| הסתייגות: גרוסמן הישווה את מפת הכפרים בשלהי המאה ה- 19 למפה בראשית הכיבוש העותומאני והניח שבכל ישוב שמופיע בשתי הרשימות נשמרה רציפות ישובית. מכאן הנחתי שנשמרה גם רציפות אתנית. אולם העובדות הבאות מערערות את שתי ההנחות הנ''ל: בחברון יושבים שלושה שבטים; ג'עברי, נתשה, אבו סנינה שהן משפחות בדווים. הבדווים ''כבשו'' דמוגראפית את דרום חברון במאה ה- 17. המשפחות המובילות בשכם הן אלמצרי (המצרים), שכעה (?) וטוקאן (טורקמנים). זה המצב גם בערים ובכפרים אחרים בשומרון. ומכאן ניתן להקיש את ההשערה הבאה: בכפרי השומרון התיישבו קבוצות אתניות שונות ואם כך הייתה הגירה גם לכפרים שכביכול הייתה בהם יציבות אתנית. |