פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 03/12/09 5:33)


	http://www.faz.co.il/thread?rep=142680

	(יום חמישי, 03/12/2009 שעה 6:58) בתשובה לדוד סיון
	זכויות אדם הן ערך אוניברסלי, אחרת אין להן כל משמעות. מעצם הגדרתן 'זכויות אדם' נוגעות לכל אדם באשר הוא אדם, והנסיון שלך, ולמרבה הצער של ישראלים רבים, לעשות הבחנה בין 'זכויות אדם' שוות יותר ושוות פחות (''זכויות אדם של ילדי קודמות לזכויות אדם של כל אחד אחר'') לא רק שאינו משרת את ההגדרות בהן חשבתי שאנו עוסקים, אלא מוריד את השיחה לרמה של בריונות רחוב רגילה. אם אינך מבין את הפירוש המקובל של 'זכויות אדם' (או לפי הגדרתי 'זכויות פוליטיות'), והינך מבלבל בין האינטרס הקיומי הראשוני שיש לכל אחד מאתנו לבין הזכות האלמנטרית של כל אדם לכבוד ולשלמות רכושו וגופו, הרי שאין לנו על מה לדבר. למעשה קרובה עמדתך באופן מפתיע (ומאכזב) לעמדתו של אריה עירן שטוען שכמו שהחיות אוכלות האחת את רעותה כך עלינו לנהוג בפלסטינים (''ואת פלסטין צריך לחסל'') היות ויש בידינו הכוח לעשות זאת. הדבר היחיד שהפריד עד עתה בין אנשי תרבות לגזענים בציבור היהודי בישראל היתה ההבנה שמדינת ישראל החדשה הוקמה על בסיס עקרונות וערכים שהם אוניברסליים במידה רבה, ובהם גם ההגנה הבסיסית על הזכויות הפוליטיות של כל תושב, יהודי או ערבי פלסטיני. הביטוי 'עניי עירך קודמים' נראה יותר ויותר כתירוץ עלוב המשמש אותך באפולוגטיקה שהנך מספק להסטוריונים כביכול כרבקה, או ליהודים 'ליברלים' כביכול כפסח רויטמן. כנראה שלא הם הזקוקים לתרצנות האפולוגטית מסוג זה, אלא שעל עמדותיך שלך אתה מגן כאן. ושאלה לי אליך מההסטוריה הלא כל כך רחוקה של העם היהודי: כיצד היית מגדיר את ההתנהגות של בעל בית פולני, חסיד אומות העולם אשר החביא בני משפחה יהודים מעיני הנאצים בעת כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה? הרי לפי 'עניי עירך קודמים' כל אלה שמדינת ישראל הכירה בהם כחסידי אומות העולם בשל מעשים של הצלת יהודים סיכנו את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם, בדיוק על בסיס ההכרה העמוקה שחיי האדם באשר הוא אדם קדושים ואין חיי האחד שווים יותר מחיי השני. דווקא אלפי הפולנים שאכן הסגירו יהודים לידי הנאצים אמרו לעצמם שזה בסדר כי: א. היהודים ממילא אינם בני אדם במובן המלא של המילה (הם הרי הרגו את ישו), ו-ב. עניי עירך קודמים - מדוע להסתכן? כמעט כל מעשי הגבורה עליהם גדלנו, אפילו סיפור ההתאבדות ההמונית במצדה מושתתים על האמונה בערכי האדם ובזכויות הבסיסיות של כל אדם. ורוב מעשי הנבלה והפחדנות עליהם גדלנו כדוגמאות שליליות נובעים הרי מאובדן צלם האנוש - משחיקת ערכי האדם. השימוש בביטוי 'עניי עירך קודמים' כדי להצדיק את ההתבטאויות הגזעניות של משתתפים בפורום הוא אומלל. אתה כותב: ''יש עובדה אחת שלא כותבים עליה אבל אצל רוב האנשים נמצאת ברקע. אני מתכוון לעובדה שמסתכמת בביטוי ''עניי עירך קודמים''. זה בעצם אומר שהאינטרס שלי קודם לאינטרסים של אחרים - שלום ילדי קודם לשלומם שלך האינטרס של היהודים קודם לאינטרס של הפלשתינאים וכו'. זה לא גזענות ולא בטיח זו התנהגות נורמלית של בני אדם. בהודעותיך אתה דורש מרבקה, מע. וממני לשים את האינטרס של הפלשתינאים לפני האינטרס שלנו. אם היית מטיל אותה מגבלה על הפלשתינאים אז אפשר היה להתמודד עם הטענות שלך. אבל אתה מתעקש שלא. זה עוד היבט של הבעיה המוסרית בה אתה נגוע. אחת המסקנות מכל היא שהדברים שאתה מרבה לכתוב הם הם שיא הגזענות!'' גם בקריאה חוזרת בולטת אי-ההבנה שלך את המושג העקרוני של זכויות אדם: אין קשר ישיר בין מושג זכויות האדם לבין הנטיה הטבעית של כל אדם להגן על בני משפחתו ורכושו. ההגנה על זכויות האדם אינה באה למנוע את הזכות שיש לכל אחד מאיתנו להגנה עצמית. ההגנה על זכויות האדם באה להבטיח שלא תהיה פגיעה בכבוד האדם ברכושו ובגופו בשל מוצאו, שיוכו הפוליטי הלאומי או בשל דעותיו. והפגיעה הראשונה מסוג זה מתקיימת כמובן בפורום הציבורי כאשר אזרחים יהודיים משתמשים בחופשיות בביטויים גזעניים מובהקים ועוד גאים בכך. הוויכוח הרי החל בכך ששאלתי שאלת תם: מדוע אנו כועסים על הרב שקרא להרוג את ילדי ה'רשעים' כדי לתת דוגמא והרתעה. הרי צופיה טען ובלהט רב וחזר על כך פעמים רבות שהרג בני משפחותיהם של אנשי חמאס ומי שמסייע להם הוא רצוי כדי לשמש הרתעה לאנשי החמאס? מה ההבדל בדיוק? ועל כך לא היתה לדוד סיון תשובה עניינית, רק השמצות. ועכשיו ממשיך דוד סיון להשמיץ, כאשר השימוש שעשה בביטוי 'עניי עירך קודמים' מתברר כלא רלוונטי, לנושא הדיון שהוא ההתבטאויות הגזעניות של משתתפים בפורום - כאשר 'גזענות' ניתן להגדיר כנטיה לשלול את הזכויות הפוליטיות של אדם או קבוצה בשל השתייכותם הלאומית- אתנית או צבע עורם למשל. נושא זכויות האדם עולה לכן בכל דיון בביטויים גזעניים, כי הביטויים הגזעניים הם הביטוי הראשון - קו האש הראשון במאבק לשמירה על זכויות האדם. זה שכל אחד מאיתנו היה הורג את מי שבא להרוג את בני משפחתו - על זה אין צורך להתווכח. אך לבוא ולטעון שהזכות להרוג פלסטינים שמורה ליהודים החיים בישראל כמין זכות גלובלית אוניברסלית גם כאשר היא משרתת בעיקר את הצורך היהודי באדמות או את רגשי הנקמה הבוערים בלב היהודי, - טענה מסוג זה פוגעת קודם כל ב'עניי עירך' היות והיא שומטת את התשתית שעליה בנויה מערכת החוק והערכים במדינה. לא מדובר כאן ב'הבא להרגך השכם להרגו', מדובר כאן במערכת שלמה שנועדה לשלוט באוכלוסיה הפלסטינית במצב של כיבוש מתמשך, מערכת אשר פעולותיה וה'ערכים' המעוותים אשר יצרה במדינת ישראל גלשו הפעם גם לפעולת הנקם ושילם שצה''ל ביצע ברצועה אשר הביאה לטבח באוכלוסיה המקומית, כאשר רוב ההרוגים ובהם כ-‏300 ילדים וכ-‏150 נשים לא היו קשורים כלל לחמאס או למוסדותיו אלא היו במקומות בהם הם שוהים בדרך כלל - בתי הספר, בתי המגורים שלהם ובמקומות כינוס של האו''ם. על רקע הטבח בעזה, ההתבטאויות של רבקה בנושא ההתעללות של חיילי צה''ל בתושב הפלסטיני, הם בגדר שלילה ברורה של הזכויות הבסיסיות של תושב זה וכלל התושבים הפלסטיניים. והצהרתה המוכנית בדבר תמיכתה בפתרון של שתי מדינות נשמעת לכן על רקע זה כמו כיסוי תחת דק. ומה שמרגיז את דוד סיון כנראה זו ההכרה שרוב הציבור היהודי בישראל חושב כך ומרגיש כך: מה יש לפלסטינים להתלונן, הרי מעולם לא היה מצבם כה טוב. וגם שם מגדילים הגזענים המוצהרים ומסבירים לנו העדר הטיפש שה'ערבים' בכלל הגיעו לארץ ישראל מאוחר יחסית בחיפושיהם אחר מקומות עבודה (זו טענת הפק''ל של אריה עירן למשל). ומעניין לראות כיצד מאמריה של רבקה בנושא הישוב היהודי בארץ ישראל, עוזרים משום מה לאנשים כדוגמת עירן להמשיך ברטוריקה הגזענית שלהם. זה כל מה שהם היו זקוקים לו, 'עיתונאי' כדוגמת ב-דרור ימיני, ו'הסטוריונית' מהסוג של רבקה. ומה שהכי מצחיק זה שרבקה היא זו הטוענת שכתיבתה אובייקטיבית וללא משוא פנים פוליטי. האם שכחה ש'עניי עירך קודמים'? הלוואי עלינו הסטוריונים פחות 'אובייקטיביים' אך עם יותר שאר רוח ואהבה למחקר ההסטורי. הרי כל הסטוריון בעבר היה יווני או רומאי או יהודי או נוצרי או מוסלמי. מה שקובע זו היכולת לחדור מבעד לעובדות כדי לתפוש ולהעביר את המהות של התקופה וההתרחשויות. אך ההסטוריונים של כאילו שכל מלאכתם נועדה לתמוך בתזה פוליטית לאומית זו או אחרת רדודים מכדי אפילו להבין מהי כתיבה הסטורית, ועיקר מאמציהם מופנים למיחזור 'עובדות' מעטות המחזקות עמדות פוליטיות קיימות. וכל זמן שמדובר רק בכתיבה רדודה, באמת לא איכפת לי. אך כאשר נוספת לכך היומרה המחקרית, והטענה להיעדר-משוא פנים, ואני מוצא שב'מטבח' ההסטוריון מתבטא באופן גזעני בעליל ומתוך זלזול בזכויות האדם של חלק גדול מהציבור עליו הוא כותב, אני מתחיל לכתוב בתגובה. ואז אני הופך למטרה לגידופיהם של, לא רק ההסטוריון הכושל, אלא יהודים אחרים המזדהים עם דברי ההסטוריון מתוך אותו כשל מחשבתי-ערכי מתמשך שהופך לאט לאט את מדינת ישראל לגטו חשוך ומסוגר בו חיים יהודים שפעם היו קורבנות לאלימות וכיום עוסקים בעושק ואלימות נגד האוכלוסיה הפלסטינית כלחם חוק. 'עניי עירך' זה ביטוי אומלל כאשר מנסים להפעילו בהקשר של ההפרות הגסות של זכויות האדם בישראל ובשטחים.


	http://www.faz.co.il/thread?rep=142687
	עניי עירך הוא ערך אוניברסלי!
	דוד סיון (יום חמישי, 03/12/2009 שעה 10:22) בתשובה לtelavivsanur@gmail.com
	עניי עירך קודמים הוא ערך אוניברסלי שבלעדיו הקישקוש שלך על זכויות אדם חסר ערך. הוא גם הנסיון שלך להבדיל בין זכות לזכות. הקושי שלך להבין זאת נובע כנראה מרמה מוסרית מפוקפקת. דבר נוסף: הקישקוש שלך גם לא מבחין בין דיבור ודיון ובין פעולות. גם זאת בעיה חמורה.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.