פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לסתם אחד, 27/03/09 3:28)
http://www.faz.co.il/thread?rep=130279
בעיה מוסרית?
ע.צופיה (יום שישי, 27/03/2009 שעה 6:25)
בתשובה לסתם אחד

אנשי חמאס,''לוחמים''?
נסחפת.
ההגדרה הנכונה היא רוצחים!
הרוצח החמאסי המצוי,אשר בעת סכנה נע ב''שטח'' מוקף נשים וילדים,מתוך הנחה שהתבדתה שזה יתן לו הגנה,גוזר עליהם גזר דין מוות.
זו הזילות בחיי אדם, זו הפחדנותם הטבועה בדמם ומזה נגזרת התגובה הישראלית ,התגובה האמריקאית בעירק והתגובה של חיילי נאטו באפגניסטן-פקיסטן.
כך נוהגים בכלבים שוטים, אין דרך אחרת.
תושבי רצועת עזה בחרו בחמאס לשלטון כאשר הם יודעים בפירוש מה הוא מתכנן לעשות וכנראה גם הבינו בתוככי ליבם מה עשויה להיות התגובה הישראלית.
הם לא מחו במשך שנים רבות על ירי כלפי ילדים,נשים,קשישים וסתם אזרחים ,מתוך חצרותיהם,שדותיהם ורחובותיהם, כאשר הייתה פגיעה בנפשם הם יצאו לרחובות לרקוד משמחה.
אם זה אינו סיוע ,אז מה זה?
לכן הם הרוויחו ביושר את קורבנותיהם.
והתוצאה: הפסקה כמעט טוטלית בירי.
יוסוף! זה היה שווה,כל הרוג והרוג.
http://www.faz.co.il/thread?rep=130283
בעיה מוסרית?
סתם אחד (יום שישי, 27/03/2009 שעה 8:18)
בתשובה לע.צופיה

תראה ציצפיפ (ואם דוד מקשיב אז אהלן),
אפשר להיות יהודי טיפש בארץ ישראל,
ואפשר להיות יהודי קצת יותר חכם.

כוונתי לכך שמה שאפשר ללמוד מההסטוריה של המאה העשרים
הוא שבכוח צבאי קשה וגם ובלתי אפשרי לשבור תנועות התקוממות
עממיות. אפילו התשתית של צבא ההגנה לישראל בנויה על מסורת
המחתרות שלחמו בבריטים.

לבוא כיום, באופן הפרימיטיבי בו אתה ניגש לנושא, ולאפיין את לוחמי
החמאס כרוצחים, אולי משרת מטרה אישית שלך - סוף סוף יש מישהו
אותו אתה יכול לקלל, שאין סכנה שיענה לך - סוג של אסקפיזם
שמפצה אותך אולי על הצורך המתמיד להתאים את עמדותיך לקונצנזוס
(לא חוויה נעימה).

נקודת האפס של החווייה החמאסית בשנים האחרונות היה נצחונם בבחירות
לרשות הפלסטינית. החמאס מייצג עבור רוב הפלסטינים את המשך המאבק
הפלסטיני לשחרור מעול הכיבוש הישראלי. כמו בכל מצב דומה בהסטוריה
המטבע העובר לסוחר בשטחים הוא 'תקווה'. ורק החמאס מספק תקווה
לפלסטינים.

אתה יכול לקרוא להם 'רוצחים' עד שתהיה צרוד, אך זה לא ישנה את מעמד
החמאס כגוף המייצג את ההתנגדות הפלסטינית, ובכך כוחם - ומכאן נובעת
גם הלגיטימציה שלהם כלפי העולם. כבר ברור שלרעיון הנואל להחרים את
החמאס בזירה המקומית והבינלאומית אין עתיד. ישראל כבר נושאת ונותנת
עם החמאס (אם גם לא ישירות ברוב המקרים) מזה שנים, החל בעניינים
אדמיניסטרטיביים וכלה בהסכמי הפסקת אש וחילופי שבויים. ברמה הזאת
אי אפשר כלל לדבר על החרמת החמאס.

לאור נתונים אלה, עמדתך כלפי החמאס היא אינפנטילית בלשון המעטה.
אם ממשלת ישראל נושאת ונותנת עם החמאס, אז מה הטעם לעשות דמוניזציה
של החמאס? זה לא רק שיש עם מי לדבר, אלא שכבר מדברים מזה זמן.

אז הם לא נחמדים, אם להשתמש בביטוי של גולדה, אך הם מייצגים את
תושבי השטחים כיום, ואם בכלל יש לנו עניין למתן את האלימות במזרח
התיכון בשנים הקרובות, אנשי החמאס הם הכתובת.

זכור לי החודש הארוך בו ישבתי במוצב של צה''ל למרגלות הר דב, והתבוננתי
בפגזים של צה''ל הורסים את הכפרים הלבנוניים שמעבר לגדר המערכת
בית אחר בית בסבלנות של ארכיטקט כמעט. זה האתוס הישראלי החדש
שהחל להתפתח במונחים של כיבוש השטחים, יצירת מרחב מחייה ועומק
איסטראטגי, וביחוד המלחמה בטרור.

האוייב אז היו האירגון לשחרור פלסתין, הפתח, - הם היו הרוצחים דמויי השד,
לא בני אדם אך בני מוות. חוליות של הצנחנים רדפו אותם בבקעה, ועשו סיורים
יומיים של שביל הטשטוש בגבול הצפון. גם אז ידע כל לוחם ישראלי שסיים
תיכון, שהאשלייה שהממשלה מוכרת לציבור בדבר פתרון צבאי לבעיה היא
גוזמה צינית.כבר אז ידענו שלוחמי הפתח הם בשר ודם כמונו, ושהם נלחמים
על השחרור מעול השלטון הישראלי בשטחים.

הסימן העיקרי לבורות, בכל הנוגע לסכסוכים בהם צד אחד הוא הכובש
והצד השני הם אלה החיים תחת שלטון צבאי, היא ההנחה שתנועות התקוממות
עממיות חסרות את עומק הראיה הפוליטי והצבאי הדרוש לנצחון במאבקם
לשחרור. עראפת הוכיח שאפשר להקים מדינה יש מאין. הנייה הוכיח לא מזמן
שאפשר לשבת ברצועה צרה במצור מתחת לאף של הצבא החזק במזרח התיכון
ולהשיג הישגים מדיניים משמעותיים כמעט ללא יריה אחת. המלחמה בעזה
הוכיחה שטפטוף הקסאמים - העינוי הסיני הזה - יכול להוציא מדינה שלמה
מדעתה, עד כדי חצייתה את הקווים האדומים שהיא עצמה הציבה עם הקמתה.

חייל אתה כבר לא תהיה, צופי, אך עדיין הינך יכול ללמוד משהו מהמוסר החיילי:
רק מוג-הלב ישחיר את פני אויבו הבא אליו בקרב. המוכנים לתת את חייהם
למען מטרה גדולה יותר, הם גיבורים מעצם ההגדרה. אין כבוד בדמוניזציה
של לוחמי החמאס. גם אין דבריך על הקורבנות מקרב האזרחים הרבים
בעזה מוסיפים לך כבוד. זה המאפיין של מוג-הלב שהוא חכם על חלשים כמו
שאומרים. לשמוח במותם של מאות ילדים ונשים בבתיהם בהפגזות של צה''ל?

אתה יכול להמשיך להסתגר בעולם הקטן, הבטוח לכאורה, שיצרת לעצמך,
מוקף בצללים בהם מסתתרים רוצחים פלסטינים, או שאתה יכול לנסות להזכר
ברגעים בהם חשת שהכל אפשרי בחייך. צא מהכלא, צופי. ועזור גם לדוד לשאוף
קצת אוויר צח. אני נזכר בגעגועים בסופות החול של שדה בוקר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=130284
עוד גוש דביק של מלל סתמי
ע.צופיה (יום שישי, 27/03/2009 שעה 8:23)
בתשובה לסתם אחד

אני רץ לשטוף את ידי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=130286
סתם אחד (יום שישי, 27/03/2009 שעה 9:28)
בתשובה לע.צופיה

ימין ושמאל
רק חול וחול
יצהיב מדבר
ללא משעול
http://www.faz.co.il/thread?rep=130285
הפוסל במומו פוסל
דוד סיון (יום שישי, 27/03/2009 שעה 8:59)
בתשובה לסתם אחד

אתה שכל הזמן עוסק ברצח אופי של יריביך (כולל משתתפי
הפורום) פסול לעדות בהקשר הזה כמו גם בנושא המוסר.

כאשר תרצה באמת לשאוף אויר צח (להמנע מרצח אופי ליריביך,
נאמנות לקוד מוסרי שאתה מטיל על המשתתפים כאן) ולא רק
לנצח, יהיה אולי טעם לדון איתך על הנושאים שאתה מעלה...

בנתיים אתה כנראה אפילו לא חש בדמיון הרב בין שיטתך
ושיטתם של אחרים כאן שעוסקים בתעמולה ובדיסאינפורמציה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.