http://www.faz.co.il/thread?rep=129663 | |
הסוציאליזם ניצח והכלכלה העולמית הפסידה | |
סתם אחד (יום חמישי, 12/03/2009 שעה 10:01) | |
הקפיטליזם הוא מערכת כללים הכרחית לניהול משאבי אנוש והון בעולמנו. בהעדר בקרה עליו הוא יכול לרסק את כלכלות העולם. הקומוניזם לעומת זאת כשל בשל ריכוזיות היתר והעדר היכולת לבצע פעולות משיקולים כלכליים והכפייה לפעול רק במסגרת הכללים האידיאיים הקשים והמגבילים וניטרול היוזמה הפרטית. כמו שכיפופה של הכלכלה לצורכי האידיאולוגיה אינה עושה טוב, כך מתיחתה של הכלכלה אל מחוץ לחוקיה במשטר דמוקרטי גם הוא אינו עושה טוב. אסור לעשות קיצורים בכללי כלכלה פשוטים. בכל מקרה, אין לנהוג על שולי הדרך ותמיד נכון לבחור את דרך האמצע ולנהוג במשטר של איזונים. האיזונים במשק העולמי והמקומי, תוך בקרת תהליכים וחקירת כשלונות, רק הם יוכלו לקיים מערכות כלכליות שפועלות זו לצד זו וזו בתוך זו. כלכלת ארה''ב מתנהלת מזה כמה עשרות שנים בצורה בעייתית. לעיתים סעיפי ההוצאות עולים על סעיפי ההכנסות, השקעות המדינה לא תמיד מתועלות נכון... ממש כמו אצלנו, אבל מעולם מאז מלחמת העולם השנייה הפגמים האלה לא דירדרו את ארה''ב למשבר כלכלי כל כך גדול. המשבר הכלכלי הנוכחי אירע בשל מדיניות הלוואת משכנתאות סוציאליסטית - פופוליסטית חסרת אחריות שאימץ ממשלו של קלינטון ב-1998/9 ושידרגה מדיניות שהנהיג אותה עוד ג'ימי קארטר ב-1977. המדיניות נועדה לסייע להמונים לקבל הלוואת משכנתא מיידית כמעט בכל סכום שהוא בלי בדיקת יכולת ההחזר הממשית של הלווה. הלווה היה מגיע לבנק, מצהיר שהוא רוצה משכנתא, מציג תעודה מזהה, חשבון בנק, חותם ומקבל לחשבונו את מלוא הסכום לרכישת בית. כל זאת תמורת התחייבותו לשלם החזרים חודשיים סבירים לאורך מספר עשרות שנים. אנשים ניצלו את המדיניות הזאת ורכשו גם יותר מדירה אחת על חשבון התחייבותם לעתיד. הלינק הזה מסביר בצורה יפה, גם אם חלקית, את האירועים בשנה האחרונה שהובילו לקריסה הכלכלית (למרות שאינני מסכים כלל להשקפת עולמו של הכותב ולמסקנותיו). http://www.etgar.info/he/print/article__215/%D7%A9%D... להלן ההיסטוריה של העברת כספים בדרכים עוקפות כלכלה מהממשלות האמריקאיות לארגונים סקטוריאליים: בשנות ה-70 ממשל קארטר עודד ודחף את הבנקים להקל על מתן הלוואות לציבור שהתקשה לעמוד בתנאי הסף להלוואה. ב-1977 הקים ממשל ג'ימי קארטר את ACORN (the Association of Community Organizations for Reform Now)אליה הוא העביר מכספי המיסים ל'השקעות בקהילה'. הכספים הועברו בד''כ לפעילי המפלגה הדמוקרטית. 'רגולציה' היא כלל אחד וחשוב שנזנח בארה''ב מאז 1977 של ג'ימי קארטר והוא בסופו של דבר מנע את קיומו של שומר הסף על ביטחון הכלכלה. התנועה הזאת תפסה כותרות שוב במהלך הבחירות האחרונות והפעלתה ע''י אובמה והדמוקרטים כדי לגייס קולות לקלפי (התגלו שם הרבה שחיתויות, כולל הצבעות המוניות ובלתי חוקיות. היו אנשים שהצביעו עשרות פעמים). בשנות ה-90 אובמה היה אחד מעורכי הדין הציבוריים של התנועה והיה פעיל חברתי באגודה. ACORN היתה הזרועה הפעילה של המפלגה הדמוקרטית לעידוד הרחבת הסיוע לאנשים שאינם מסוגלים להחזיר הלוואות סמסיבות סוציאליות – כלכליות, ''בית לכל פועל'', ''בית לכל מהגר''. ולעזאזל הבדיקה הבסיסית ההכרחית שהבנקים היו אמורים לבצע כדי לבדוק את יכולתו של הלווה להחזיר את ערך ההלוואה. ב-1995 ממשל קלינטון תיקן את חוק The Community Reinvestment Act (CRA) תוך שהוא מרחיב את היקפי כספי ההלוואות ואת כמותן דבר שסיכן את הבנקים שנאלצו להתמודד עם קלות האזרח להתחייב לאותה הלוואה.הבנקים הממשלתיים 'פאני מאיי' ו'פרדי מאק' פעלו תחת השגחה צמודה ולחץ רצוף של וועדת הבנקים בסנאט ונתנו הלוואות חסרות האחריות למחוסרי יכולת החזר. החל מ-1992 הקונגרס דחף את פאני ופרדי להגדיל את רכישת המשכנתאות שניתנו לבעלי הכנסות נמוכות. ב- 1996 משרד השיכון האמריקאי הורה, במפורש, לפאני ופרדי ש42% - מהמשכנתאות חייבות להינתן לאנשים שהכנסתם מתחת לממוצע באיזור. האחוז גדל ל- 50% בשנת 2000 ו- 52% בשנת 2005. אלן גרינספאן הזהיר כבר ב-2005 מקריסה כלכלית אפשרית בגלל מדיניות ההלוואות ללא ביטחונות כלכליים, אבל לא נקט בצעדים לעצור את השפעתם של חברי הסנאט. http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=newsarchive&a... בתהליך הפוך וחסר אחריות של ועדת הבנקאות, המגורים והעיור (the Senate Committee on Banking, Housing, and Urban Affairs ) שבשליטת הדמוקרטים בסנאט, חייב הסנאט את בנקי במשכנתאות ובנקי ההשקעות להשקיע את כספן בנכסים סיכוניים, כמו למשל גם אותן הלוואות סיכוניות (סאב פריים) לדיור. ב-2006, 2006 ו-2007 ניסו חברי סנאט רפובליקנים בתמיכת כמה בכירים במשק האמריקאי להעביר חוקים המגבילים את חובת ההלוואה של הבנקים ושמאפשרים להם לחקור את יכולתו הכלכלית של הלווה להחזיר את המשכנתא. מי שעצר את השינוי היתה המפלגה הדמוקרטית שהציגה בעניין הזה קו מפלגתי אחיד בועדת הבנקאות. כל ניסיונות הרפובליקנים להציב תנאים להלוואות – רגולציה – נענו בהצבעה נגדית שהכשילה את ניסיונם לתקן. התהליך המשיך והחמיר וערער את הבסיס הכלכלי של הבנקאות האמריקאית. הרבה מהון הבנקים היה רשום רק על הנייר ואם היתה נעשית בדיקה מקיפה וקפדנית של מבקר חיצוני כי אז היתה נחשפת רמייתם. תדמו לכם את הברוקר ברנארד מאדוף שהעלים קרוב ל-65 מיליארד דולר ו ע כ ש י ו תחשבו כמה טריליוני דולרים העלימו הבנקים ובנקי ההשקעות, אם במודע ואם שלא במודע!!!!! המשבר הפיננסי של 'בריחת' 1.3 טריליון $ מכספי המדינה היה הגורם הראשי למשבר שבלעדיו לא היה משבר עולמי. לצד התנהלות ביזיונית בנושא המשכנתאות אירעו עוד תופעות חמורות שזירזו והחריפו את המשבר, אבל ללא הגורם הראשוני הזה, כלכלת ארה''ב והעולם לא היו נפגעות כל כך מאותם תהליכים לבד: 1. מלחמות בעיראק, אפגניסטן, קרן אפריקה – ארה''ב במצב בו ההוצאות הבלתי מוחזרות במצב של מלחמה עולות על ההכנסות ממנה. מלחמה בד''כ היא גם זרז לשוק המקומי כי הוא מחייב השקעות מדינה בתעשיות ובפיתוחים שמזרימים כספים לכל אורך ורוחב השוק המקומי. מלחמה הופכת ל'בלתי כדאית' כלכלית מרגע שסך ההוצאות עולה על ההכנסות ממנה, עד כמה שזה יכול להיות 'קָר' לומר את זה. המלחמות החדשות של ארה''ב צצו במקביל לתחילת הקריסה השקטה של בנקי המשכנתאות ולכן החיבור בין השניים החריף את הבעיה. 2. ההתחזקות הכלכלית של סין והודו מאז אמצע שנות ה-90 פגעה בעסקים קטנים ובינוניים בארה''ב (ובכלל בעולם ה'מערבי'). תופעת בריחה של מפעלים, עסקים ואנשי עסקים מ'המערב' ל'מזרח' התעצמה בעיקר בין 2000 – 2005 ובעקבותיה זרם הון רב להשקעות בעירק בסין ובהודו. מאז עסוקה ארה''ב בלהחזיר עסקים קטנים ובינוניים לאמריקה ע''י תמיכה כלכלית גדולה של המדינה. בפועל היתה רק הצלחה חלקית. 3. חלוקת הדגשים בתקציב האמריקאי אינו ממוקד להתייעלות ולחיסכון (כמו בהרבה מדינות ובודאי כמו בישראל) והוא די שמרני. התקציב האמריקאי בנוי מהרבה סעיפי Earmarks (משהו דומה אבל לא בדיוק ל'חוק ההסדרים' אצלנו) שהובילו מיליארדי דולרים לפרויקטים חסרי תועלת שלא החזירו כל תגמול נאות בתמורה. ב-2005 היו למשל 15,000 סעיפי 'תג' שהיוו 47 מיליארד דולר מהתקציב השנתי. ב-2008 היו 11,524 סעיפי הוצאה בערך כולל של 16.6 מיליארד דולר. בתחילת השבוע חתם אובמה על תקציב הבראה חלק ראשון בסכום כולל של 410 מיליארד דולר ובו 9000 סעיפי 'תג' שמזהירים אותנו שבחלק השני של התקציב, תקציב שנת 2009 תהיה השנה המבוזבזת ביותר. 4. מדיניות מוניטרית ופיסקלית שגויה. בקיצור הדרך הנכונה הוא הקפיטליזם הנאור. מילת המפתח במשבר הנוכחי היא 'רגולציה'.... אם היתה נאכפת רגולציה בארה''ב על נושא המשכנתאות והסאב-פריים כי אז המשבר היה נמנע, כי הקפיטליזם האמריקאי, עד כמה שהוא חזירי, היה יכול לעמוד מול 4 הפגעים האלה שמניתי. החיידק הסוציאליסטי, הרצון לחלק לעני מכספי הכלל, שהתגנב לתוכו של הקפיטליזם, כירסם בו מבפנים. היום הסוציאליסטים רוכבים על גל התעמולה בהמולה ומנסים לטעון בפנינו שהקפיטליזם נכשל ואינו ראוי שנתייחס אליו בכבוד. ברק אובמה מַלְאים בנקים, מחזק את מגביר ריכוזיות ממשלתית בקביעת חלוקת הכסף הציבורי מתוך תקווה שאמריקה נמצאת בראשיתה של ההתגלות הסוציאליסטית. האם האמריקאים יפלו כברק בפח? חכם ציון | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129669 | |
דבר והיפוכו | |
דוד סיון (יום חמישי, 12/03/2009 שעה 11:16) בתשובה לסתם אחד | |
על פי גרינספאן התהליך של ביטול הרגולציה ואי הקמת רגולציה למוצרים חדשים נמשך לפחות מתחילת שנות ה-80 עד לימים אלה. מכאן שלטעון שזה מעשה המפלגה הדמוקרטית יהיה לא נכון בעליל. גרינספאן עצמו שיבח את המציאות הזאת וטען בזכותה והוא לא היה דמוקרט. הפחתת הרגולציה היא לא מעשה מאידיאולגיה סוציאליסטית ובודאי שזה לא המקרה בארה''ב. אתה כמובן מנסה לספר את ההיפך כמאמר הכותרת אתה מערב דבר והיפוכו. מאחר ומחסור ברגולציה היא אחת הסיבות למשבר הנוכחי הרי שהאשמת ''הסוציאליזם'' היא גם זריית חול... אתה עוסק בתעמולה כמו שעושים ''מאשימי הקפיטליזם''. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129671 | |
דבר והיפוכו | |
סתם אחד (יום חמישי, 12/03/2009 שעה 11:48) בתשובה לדוד סיון | |
שום ''והיפוכו''. הפחתת הרגולציה החלה ב-1977 - ג'ימי קרטר. העובדה היא שהרפובליקנים גם כשהיו בשלטון, ולאחרונה ראינו את זה ב-2004 ו-2005, לא הצליחו לתקן בסנאט טבבית הנבחרים את העיוות הסוציאליסטי הזה. לא מדובר ב''מחסור ברגולציה'' אלא בהעדר רגולציה על כל תהליך הזרמת הכספים לאזרחים לרכישת דיור. המניעים היו סוציאליסטיים, הדרך היתה סוציאליסטית (החל אותה קרטר ושיפצר אותה קלינטון) והתוצאה היתה סוציאליסטית. המפלגה הדמוקרטית היתה הבלדר וכל מיני אותם ארגונים 'חברתיים' (כמו ACORN למשל) היו המנוע. התוצאה: פשיטת רגל ופשיטת יד. חוסר אחריות כזאת היא שהפילה את כלכלת ארה''ב. חכם ציון | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129675 | |
דבר והיפוכו | |
דוד סיון (יום חמישי, 12/03/2009 שעה 12:48) בתשובה לסתם אחד | |
1. הרפובליקנים, כולל בשמונה שנות שלטונו של בוש פעלו לבטל רגולציה ולא עשו משהו משמעותי להתחלת רגולציה חדשה. הם המשיכו את התהליך שמבחינתם החל בו הנשיא רונלד ריגן: לבטל רגולציה ולא ליצור רגולציה חדשה למוצרים פיננסיים חדשים. גרינספאן (הלא דמוקרט) אפילו שיבח את המציאות הזאת, למרות הבעת חשש, עוד בשנת 2005. 2. מחסור והעדר הם מושגים חופפים ובמאמר שלי דובר על רגולציה בכלל ולא רק בדיור. 3. בכל מקרה אם הבעיה היא העדר או מחסור ברגולציה זו לא ''בעיה סוציאליסטית''. לכן לטעון שהבעיה היא לא מספיק רגולציה וגם שזו אשמת הסוציאליזם זה לטעון דבר והיפוכו. חוסר אחריות של קפיטליסטים ורגולטורים (כמו גרינספאן) היא סיבה למשבר הנוכחי. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129691 | |
הסוציאליסט תמיד מציע פתרון | |
סתם אחד (יום חמישי, 12/03/2009 שעה 17:31) בתשובה לדוד סיון | |
לכל בעיה שמהווה אחד מאלה : 1) הוספת חוקים\תקנות 2) הוספת כוח אדם 3) הגדלת תקציב 4) הקמה של גופים\ועדות כל ה''פתרונות'' הם למעשה גרסאות של ניפוח המנגנון. מנקודת המבט הסוציאליסטית,כאשר המנגנון ישאף לאינסוף,הבעיות אמורות לשאוף לאפס.... | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129748 | |
אין לדבריך שחר | |
דוד סיון (שבת, 14/03/2009 שעה 8:23) בתשובה לסתם אחד | |
המציאות היא אחרת לגמרי. לא מעט מאלה ששיבחו את הקטנת הרגולציה עכשיו מציעים את הרחבתה כדי למנוע משברים נוספים. אחד מהם, שגם עסק בשיכנוע הציבור לטובת הקטנת הרגולציה, גם אמר זאת במפורש. אני מתכוון לאלאן גרינספאן שעדין נחשב לגורו של הכלכלה החופשית (קפיטליסטית). | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129881 | |
גרינספאן הוא פוליטיקאי | |
סתם אחד (יום שלישי, 17/03/2009 שעה 11:47) בתשובה לדוד סיון | |
כושל שכשל בגדול בתפקידו,בדיוק כמו גליה מאור פה אצלנו שהיתה המפקחת על הבנקים. יותר מדי רפובליקנים דוגלים בתזה ''אם זה לא שבור אל תנסה לתקן את זה'' ולכן מימשלים רפובליקנים לא ניסו לשנות את המציאות,למרות שחלקם היו מודעים לעיוותים בה. חלק אחר,פשוט לא היה מוכן לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך בשינויים כאלה.לא לכל אחד יש ביצים כמו למרגרט תאצ'ר. אני לא ממש מתייחס למה שעושים או אומרים פוליטיקאים או כלכלנים בכירים,כי לרובם יש אינטרס אישי מאד דומיננטי שיותר חשוב לרובם ממה שטוב למערכת. אף כלכלן בכיר לא יאמר ההפך ממה שחושב המימשל המכהן,שכן אז יאלץ לחפש מקום עבודה חדש,וזה לא משהו מובן מאליו בתקופת משבר שכזו. אני לא מאמין בפתרון עיוותים בקפיטליזם בכלים סוציאליסטים.הקפיטליזם צריך למצוא כלים קפיטליסטים להתמודד עם משברים,שהם חלק אינטגרלי מגלגול החיים של כל שיטה וכל מערכת.לא יתכן שבכל פעם שיש משבר בכלכלה קפיטליסטית,מיד יעלה הסוציאליזם על השולחן כמנה עיקרית. גרינספאן איננו גורו של שום דבר.סתם אופורטוניסט שמיטיב לנחש את כיוון הרוח ומודע תמיד מצוין לסוגית ''מאיזה צד של הפרוסה שלו מרוחה החמאה''. אני מחשיב את משבר הנאסד''ק,משבר הסאב פריים והמשבר הפיננסי כמשבר אחד שפשוט התפרץ ב 3 נקודות זמן שונות.הבעיה היא אותה בעיה: כל הכלכלה במערב היא בועה כבר 30 שנה והסיבות לכך אינן כלכליות כלל וכלל. | |
http://www.faz.co.il/thread?rep=129690 | |
הוא לא היה נמנע | |
סתם אחד (יום חמישי, 12/03/2009 שעה 17:28) בתשובה לסתם אחד | |
הוא פשוט היה מתפרץ במקום אחר.פעם זה היה הנאסד''ק,פעם אלה היו האג''ח וכעת הנדל''ן. זה כמו סכר שעומד לקרוס.בכל פעם המים בוקעים מסדק אחר.הסק מאותר,נסתם בטיח והמים פורצים לאחר זמן מסדק אחר. כל הכלכלה במערב היא בועה אחת גדולה.רמת חיים גבוהה מדי,פער עצום בין מה שהציבור צורך למה שהוא מיצר בפועל. הרעיון לבסס ציביליזציה שלמה על שרותים ושופינג קרס. אובאמה יכול לנפח את הבועה מחדש,וזה מה שהוא עושה בשופכו את ערמות הכסף האלה בתקווה שזה יחזיק מעמד עד לבחירות.את הבעיות,זה לא יפתור. הגלובליזציה היא טעות גדולה.המערב לא יכול להגמל משווקים עתירי צמיחה ומוצרים זולים בהרבה לעומת מה שמיוצר במערב,רוב האוכלוסיה במערב כבר לא מוכנה ללכלך את הידיים בעבודות פרולטריות והאוכלוסיה באותן מדינות עתירות צמיחה עם כוח עבודה זול לא יכולה להרשות לעצמה לרכוש את מה שמיוצר במערב. ואם אלה לא יהיו סין והודו,אז יהיו בנגלדש,בוליביה,ומצרים.לא חסרות בעולם מדינות בהן אנשים ישמחו לעבוד 12 שעות עבור דולר ליום. אין לזה פתרון מלבד צמצום רדיקלי של גודל האוכלוסיה על הכוכב ואל תשאל אותי איך עושים את זה. | |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |