פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=154860
לכותב יש בעיה בהבנת המציאות
דוד סיון (יום חמישי, 04/11/2010 שעה 10:46)

אני גר בישוב קהילתי שאין בו ועדת קבלה. אינני שמח עם הצעת החוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/1740.rt...) ועם העובדה שסיכוייה להפוך לחלק מהחוק. אבל יש בה הרבה היגיון והיא לא בהכרח מונעת התנהלות דמוקרטית, שוויונית. שאין בו ועדת קבלה.

על פי התוכן, המאמר נכתב על ידי מי שלא מכיר את המציאות בישובים הקטנים (קיבוצים, מושבים וישובים קהילתיים). גם נראה שהכותב אינו מכיר מספיק טוב את הצעת החוק עליה הוא מתלונן. מצד שני, לפי הכתוב הוא יודע בודאות מהי המשמעות של ''התאמת המועמד'' שאכן מופיע בהצעת החוק. אין הסבר אחר להופעת הביטוי ''בהחלט'' במאמר.

על פי תוכן המאמר הכותב איננו מבין את המשמעות של התאמה למרקם הקהילתי. למשל הוא אינו מכיר מקרים סבוכים כמו:
1. בתוקף תפקידי הכרתי מושב שמקור עיקרי לסכסוכים בין התושבים היתה העובדה שמדובר בשוני בין שתי קבוצות שמוצאן מכורדיסטן. העובדה הזאת פגעה קשה במרקם הקהילתי משום שועדות הקליטה לא לקחה בחשבון את האפשרות שבין שתי קבוצות שונות מכורדיסטן תפגע במרקם הקהילתי. הם לא הבינו ולא יכלו להבין את הבעיה לפני התפרצותה.
2. יש בנגב מושב שמיום היוסדו היו כל תושביו חרדים (אגודת ישראל). שמירה על המירקם הקהילתי במקרה הזה מתחילה בנכונות של המועמד לשמור שבת ומצוות אחרות. לי זה נראה הגיוני ביותר שלא ירצו חילונים בישוב כי זה ישנה את מאפייני הישוב שחשובים לתושבים.
3. כאשר שוקלים עמדה ביחס להתאמה האידיאולוגית צריך לבחון זאת על רקע התקופה בה זה היה רלוונטי. מי שמכיר את ההיסטוריה יודע שהפילוגים על רקע אידיאולוגי פיצלו גם משפחות.

כאן אני מניח שהכותב יסכים שהתפרקות משפחות על רקע אידיאולוגי אינה גזענות. מצד שני היא מדגימה מהי חשיבות המרקם הקהילתי.

-----

כאשר כל אלה התרחשו לפני שנים וכל ישוב היה למעשה מרוחק מקהילות אחרות היתה להם משמעות אחרת מאשר מייחס להם הכותב. אבל גם היום יש היגיון לשמור על המרקם הקהילתי בהיבטים שחשובים מאד לתושביו של ישוב קהילתי.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.