פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לגדעון ספירו, 01/10/02 0:15)
http://www.faz.co.il/thread?rep=12614
לגדעון ספירו - תשובה אישית
דוד פלד (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 3:12)
בתשובה לגדעון ספירו

אנסה להשיב לך בקצרה

הדת שלי היא הספקנות, בראש ובראשונה לגבי דעותיי שלי. נקודת המוצא שלי היא שאני טועה, וכל מסכת חיי היא ניסוי ותהייה אחת מתמשכת. לעתים אני עולה על פתרונות שמניחים את דעתי והרבה פעמים לא. זוהי תוצאה של הצבת דעותיי מול אותו ראי שהצבתי כלפיך.

לא הייתי חבר אף לא במפלגה אחת, מה שלא הפריע לי בכלל לנסות להעניש את ממשלת המערך אחרי שבמלחמת יום כיפור מצאתי עצמי מושלך כבשר תותחים בגזרה הסורית. אם לפני המלחמה הצבעתי למפלגות שמאל קטנות (לוקסוס שהרשיתי לעצמי בגלל רגישות כלשהי לצדק חברתי), הרי שאחרי המלחמה הצבעתי לבגין. הרציונל מאחורי ההצבעה היה שכמו שהשלטון הציל את גולדה מסרטן, והפך את טרומן, העסקן האפור בחסות המפיה לאחד הנשיאים הישרים וחשובים של ארה''ב, השלטון יוריד את בגין מהכיכרות ויעשה אותו למנהיג. מכל מקום הצבעתי בעד הדמוקרטיה: בעד החלפה שיטתית של השלטון ונגד השליטים האינסופיים..

הסתבר לי שטעיתי באיש, אך לא בבחירה.

אני סבור שהאיש מתאים ביותר לעמוד בראשות הממשלה בשעה זו הוא ביילין. כאשר העמיד עצמו לבחירות מול ברק, תרמתי ככל יכולתי למערכת הארגונית שלו (ההתמחות שלי היא בקרה ניהולית). הפעם עשיתי מה שעשיתי לאחר שבחנתי היטב את האיש ואת פועלו. הרעיון המרכזי מאחורי עמדתי היה שהגיע הזמן שאת המדינה ינהל מישהו שלא צמח במערכת הביטחון. היכולות הארגוניות שלו מוכחות הפועל (השר הראשון שביטל משרד שהועמד בראשו משום שחשב שהוא מיותר; השר שייעל בזמן קצר ביותר את משרד המשפטים; השר שכמעט ייעל את משרד הדתות לאחר שלא בצליח לבטל אותו למרות תמיכתו הבלתי מסוייגת של ברב הראשי באקשי-דורון). בפוליטיקת פנים הצליח ליצור קשב גם אצל המתנגדים הפרלמנטרים הגדולים ביותר שלו (המתנחלים) והגיע אתם להדברות באותה מידה שהגיע להדברות עם הפלסטינים ולהציג תכנית מגובשת למדינה יהודית שאינה שולטת בעם אחר, בעלת רוב יהודי יציב של כ- 75%.

טענותיי העיקריות אליו שהוא ברח מהמערכה ובחר סדרי עדיפויות שגם הוא מסכים שאינם נכונים, כפי שאפרט להלן:

הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא שאף לא ממשלה אחת, מאז ששת הימים, למעט ממשלת אשכול, לא קבעה את גבולותיה הריבוניים של המדינה. לא שרון עם הויתורים הכואבים שלו, לא העב''מים ביבי ותאומו ברק, לא פרס לא רבין ובוודאי לא ראשי ממשלות הליכוד שלפניהם. לא שאין תפיסת ביטחון לממשלות. לא שאין גבולות התואמים לתפיסה זו. פשוט אין מנהיג. לדידי לא משנה עם שרון היה קובע את הגבולות לפי תפיסתו (לא בהכרח לפי תפיסתי), או אפילו ליברמן. גבולותיה של מדינת ישראל עמומים ממש כמו הנשק הגרעיני שלה. הס מלהזכיר מפאת עין הרע. למה? משום שאת המדינה הזאת מנהיגים הרב כדורי ול''ו צדיקי ההתנחלויות. מול כוח 17 שכזה אין אף מנהיג אחד שיכול לעמוד. בעצם מנהיג היה יכול לעמוד, אך לא כשהוא פועל מאחורי הקלעים של תפוח או אשכולית ז'.

ופה אני חוזר לביילין. היחידי שהצליח להגיע אתם להסכמים של Non Paper הוא אותו אחד שהגיע ל- Non-Paper עם אבו-מאזן. אני חושד בו שהוא חושש מכישלון קולוסאלי באקלים הנוכחי ולכן הוא מתחבא.

אחד ההישגים הגדולים ביותר בתקופת הממשלה הנוכחית, הוא הקמת ''גדר הביטחון''. שרון לא סתם גרר רגליים. לא משנה איזה שם יקראו לגדר הזאת, היא יוצרת עובדות פוליטיות בשטח שאי אפשר להתעלם מהן. כל הטענות המטומטמות שלא ניתן בשטח להפריד בין יהודים לערבים צוחקות למעלים אותם בפרצוף. ניתן גם ניתן. מישהו צריך להוביל ולעמוד מול ביקורת. לדעתי (וכמו שיכולתי לטעות עד כה אני יכול לטעות גם בנקודה הזאת) לאידיאולוגיה יש ריח חריף של כסף. ''זכרנו את שוק העבדים הפלסטינים'' אולי, כאשר ישוב להם השכל, אחרי שנשבור להם את העצמות, נמשיך להעסיק אותם בחקלאות ובבניין, ואנו נחזור לכלכלה הנכונה.

דומני שבנושא המדיני הייתי מספיק ברור.

באשר לסרבנות

ביילין העלה פעם הצעה בכנסת, עוד בימים הטובים, שקוממה עליו את כל העולם. הוא הציע שהשירות בצה''ל יהיה על בסיס התנדבותי + צבא מקצועי. כלומר: כל מי שאינו רוצה לשרת בצבא, דתי או חילוני, ערבי או יהודי, פשוט יצהיר שאינו רוצה בכך. הביטוח הלאומי שלו לא ייפגע וממילא גם לא זכותו לעבוד. את בלון הניסוי הוא שלח למפלגות החרדיות. התגובה הייתה מהומה גדולה. הממסד הדתי שולט בנתיניו דרך הפטור. לו ניתנה זכות הבחירה לתלמידי הישיבות, הנהרגים באוהלה של תורה, לצאת לשוק האזרחי, בלי ששוט הממסד התורני הייתה מונפת עליהם, פני החברה החרדית (וממילא האזרחית), היו משתנים מיד. אלא מה, הממסד הדתי היה מאבד מאד מכוחו. באשר לביטחוניסטים, נו להם היו ההתבטאויות המתאימות להם. התוצאה הייתה שהחוק לא עבר אפילו לשלב ניסוח.

על הסרבנים

ישנם דברים המכונים Public goods. כל מיני שירותים לקהילה שעל הפרט לתרום מעט אך כל הקהילה נהנית מהם. לדוגמה: כבישים, אכיפת חוק, צבא. ככל שירבה מספר המשתתפים, כן תקטן התרומה היחסית של כל אחד מהן. התכונה הרציונלית, זו המכתיבה לפרט לדאוג לענייניו בצורה המיטבית, עובדת קשה כאשר אין תכונה המכונה סולידריות. כל פרט חושב שאף אחד לא ירגיש אם הוא לא יתרום את חלקו ''למה שמשה לא יעשה את זה?''. את התוצאה אנחנו מרגישים היום בעומס על אנשי המילואים.

מכאן עמדתי לגבי הסרבנות. איני סבור שמי שאינו מוכן להתאבד, מוכן לוותר על ההגנה שמעניק הצבא. אין זה מצב שאם הסרבן ישכנע את כולם לנהוג כמותו, הוא עצמו יהיה מוכן לחיות במדינה שמצב מלחמה ללא צבא. מישהו יצטרך לעשות את העבודה ''הבזויה''. ''שמשה יתגייס!''. חברה שאינה רוצה להתאבד תכניס את הסרבן הזה לכלא לתקופה העולה לפחות פי כמה על תקופת המילואים אותה אמור היה הסרבן לשרת. היא תמשיך לקרוא לו למילואים מיד לאחר צאתו מהכלא והוא יחזור או לשטחים או לכלא. הכל לפי צו מצפונו ותג המחיר של המצפון. עד מתי? עד שישונה החוק, עד שישראל תצא מהשטחים, עד שיבוא המשיח. אין מי שיכריח את הסרבן המצפוני לעשות יותר מאשר להציל את חייו ואת חיי האנשים שהוא אחראי עליהם, בדרך שאומן לכך. החלופה: תמצא חברה שמתאימה לך בחו''ל.

תשאל למה הוא ולא גאוני התורה? פשוט משום ששכחת שהרב כדורי הוא זה שמנהל ממרומי מאה שנותיו את מהמדינה. שרון, או מי שיחליפו, רק קבל ממנו אישור.

אלה הן דעותיי, אותן ניסיתי לנסח בקיצור נמרץ, הגם שאיני חושב שהן רלוונטיות. אני מצהיר קבל עם ועדה שיכול להיות שאני טועה בכל אחת מהמילים שנכתבו על ידי. גם כך אין זה משנה. אם מישהו ישכנע אותי שאמרתי שטויות הדבר היחידי שיקרה הוא שהבנתי שלי את העולם סביבי תשתנה. אך לא יותר מכך. נו באמת, מה זה חשוב מה אני חושב חוץ מאשר לי עצמי ולראי?

למרות מה שאמרתי, לעולם לא אקבל שיש מישהו שיודע פחות ממני יטען שהוא יודע מה טוב בשבילי משום שהתגלתה לו השכינה או סמכות ''רציונלית'' כלשהי שאינה מתבססת על טיעונים רציונליים (דרך אגב, יש לי מומחיות אקדמית בנושא, כשם שאני מנסה ללמוד ממומחים את הנושאים האחרים שמעניינם אותי ובונים את ההשקפות שהבעתי לעיל).

כאן כנראה ההבדל הקטן בינינו.

אני מתנצל מראש לפני מי מהפורום שעשוי היה להיפגע מדברי. הם נועדו בראש ובראשונה למי ששאל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12630
מר פלד, לאור תמיכתך ביילין, ועל רקע העובדה...
יוסי (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 9:53)
בתשובה לדוד פלד

שהינך מתמחה בבקרה ניהולית היה מעניין לדעת מה דעתך על שיטות הבקרה של ביילין עצמו שעה שהוא כיהן כשר המשפטים.
במילים אחרות, מה דעתך על כך שביילין - השר - התחפש כדי לסייר ברחבי ממלכתו ?
אולי ארחיב קצת:
כשביילין נכנס לתפקידו כשר המשפטים תליתי - כמו גם רבים אחרים - תקוות שהנה בא אאוט סיידר שיראה את הדברים מזווית קצת אחרת ואולי רחבה יותר.
העובדה שביילין ביטל בזמנו את המשרד שהוא עצמו עמד בראשו - משרד הכלכלה - דיברה כמובן לזכותו כמי שחושב בצורה רעננה, רואה דברים בראייה ממלכתית וכו' וכו'.
כניסתו של ביילין למשרד המשפטים לוותה על ידי - ועל ידי רבים אחרים - באותה תקווה, שאולי הוא ישחט שם כמה פרות קדושות, והעיקר - יאלץ את פקידי משרד המשפטים לחשוב.
העובדה שהנה בא אדם שלא מתכופף מול נשיא בית המשפט העליון - היתה חשובה כשלעצמה.
עד שהגיע הרגע המטופש ההוא של ההתחפשות. במשרד המשפטים לא היו צריכים ליותר מזה.
האיש חלב בסבלנות את הפרה וכשהתמלא הדלי הוא בעט בו ברגע של חוסר שפיות. אין הסבר אחר.
תמיכתך בביילין מחייבת - כך נראה לי - התייחסות למעשהו חסר התקדים הזה ולתבונה המונחת בבסיסו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12640
ביילין במשרד המשפטים
דוד פלד (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 10:39)
בתשובה ליוסי

רקע

1. כפי שאולי ידוע לך משרד המשפטים הינו מוסד מקצועי עם מסורת רבת שנים לטוב ולרע. הוא גם מתנהג כמוסד ממשלתי. התוצאה התבטאה בכפל תפקידים בנושאים שונים ובהוצאות תפעוליות העולות בהרבה עשרות אחוזים על תפעול של משרד עו''ד פרטיים בהיקף דומה.

2. כל מי שעמד בראשות המשרד הגיע ממערכת המשפט, ובמידה לא מעטה של צדק, משום שזה משרד מקצועי פר אקסלאנס. טבעי הוא, כך בני אדם עובדים, שמערכת השיפוט נוהלה למעשה ע''י נשיא בית המשפט העליון, שהוא שופט מעולה אך גם מנהל שהבקרה רק תועיל לו.

שיטה

השלב הראשון לפני שניגשים לשנות מערכת הוא לימוד תפקודה. הנחת המוצא היא שכל מערכת ממוצעת, במגזר הפרטי או הממשלתי, פעלה לפני שהגיע מנהל חדש ותפעל גם הרבה אחריו. שלב זה הוא, שלב איסוף המידע לגבי האפיונים של המערכת הספציפית ודרכי עבודתה הוא קריטי לצורך לימוד הפונקציונליות שלה. רק כדי לסבר את האוזן, מנהל במגזר הפרטי עובד לפי יעדים ואילו מנהל במגזר הציבורים עובד לפי מגבלות (בכך ניתן להרחיב אך אני מעדיף לדחות זאת אם יהיה צורך).

מאחר והגורם המוביל הוא מגבלות שמקורן בנהלי העבודה הקבועים של הארגון, בתקנות בחוקים במסורות ארגוניות, ובמיוחד במשרד מסוגו של משרד המשפטים, תהליך איסוף העובדות ממקור ראשון הוא יותר מאשר חיוני למי שעומד לקבל החלטות לגבי האג'נדה שלו, ואשר הגיע מחוץ למערכת; אחרת, הכישלון מובטח מראש.

תוצאות

1. אגפים של המשרד אוחדו ולבעלי התפקידים הכפולים נתנה אפשרות לסיים את תפקידם בלי שיתמנה להם מחליף. מהפכה שעברה בשקט ומתוך הסכמה.

2. יחסי העבודה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון עברו תהפוכות רבות מאבקי כוח, כתוצאה מהבדלי גישות שהסתיימו בהכרה במגבלות הכוח של כל אחד מהם, מה ששימש כצעד הראשון לקראת יעול מערכת המשפט. להזכירך, עד ביילין לא היה שר משפטים אחד שהטיל ספק במעמדו של אלוהים, קרי אלוהים הוא סגנו של השופט. התחילה להיתנסח שיטה שונה למיון ובחירת שופטים ששטרית מנסה להחילה בדרכו. עבודת החריש נעשתה ע''י ביילין.

תשובה לשאלתך

האם גם אתה סבור שביילין תיאם את ביקורו בבית המשפט עם עו''ד עקיבא נוף? האם גם אתה סבור שתגובת השופט הנכבד לביקור לא הצדיקה את הביקור בדיעבד?
http://www.faz.co.il/thread?rep=12650
מר פלד, התחפשויותיו של ביילין...
יוסי (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 11:30)
בתשובה לדוד פלד

לא הצטמצמו לארוע בודד.
חשובה לי דעתך - כתומך ביילין - לדרך איסוף אינפורמציה בתחפושת, וזאת טרם שנברר את טיבה ואיכותה של אותה אינפורמציה.
אגב, מה עניין עקיבא נוף לכאן? אנא עדכן אותי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12662
ליוסי - התחפשות ועקיבא נוף
דוד פלד (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 12:01)
בתשובה ליוסי

צר לי שאתה מתייחס לעניין הטכני ולא למהות. עקרונית, כאשר מפקד בצבא מודיע על בואו לביקורת, הצבא מפעיל את נהלי שגרת ביקור מפקד: ''כל מה שזז - תצדיע לו וכל מה שאינו זז, סייד אותו''. נוכחות של בעל תפקיד משנה את ההתנהגות השגרתית ומקנה נופך שונה לאירוע. למידע, שהוא תמיד מוטה בעיני המתבונן, נוספים רעשים נוספים. אני מוכן להסכים אתך שהטכניקה של הרון אל ראשיד (אותה חיקה ידינו הירדני ללא הצלחה) אינה הטכניקה היחידה. אם אינה לטעמך, אני מקבל את דעתך. אך האם לא השיגה את מטרתה?

התחפושת נחשפה בדיון לפני השופט, ששמו זרח מפרחוני כרגע, כאשר עקיבא נוף שטח את טיעוניו. השופט הנכבד פסק לרעת מי שנוף ייצג, ובהנמקה לפסק הדין טען שעורך הדין עשה קנוניה עם שר המשפטים ותיאם עימו את ביקור האינקוגניטו מראש. הנושא, למיטב ידיעתי עדין בדיון לפני בית המשפט העליון כאשר עילת הפנייה הייתה הענשת הלקוח על מה שנראה לשופט התנהגות בלתי נאותה של עורך דינו, בלי שהשופט ינהג לפי סדר הדין ויברר אם להרגשתו יש על מה לסמוך. כאמור, איני מעודכן אם נתנה פסיקה בעניין.

לפי צורת התבטאותך, אני מניח שאתה בא מהתחום. אתה מודע היטב ''למזג השיפוטי'' השונה של השופטים שנובע לא אחת ממידת קרבתם לאלוהי המשפט. המקרה הזה, לדעתי, הוא אחד מהחריגים, שעו''ד מן השורה נתקל הבן לא אחת בהופעותיו, ומשר משפטים, מטבע הדברים, נחסך ההיבט של ''שירות ללקוח'' שעל בית הדין לספק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12715
מר פלד, שמו של השופט...
יוסי (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 22:48)
בתשובה לדוד פלד

למיטב זכרוני הוא טל שחר.
אני מתקשה לראות את התחפשותו של ביילין כעניין טכני.
ראשית, ביילין סיפר בריאיון שהוא נהג כך לא פעם אחת, אלא כמה פעמים אך בשאר הפעמים הוא לא נחשף.
דבר שני, המדובר למיטב ידיעתי בהתנהלות חסרת תקדים של שר.
דבר שלישי וזה החשוב, האם השר התעלם מהאפשרות שבמעשהו זה הוא מעמיד עצמו באור מגוחך כלפי הכפופים לו וכלפי כולי עלמא?
מה שמדאיג כאן הוא שיקול דעתו המוטעה של השר כשהחליט לבצע - אישית - את מעשה הקונדס המביך הזה.
מזל שביילין לא היה שר החקלאות. שכן אז הוא היה יורד לסיור בשוק הסיטונאי כשהוא מחופש ל...מלפפון.
אגב, ביילין היה גם שר הדתות. ניתן, אם כן, להניח שהוא סייר בבתי הדין הרבניים כשהוא מחופש ל...קונילמל.
אתה יודע מה ? תוך כדי כתיבת הדברים אני מגיע למסקנה שביילין הוא קצת אינפנטיל. קשה למצוא הסבר אחר למעשה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12756
ליוסי: תודה על העדכון
דוד פלד (יום רביעי, 02/10/2002 שעה 10:48)
בתשובה ליוסי

לצורך הענין אני מוכן לקבל את טיעונך (וכבר קיבלתי אותו בתשובתי הקודמת) שיש פן מגוחך בהתחפשות. וודאי שיש שיטות אחרות מכובדות יותר. אך האם אתה מקבל את התנהגותו של השופט טל-שחר כתואמת את האתיקה? כאן כבר הסיפור אינו מעורר גיחוך.

המילים אחרות - שקלול. האם הישגיו המוכחים במשרד, והעלאת עדיפות הטיפול בנושא שירות הלקוח לא עושים את בילין למלפפון ירוק יעיל וחכם? לטעמי, פרצוף הלפלפ הביליני, המסתיר כמות של יושרה שאינה מצויה בפוליטיקה, עדיף על שמירת הפסון של הטל-שחרים.

אך זה עניין של טעם.

אולי אחזור למקור ממנו התחיל הדיאלוג בינינו. אין לי כל כוונה לשכנע אותך שאני צודק. יתכן שראייתי מוטעית והעדפה שלי לפוליטיקאי שמעשיו גלויים עמדותיו בהירות בצורה מספקת שניתן לחלוק עליו, מאפילים על מסכותיו הגלויות. אצל האחרים המסיכה היא הן על המעשים והן על העמדות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12759
מר פלד, לגבי עקיבא נוף...
יוסי (יום רביעי, 02/10/2002 שעה 11:01)
בתשובה לדוד פלד

אם יספרו לי עליו סיפור פנטסטי, אהסס אם לדחות אותו על הסף.
ומעשה שהיה כך היה:

לפני כשנה ישבתי בספריה של בית אריאלה וחיפשתי בעיתונים סיפור מסויים משנות השבעים - כלומר מלפני כעשרים וחמש שנים.
תוך כדי עילעול בעיתונים נפלו עיני על כתבה גדולה העוסקת בעקיבא נוף עם תמונת שער וכו'.
מתוך סקרנות התחלתי לעיין בכתבה (למרות שחיפשתי דבר מה אחר לחלוטין).
וכך, בעוד אני מעיין בכתבה (שהיא כאמור מלפני כעשרים וחמש שנים), נפתחת הדלת ונכנס...עקיבא נוף.
באותו רגע הבנתי איך הלוטו עובד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12761
ליוסי על עקיבא נוף
דוד פלד (יום רביעי, 02/10/2002 שעה 11:16)
בתשובה ליוסי

הוא הרבה יותר ציורי מהפיס או מהלוטו, כפי שבוודאי הסתבר לך מאותה כתבה. אני מעדיף את הפיס, ששם לפחות ניתן לך סיכוי להרויח, גם אם אחד לעשרה מיליארד.

חוץ מזה, אני יכול לספר לך סיפורים דומים, של פגישות בלתי אפשריות ובלתי מוסברות שתמיד מחזירות אותי לפתיח של ''פגישה בסמארקאנד'' של סומרסט מוהאם.

הסופר מספר ששלח את משרתו לשוק לקניות.לאחר שעה קלה המשרת חזר מבוהל וחיוור וביקש ממנו את הסוס הכי מהיר שיש לו. הסופר מסר את הסוס ושאל את המשרת לסיבת הבהילות שקפצה עליו. השיב המשרת'' ''פגשתי את מלאך המוות בשוק ועלי לברוח ממנו כמה שיותר רחוק - עד סמארקאנד''.

ירד הסופר לשוק, פגש את מלאך המוות ושאל אותו מדוע הבהיל את משרתו?

''מאד הופתעתי לפגוש אותו כאן'', השיב המלאך, ''הרי יש ליפגישה אתו היום בסמארקאנד!''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12778
ביילין במשרד המשפטים - כמו חתול ששומר על החלב
מנשביק (יום רביעי, 02/10/2002 שעה 14:25)
בתשובה ליוסי

שהרי הוא עצמו מתגאה כיצד הפר את החוק ''הלא דמוקרטי'' האוסר מפגשים עם אש''ף. ויש גם כמה הפרות חוק אחרות שבהן אינו מודה, כמו למשל, האשמתו בספטמבר 1979 על ידי רבין במעורבות ב''ווטרגייט נוסח ישראל'' (לדברי רבין). ומעשה שהיה כך היה: ביילין כעס על שידור קטעים מיומנו של משה שרת בקול ישראל, המגנים את שמעון פרס קשות. הוא התקשר ל''קול ישראל'', ולחץ על השדרן (בניגוד לתקנות רשות השידור) לחפש בארכיון קטע מיומנו של שרת המכוון נגד רבין ולהשמיעו ברדיו. השדרן אמנם מצא קטע כזה אך ביקש לא לשדרו כדי שלא להפר את התקנות. ביילין, בעצת הפרסומאי דוד פוגל, שהועסק במשך שנים על ידי מפלגת העבודה, שלח את הקטע למערכות ''דבר'' ו''הארץ'', ואז קבע רבין כי הקטע מזויף ומסולף והאשים את ביילין ש''בישל'' את הפרשה. ביילין הכחיש כל מעורבות בה. ומי שרוצה עדות כתובה לפרשה זו יעיין נא בספרו של העיתונאי הוותיק משה מייזלס ''מבן-גוריון עד פרס''.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12784
למנשביק: אתה מתכוון אולי לשומר החלב הנגבי?
דוד פלד (יום רביעי, 02/10/2002 שעה 14:57)
בתשובה למנשביק

http://www.faz.co.il/thread?rep=12657
לדוד פלד, חן חן על התשובה
גדעון ספירו (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 11:51)
בתשובה לדוד פלד

עתה קווי המיתאר של המחלוקת (וגם ההסכמה) בינינו הרבה יותר ברורים, קודם כל משום שהם גלויים, אם כי אני חייב לציין שהפרוט שלך תאם פחות או יותר את אשר שיערתי. רוצה לומר, מי שנטוע במרחב הלאומי חילוני ליברלי שמתנייד בין בגין לביילין.
אני שותף לך ביסוד הספקנות, (דת גם היא?), וכפי שכתבתי לך, אם תשכנע אותי שההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם היא מסמך שגוי, ויש להמירו בקודקס אחר (הרי אנשים דתיים אנחנו) אשנה את דעתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=12673
על מגילת זכויות האדם
דוד פלד (יום שלישי, 01/10/2002 שעה 12:57)
בתשובה לגדעון ספירו

קצת היסטוריה למחשבה

היה איזה מתמטיקאי פילוסוף צרפתי, במאה ה- 18 (1785), בשם קונדורסה, שעסק בשאלה של הכרעת הרוב במשטר דמוקרטי. השאלה שעסק בה היא האם הכרעת הרוב, כאשר ניתנת אפשרות להצבעה חוזרת, אכן מייצגת את עמדת ציבור המצביעים. הפתרון המתמטי שלו שהראה שלוגית זו אפשרות אך לא בהכרח האפשרות היחידה. לדוגמה, כאשר יש שלוש הצעות להצבעה, A,B,C. יתכן מצב שהמצביע יעדיף את הצעה A ע''פ B, ואת הצעה C על פני B, אך יעדיף את C על פני A. אפשרות זו נדחית ע''י חוקי הלוגיקה, אך היא קיימת בחברה האנושית. התוצאה הלוגית, במקרה זה אינה התוצאה היחידה.

ב- 1948, כלכלן ידוע בשם Arrow, חקר את השפעת ההצבעה של בעלי מניות בחברה ציבורית והגיע לאותה מסקנה. מאחר וחשד שהוא עומד על כתפי ענק ומשם הוא מביט על העולם, חזר להיסטוריה וגילה את המחקר של קונדורסה.

המסקנה שהוכחה מתמטית ספקה שלכאורה נוצר מצב שלארגון יש מטרות משלו (האם ארגונים חושבים?) שאינן מייצגות בהכרח את רוב הרצונות של מרכיביו.

על מגילת הזכויות של האו''ם מ- 1948

האו''מ נוצר ע''י המנצחים במלחמת העולם, ועל רקע הזוועות שמלחמה זו גרמה, וניסח את המגילה ברוח ההשכלה המערבית. העקרונות כלליים במידה מספקת שכל אדם עם השכלה מערבית יקבל אותה ללא היסוס. הבעיה מתעוררת במשהו טריוויאלי - היישום. המציאות מוכיחה שהיא יודעת להמציא מצבים מאד מאד בלתי חזויים.

נקפוץ קצת קדימה, 1975, אמנת הלסינקי לזכויות. הישג מפואר לרוח האדם שאפילו ברה''מ חתמה עליו תמורת חיטה אמריקאית.

הבעיה ששתי האמנות האידיאליסטיות האלה הולידה התגלתה בשנות השמונים. הניצנים שלה היו ''הירוקים'' וההמשך שלה ''בתי הדין לפשעי מלחמה''. שוב, רעיונות נהדרים אלא שהם הופיעו בעולם שאינו מוכן להם בהכרח, וזאת בלשון המעטה. החלטות אלו הניחו מוקש מתחת למוסד הריבונות. שאלה היא אם יש מקום לריבונות, ואולי עדיף ממשלה עולמית, אך תסכים אתי שזב לא הזמן ולא המקום לדבר על כך. האם מדינות מוכנות להתפרק מריבונותן בשם אידיאל הצדק המערבי?

ניקח לדוגמה את האיחוד האירופי. תהליך מאד ממושך (ששוב לא זה המקום להיכנס לניתוח שלו) גרם לויתורים קטנים, אך משמעותיים על סמלי ריבונות זה התחיל מאיחוד המשפט, שאפילו בריטניה, שנכנסה לשוק ברגלים קרות ונגררות, קבלה את עליונות פסיקת בתי המשפט של האיחוד על פני פסיקת בתי הדין שלה. רק לסבר את האוזן, בית המשפט האנגלי הוא סוברני לגמרי. הוא יכול לשנות אפילו את החלטתו שלו בנושא מסויים שלא לדבר על פסיקות של בתי דין אחרים. זה היה הצעד המשמעותי הראשון של בריטניה שמשמעותו ויתור על אחד מסימני הריבונות.

השני אירע לא מזמן. איחוד המטבע.

כאשר נעשית עבודת הכנה שכזאת בין קבוצת מדינות, הצעד הבא ברור. ''הקמת בתי משפט לדיון בפשעי מלחמה שבוצעו על פני הגלובוס''. ארה''ב הגדולה וישראל הקטנה שואלות קודם כל כיצד הדברים יפגעו בריבונותם, אח''כ, האם אין הדברים עומדים בסתירה לאינטרסים הלאומיים המוצהרים שלהן, ובסוף האם ההגדרות המשפטיות של בית הדין בהאג לגבי פשעים, עולות בקנה אחד עם ההגדרות המשפטיות שלהן.

מניסיוני המקצועי, כאשר מעתיקים שיטת ניהול של מפעל מצליח למפעל זהה לו מכל הבחינות, בלי להתאימה לסביבה הארגונית החדשה, הכישלון מובטח. תשאל למה? הרי במפעל התאום השיטה הניבה ענבים למה כאן היא מניבה ביאושים? פשוט ווטסון. אנשים שונים.

עכשיו, לאחר שיש עלי תווית של ''בין...
לבין..'' אני מקווה שדברי מובנים יותר.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.