בקהיר שהוא מוכן ליסוע עד לירושלים כדי לעשות שלום, ושבתוך מספר ימים הוא גם יעשה את זה.

עדיין אני חושב שסאדאת לא חרג מהתפיסה הערבית-אסלאמית שצריך להילחם בישראל בכל דרך עד ביטולה של המדינה הלא-אסלאמית במזרח התיכון האסלאמי. הרבה פנים למימוש הרצון לשחרר את המזרח התיכון המוסלמי משליטת לא-מוסלמים, והחלט אני מאמין שסאדאת ראה בהסכם השלום עם ישראל גירסה מודרנית של הסכם חודייבה של מוחמד. הרי סאדאת אמר אחרי חתימת הסכם קיימפ דייוויד: ''מנחם המסכן, יש לו בעיות; אחרי הכול אני קיבלתי את סיני ואת הנפט. ומה קיבל מנחם? פיסת נייר''. כלומר, סאדאת עדיין חושב במונחי מלחמה, ''הודנה'', הכרעה - בגין הוא צ'מברליין וסאדאת הוא ההיטלר שזומם לפעול נגד ישראל באלימות ובמרמה.

אם לפני המלחמה נחשף לנו שהוא רצה לעשות את זה במסגרת ''הסדר שלום'' (ולא 'הסכם שלום', כמצויין ב- ''1973, הדרך למלחמה'' של יגאל קיפניס מאונ' חיפה) שבו צה''ל נסוג מרוב שטחי סיני, ואז מצרים מקבלת עליה את הסכם הפסקת האש, שהם כבר קיבלו באוגוסט 1970 ותחתיה הם בנו את התשתית והפריסה שאיפשרה להם לקדם כוחות לתעלה באוקטובר 1973.

ראינו איך מובארק דילל את השלום למינימום ההכרחי מבחינה בין לאומית וכיום אנחנו רואים שהמשטר של מורסי מ''האחים המוסלמים'' מקפיא את היחסים ולא מזרים להם אות חיים. מאחר שמדינות לא נמדדות בפרקי זמן קצרים של עשרות שנים, או נשיא/ראש ממשלה אחד, עלינו לבחון את המגמות השולטות בכל מדינה ומדינה. כרגע אנחנו רואים שהציבור המצרי לא רואה ערך בקשרים עם ישראל ורבים בינהם אפילו לא שוללים מלחמה חדשה. אפשר בהחלט לומר, שהיום אנחנו עומדים בסיומה של 'הודנה' הארוכה ביותר במזרח התיכון שנמשכת כבר 33 שנים.

מנגד, בזמנים בהם יצאה ישראל למלחמה, היא הצליחה להפתיעה את אוייביה, למרות שהם בדרך כלל היו אלה שהביאו במעשיהם או יזמו את אותה מלחמה. למשל, ב''ששת הימים'' צבאות ערב התגבשו לפתוח במלחמה נגד ישראל. העובדות שהערבים עדיין היססו לצאת ולתקוף ושישראל יצאה במתקפת פתע שהכריעה את המלחמה בפתיחתה, אינם לוקחים ממדינות ערב את אשמת פתיחת המלחמה. ובכל זאת מדינות ערב הופתעו. כך הופתע החזבאללה כשצה''ל פתח ב''שלום הגליל 2'' לאחר חטיפת שני חיילי צה''ל ב-‏2005. אבל החזבאללה הוא שהתחיל המלחמה הזאת.

רוצה לומר, שכדי לנצח במלחמה חשוב לחשוב טוב טוב איך מתחילים בה, ולא רק איך מסיימים אותה. המצרים למדו את הלקח באוקטובר 1973, אבל לא השלימו את לימודיהם, וכבר ביום שלישי, הרביעי לימי המלחמה התחיל להסתמן המפנה שהוביל לתבוסת מצרים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=169185
סאדאת היה זקוק מאד למלחמה
שמעון מנדס (שבת, 03/11/2012 שעה 11:39)
בתשובה לבצלאל פאר

בצלאל ידידי,

אני טרם קראתי את ספרו של יגאל קיפניס, רק אתמול קניתי אותו. אבל אני יכול לומר לך בבטחה, על סמך המחקר שלי, שסאדאת היה זקוק למלחמה והוא לא יכל לוותר עליה משתי סבות. הסיבה הראשונה, כדי לייצב את מעמדו כנשיא מצרים. אשתו של סאדאת העידה בביוגרפיה שלה, כי לפני המלחמה מעמדו של סאדאת בצבוריות המצרית היה בגובה הדשא. כולם לעגו לו בפרהסיה כ''יס מן'' חדל אישים. מי שנתן לו את הגיבוי היה הצבא, כי הגנרלים ידעו שהוא מכין אותם למלחמת-נקמה.

הסיבה השניה, מחיקת החרפה של מלחמת ששת הימים. התבוסב ההיא היתה פצע עמוק ביותר בגאווה המצרית, בעיני עצמה ובעיני העולם הערבי. וסאדאת אמר כי הוא התייחס למלחמת אוקטובר כקו פרשת המים בשרשרת הנצחונות של ישראל על מצרים - מאז 1948, 1956 והתבוסה הכואבת יותר מכל 1967.

לאחר שאקרא את ספרו של קיפניס, אני אתייחס לתיזה שלו מעל במה זו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=169190
סאדאת היה זקוק מאד למלחמה
בצלאל פאר (שבת, 03/11/2012 שעה 13:42)
בתשובה לשמעון מנדס

אני מקבל את ההערות שלך, ואני מחכה לביקורת שלך על סיפרו של קיפניס בכליון עיניים.

בברכה
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.