|
אם רבקה ה'סטוריונית' עוד חשבה לשכנע מי
שהוא בכך שעמדתה תומכת למעשה בשמירה על
זכויות האדם במדינת ישראל ובשטחים אשר בשלטונה,
הרי באה תגובתה האחרונה וחושפת את הצביעות של
טענותיה הקודמות בדבר הענין שיש לה בשמירה על
זכויות האדם של בני שני העמים החיים באיזור, לא רק
של היהודים.
לפי ההסטוריונית הדגולה,
אירגון 'בצלם' הוא אירגון ''שמאל קיצוני'', ''המנסה לכפות
את דעתו על הרוב'' בישראל, והוא נתמך על ידי מדינות זרות
ותורם ל''דמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל''.
רבקה כנראה התפלחה משיעורי האזרחות בבית הספר כדי
ללכת להצגות יומיות בקולנוע הסמוך, כי אחרת קשה להסביר
מדוע היא רואה באחד האירגונים הנאבקים בישראל לשמירה על
זכויות האזרח של כל תושב, לא רק היהודים, שמאל קיצוני ובעצם
גיס חמישי לפי תיאורה.
ממש מביך לשמוע שאירגונים מסוגו של 'בצלם' הם חלק מפעילות
אנטי דמוקרטית התורמת לדמוניזציה של ישראל. הרי האירגון הוקם
כדי להלחם בהתגברות הנטיה הגזענית בישראל אשר חלק ניכר
ממנה בא לידי ביטוי בדמוניזציה של התושב הפלסטיני ברמה האישית,
העיתונאית, הממשלתית, ועכשיו מצטרפת כמובן ה'הסטוריונית' כדי
להאיר את מחשבותינו בנושא באמצעות הפנינים שלה.
וחבל להאריך בתגובה לסעיף זה כאשר הגברת עוברת בנקישה צורמת
נוספת על המקלדת לנושא של ההפגנות בבילעין ובנעלין. וכאן ההברקות
אפילו יותר נוצצות:
''הגדר נועדה להגן על אזרחי ישראל מפני טרור. אבל,בכל מחלוקת על תוואי הגדר יש לפנות למערכת המשפט ולבג''ץ.בג''ץ כבר הביא בעבר לשינוי תוואי הגדר.''
אנחנו יודעים למה נועדה הגדר,
עבור זה אנחנו לא זקוקים ליועצת
עם טון של מורה בעממי שתכתוב דוגמאות
של חיבור לכתה על הלוח.
אולי המקורות בהם נועצת היועצת לא העבירו לה את המסר,
אך יש מחלוקת על תוואי הגדר. אמנם הגברת מודיעה לנו
ש''בכל מחלוקת על תוואי הגדר יש לפנות למערכת המשפט ולבג''צ,''
כי שכחו להודיע לה שממשלת ישראל היא זו שהחליטה להקים את
הגדר באופן הגוזל אדמות של כפרים ועיירות וערים פלסטיניים באופן
שיטתי. בג''צ כמובן מתערב רק כאשר יש לו עניין,
ובעניין בילעין אכן קבע הבג''צ שיש לשנות את תוואי הגדר
באופן משמעותי. אך כמובן הממשלה אינה טורחת לבצע את
פסק הדין. אך לפי ההסטוריונית שלנו אנו חיים במדינת חוק ומשפט,
מדינה דמוקרטית. כנראה שעבורה, כחוקרת ההסטוריה, בעובדה
שקיימות בישראל כיום שתי מערכות משפט, האחת עבור ישראלים
כמוה החיים בנחת ובבטחון, והשנייה עבור האוכלוסיה הפלסטינית,
-בעובדה זו אין להסטוריונית שלנו כלל עניין. זה לא נושא לדברי הימים.
עדיף להסתיר את זה.
המפגינים ליד הגדר ''אינם מעוניינים לפתור את הבעיה. הם מעוניינים
להשאיר אותה ולהפגין במטרה ליזום התנגשויות עם חיילים שאינם אחראים לתוואי הגדר על מנת להביא להשמצת ישראל, לדמוניזציה שלה ולדה לגיטימציה.''
היא אוהבת את המילה 'דה לגיטימציה' ההסטוריונית שלנו,
נדמה לה שהשימוש במונח הזה נותן לגיטימציה לשטויות הגזעניות
שהיא כותבת. השפה סובלת יותר מאשר אוזנינו, כי כבר שמענו דברים
יותר גרועים. רק שהפעם זה בא מהשלולית הפסבדו אקדמאית החדשה
בדמות דברי הנאצה של המתיימרת לכתוב את ההסטוריה של ימי השפל
הנוכחיים.
מה שכמובן משמש כחוט המוליך את ארבע הפסקאות של התגובה
ההסטורית שלמעלה, זה המידע השגוי בבסיס כל אחת מהטענות
או יותר נכון ההשמצות שמעלה ההסטוריונית על הכתב.
1. המפגינים בבילעין ובנעלין ''מעוניינים להשאיר אותה'' (את הגדר).
2. ''מדוע הארגון אינו מגיש תביעות משפטיות נגד צה''ל למערכת המשפט
ולבג''ץ?''
3. הגדרת האירגונים הנאבקים לשמירה על זכויות האדם, כ''מיעוט המנסה
לכפות דעתו על הרוב ע''י הקמת ארגונים הנתמכים ע''י מדינות זרות
ותורמים תרומתם לדמוניציה ודה לגיטימציה של ישראל.''
שנאתה של החוקרת לשמאל הישראלי או מה שנשאר ממנו ברורה כאשר
היא משתמשת בביטוי ''יפי הנפש האלה'' עבור המפגינים בבילעין ובנעלין.
בתחילה כאשר החלה רבקה לפרסם כאן מאמרים עוד האמנתי בתומי
להצהרותיה בדבר היותה באמצע הפוליטי הישראלי, ובדבר האובייקטיביות
שלה כהסטוריונית. לא נותר לי אלה להגיע למסקנה שרבקה שיקרה
במודע ובמצח נחושה על מנת להטעות את הקוראים באשר לעמדותיה
הפוליטיות. ולו רק בזה חטאה, מילא. העובדה שעמדותיה נחשפות עכשיו
כמבוססות על דיעה קדומה לא רק בנוגע לפלסטינים (גזענות לטנטית והצהרות
מביכות ומתנשאות בנוגע ל'אי-נעימויות' שעל הפלסטינים לסבול בשקט
מבלי הזכות להתלונן) אלא גם בנוגע לישראלים המפגינים בבילעין ובנעלין
(האשמתם ברצון לגרום נזק לישראל - האשמתם למעשה בבגידה), - עובדה
זו מציבה את רבקה ליד הקיצונים שבמתנחלים ובשורה אחת עם הטרנספריסטים
העליזים.
דווקא ממי שרואה עצמה כהסטוריונית הייתי מצפה שלא תחשוף באופן כה
בוטה את הבסיס הרעוע של כתיבתה. וזה מאכזב שוב לראות שעוד כותב
של הימין הלאומני הרדוד, אכן מממש רדידות אינטלקטואלית זו האופיינית
לגזענים בכל הזמנים בשטף בלתי פוסק כמעט של ביטויים אנטי-דמוקרטיים,
גזעניים, המצביעים על בורות ואי הכרות עם המונחים הבסיסיים של נושא
זכויות האדם. |
