פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה ליובל רבינוביץ, 08/10/02 15:31)
http://www.faz.co.il/thread?rep=13516
יש נורמה ויש מציאות./ רק עוד כמה הערות על פצועים
יורם המזרחי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 1:23)
בתשובה ליובל רבינוביץ

רק כמה הערות...
--------------
החינוך לטיפול בפצועים הוא גורם חשוב באיכותו של צבא, כל צבא, בעיקר במאמץ לשמור על מוראל רוח לחימה ואמון הדדי...

חיל היוצא לקרב זכאי לדעת שיעשה מאמץ עליון לחלצו משדה הקרב, לפעמים בניגוד להשגת יעד טקטי. שאלת ''הברירה'', שהיא העומדת למעשה במרכז הדיון, העסיקה ועוד תעסיק מפקדים רבים, בצבאות שונים... ובאמת, כשעל מפקד להחליט תוך לחימה מה עדיף? הוא נוטל לעצמו ''תפקיד אלוהי'' הגוזר לשבט או לחסד גורלם של בני אדם...

הפקרת פצוע לגורלו,אינה עניין חדש אך למזלנו, בצה''ל, מאז תום מלחמת השחרור, ארעו מעט מקרי נטישה... אחת הפרשות היותר מפורסמות משנות החמישים ודברי ימיה הקצרים של יחידה 101 עסקה בלוחם הפצוע גיבלי, שהושאר לחסדי הלגיון-הערבי ולמזלו שרד. במלחמת יום כיפור נאלצו מפקדים להחליט על קדימויות - פינוי או חילוץ? ההחלטות באותה מלמחמה קשה עלו לא פעם בחיי אדם. אך כל אלה אינם דומים לפרשת מדחת יוסף (האירוניה המרה היא שהחיל היה חובש קרבי..) מפני שאין ספק שהיה ניתן לחלצו, אך מי שהחליט לא לפעול ולא להפעיל כוחות גדולים - בחר בדרך של ''לא בכל מחיר..''.

מנסיוני אני זוכר ''מיני עימות'' כשבמהלך ''מבצע קואופרטיב'' נפצע מישהו לא רחוק מאל-חיאם ושעה קצרה אחר כך הגיע לחפ''ק ארעי במארג' עיון, כשבו בזמן הגיע לשם,עייזר וויצמן,מי שהיה שר- הביטחון, עייזר הודאג כנראה ממראה פני הפצוע שנפגע בראשו ובזרועותיו והורה לפנותו מיד.טיסי המסוק שהטיסו את הפצוע לצפת כעסו מפני שהרופא המוטס אמר שלא מדובר בפצוע קריטי... הפצוע שמח שהוא בדרך לבית- חולים, וויצמן האמין שהחליט נכון,הטיס כעס מפני שבקשר שמע על נפגעים אחרים,הרופא המוטס טען שהפצוע יכול היה להמתין לפנוי בשלב מאוחר יותר והמסקנה היא כולם צדקו...

בראיה לאחור,נראה לי שהרופא צדק ולראיה הפצוע לא השיב נפשו לבוראו. אך מי היה צריך להחליט.!?
ועוד. חלק מתורת הלחימה של ארה''ב בוויאטנאם העמיד פנוי נפגעים בראש סדר העדיפות,במקרים רבים תוך אבדן חיי צוותי פנועי,טייסי מסוקים וכיו''ב,אך זכרונות וותיקי אותה מלחמה מלמדים שהידיעה שיעשה הכל לחלצם,אם יפגעו,חיזקה אותם דווקא בעיצומה של מלחמה בעייתית מהרבה בחינות...

ועוד. נפוליון ''הגדול'' ביקש מקצין הרפואה הראשי שלו,סמוך לכשלונו בקרב עכו ערב הנסיגה למצריים,להרעיל...פשוטו כמשמעו חיילים פצועים וחולים שאושפזו במנזר הצרפתי ביפו,כדי שלא יכבידו על הצבא הנסוג,לא יחלישו את שרידי רוח הלחימה של צבאו המובס ובמהלך הנסיגה הורה להפקיר במידי הדרכים חולים ופצועים.מעשה תועבה שרדף אותו עד מותו.גם זו היתה ''ברירת מפקד''....
http://www.faz.co.il/thread?rep=13517
יורם, ככל שאני חושב על מדחת יוסף, אני מוצא עצמי...
יוסי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 1:33)
בתשובה ליורם המזרחי

נאבק נואשות בתחושה, שאלמלא היה מדובר בחייל דרוזי - היה הסיפור הזה נגמר אחרת.
אתה יכול להרגיע אותי בעניין זה ?
http://www.faz.co.il/thread?rep=13524
אינני מאמין שעדתו של הפצוע שמשה גורם בשיקול
יורם המזרחי (יום רביעי, 09/10/2002 שעה 5:16)
בתשובה ליוסי

בשנים שעשיתי בצבא,בכל ''הסוגים'' סידר מילואים וקבע שרתתי עם קצינים וחיילים בני עדות לא יהודיות.מעולם לא נתקלתי בתופעת ''העדפת פצוע'' על רקע עדתו.
למייטב ידיעתי,מדחת לא היה הדרוזי היחיד בשטח,מדובר בכל הדרגים .
עובדת היות החובש דרוזי היא מקרה בלבד.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.