פורום ארץ הצבי
 | |
| http://www.faz.co.il/thread?rep=141967 | |
| הדיסייקים: שום הדחקה. אנשי דמים לא שפויים | |
| מיכאל שרון (שבת, 14/11/2009 שעה 1:04) | |
בכל מישור, ושקרנים פתולוגיים, מתוך תאוות שקר ורשע לשמם. חסרי כל נשמה. יש כאן דפוס התנהגות: דיסייקיזם dispsychism - דפוס התנהגות אנושי (כנראה נירכש באופן תעסוקתי או באמצעות ריבוד חברתי) שאיפיינתי בימים אלה - המאפיין פושעי מלחמה וכלכלה וחלקים באליטות בישראל. דיסייקיזם: פסיכה - נפש. דיס - שלילה. מעין נטול-נפש, מיעוט אנושיות או צלם-אנוש. דיסייקיות - תפעוליות קרה, נחפזות בזמן, אי שיקול מורכב, ראיית הזולת כאובייקט. דוגמא: במסעדה בתל אביב: ראייתך כארנק מהלך. הדיסייקי מתנהג אז באופן מנוטרל כמעט לחלוטין מרגשות חיוביים, גם כשהמלצרית מחייכת ולבבית ללקוח, הכל לרוב אינסטרומנטלי (עומק הטיפ). בסיטואצייה תעסוקתית - ראייתך כמכשיר לקידום הזולת. התחושות הופכות במידת מה בדומה למוח הכלבי - עדריות, החבורה וגישתה נותנות את כל אמות המידה שלך, ואת הערכות. רגשות שליליים מוכווני אני: הנאה מהשפלת הזולת, מפיחות במעמדו, סוג של נקמנות. אדם בעל מעמד, מעורר ''קשקוש בזנב''. נמוך מעמד - ביזוי. תחושת זמן: נחפזת, במומנטום המהיר אין מקום לשיקול מוסרי. שאלה: אבל זה ''טיבעי'' שנירצה להעלות את רווחינו, מבלי השקעה מיותרת של רגשות, זה הקפיטליזם. תשובה: ועדיין, אנו בנויים עם ראיית הזולת כאנוש. זה עניין ביולוגי. בארה''ב למשל ניתקלתי במסעדות ובבתי עסק בגישה שוויונית ועניינית. במזרח אירופה - אף באנושיות יותר מודגשת. אדם נהנה גם מהתהליך, מהאינטרקצייה האנושית לא רק מהתוצאה הסופית -end-state . בפריפריה ואצל העם הפשוט פוגשים לרוב אנושיות בכל מקום כולל בבתי עסק. חשים אותך בגובה העיניים. מאידך תופעת הדיסייקיות אופיינית לחלקים נירחבים אליטה הישראלית ולמחקים אותה, המשתפי''ם - בפרט לאליטה הנובו-רישית, המתעשרים החדשים (מתקופת קבלני קו בר-לב ב-1969 ואילך). אי- סימטרייה בתחושת הזמן: רבים חיים בקיום נחפז, מהיר. אז מה יחודי לדיסייקיזם? תשובה: אי סימטרייה בתחושת הזמן אני-זולת. אדם נורמלי (ואף איש איש עסקים נורמלי) יכבד את זמנו של הזולת. מאידך איש עסקים-לכאורא (לכאורא: אין זאת גישה עיסקית אמיתית, בעלת הבט מעט ארוך טווח. זה משהו בעל קרבה למונקי-ביזנס) או פקיד דיסייקי מהסוג הנפוץ בישראל - הדבר שיאפיין את תחושת הזמן שלו: משך הזמן הסוביקטיבי שלו הוא איטי (הוא יעריך 2 דקות כ-3 דקות או יותר), תהיה לו תחושת זמן מאד מתמשכת, יהיה קצר סבלנות, אך מלוטש מספיק להסתיר זאת. לכן הוא ''חייב'' שהארועים סביבו ינועו במהירות, שלא ימשכו את זמנו שלו. מידת קוצר הסבלנות כאן היא גדולה בהרבה, נניח, מאיש עסקים נרמלי באנגליה. אך חוסר הסימטרייה יתבטא ברמיסת זמנו של הזולת באופן דיפוזי, בסחבת, בדרכים גלויות וסמויות, במעין נקמנות. הוא כאילו נוקם על אובדן זמנו שלו, באופן לא הפיך, שכן אין הוא משכיל למלא את הזמן במשמעות פנימית, להפוך אותו למשהו מעין מרחב תלת מימדי - זמנו הוא קוי לחלוטין, ללא פריסה עצמית ואוטונומית של מרחב ארועים בעלי משמעות בזמן. אין אינטגרציה מארגנת של ארועים, הם אקלקטיים (תפזורתיים), כמו רשימת קניות. המיספרה מאד דומיננטית - השמאלית (דהיינו לטרליות חזקה. יש תת אקטיבציה מסויימת של האונות הפרונטליות (האונות הפרונטליות: המבנה המוחי המאוחר ביותר באבולוציה. אצל האדם, האחוז הגדול ביותר מנפח המוח בהשוואה ליונקים או פרימאטים אחרים. האונות הפרונטליות אחראיות ליכולת לתכנון מורכב, וכן לכושר הסינטזה והאינגרצייה של מספר קטעי מידע. נימצא במחקר כי ניפגעי האונה הפרונטלית מתקשים לדחות דברים בזמן, אף כשהדבר נחוץ ומשתלם, ואני מצאתי במחקר בשנות ה-80 כי תחושת הזמן של בינוניים באקטיבצייה של האונה הפרונטלית - תחושת זמנם מתארכת (והם גם נוטים למאקיאווליזם) בעוד בעלי עוררות פרונטלית גבוהה, חשים את משך הזמן כעובר מהר. האונות הפרונטליות אחראיות לתחושה ולשיפוט המוסריים, ליכולת האמפטייה והחמלה. שם גם מעגלים עצביים הכרוכים ברגש האהבה המתהווה במערכת המוחית הלימבית. | |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |