פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לנועם חלפון, 24/09/08 15:54)
http://www.faz.co.il/thread?rep=122416
העיבור העברי
סתם אחד (יום רביעי, 24/09/2008 שעה 20:45)
בתשובה לנועם חלפון

תודה על התשובה,
אשר מראה על בקיאות רבה בנושא.

אני חוזר ושואל, תוך פירוט יותר של השאלה.

הכוונה בשאלה שלי, לבדוק אם היתה אפשרות סבירה,
שמתוך הסתכלות ומעקב בלבד, ללא הזדקקות לידע נוסף של גורם תבונתי (מחוץ לכדור הארץ),
להגיע לידע הנדרש כדי לקבוע את הלוח העברי, או הלוח הגריגוריאני (מבחינת הכוונה בשאלה, זה הינו הך).

ההגיון שלי אומר כי באמצעים הפרימיטיביים של מעקב ורישם שהיו באותם הימים, הדבר לא היה אפשרי, ללא מידע מבחוץ...

(מובן שהם לא ידעו כי הארץ מקיפה את השמש)

חזי אציל
http://www.faz.co.il/thread?rep=122428
העיבור העברי
(יום חמישי, 25/09/2008 שעה 13:50)
בתשובה לסתם אחד

כשכתבתי שהעריכו בזמנו שהלוח היוליאני מתואם במדוייק עם הקפה מלאה של כדור הארץ ביחס לשמש כתבתי זאת בפרספקטיבה של ימינו. מובן שאז ההנחה היתה שהלוח היוליאני מתואם במדויק עם ההקפה השנתית שהשמש מבצעת סביב כדור הארץ (היו שתי תנועות שהניחו שהשמש עושה סביב כדור הארץ, תנועה יממתית ותנועה שנתית).
בכל מקרה אינני מבין אילו אמצעים טכנולוגיים דרושים לחישוב מדוייק של ימי ההיפוך וימי השיוויון והתאמת לוח שנה שיתואם עם מחזור זה.
מספיק לערוך מעקב יומי אחר כיוון הצל ואורך הצל שמטיל מוט בשלושה מועדים ביממה - זריחה שקיעה ושעת הצהריים (אמצע היום המדוייק) בכדי להתחקות במהירות אחר ימי ההיפוך ובשלב הבא אחר ימי השיוויון.
כידוע אזימוט השמש בזריחה ובשקיעה אינו קבוע בישראל הוא מגיע ביום ההיפוך הקייצי ל-‏60 מעלות (צפון מזרח) ואילו ביום ההיפוך החורפי השמש זורחת באזימוט של 120 מעלות (דרום מזרח).
השקיעה ביום ההיפוך ההקייצי היא באזימוט של 300 מעלות (צפון מערב) וביום ההיפוך החורפי היא באזימוט 240 מעלות ובימי השיוויון הזריחה באזימוט 90 מעלות והשקיעה באזימוט של 270 מעלות. מספיק לאתר באמצעות צל השמש את הדרום המדוייק ובזוית של 90 מעלות את המזרח והמערב ולסמן אותם בכדי למצוא את ימי השיוויון בהם הצל נופל בשקיעה ובזריחה בדיוק מערבה ומזרחה.
בשעות הצהריים ניתן לסמן את אורך הצל ולחשב באיזה יום הוא מגיע לשיא אורכו (יום ההיפוך החורפי) ובאיזה יום הצל הוא הקצר היותר (יום ההיפוך הקייצי).
ידוע כי שעונים פרימיביים לחישוב עונתי היו קיימים הרבה לפני תקופתו של הלל. כ-‏1000 שנה לפני הספירה ואף למעלה מכך כבר היו שעוני שמש מתקדמים שהצביעו על השעות ביום בהתאם לעונה.
בשביל לדעת שאורך היום הוא 365 יום ורבע בקירוב, מספיק מעקב ורישום של כ-‏20 שנה ואף פחות מכך בכדי להבחין ש-‏365יום זה ערך לא מדוייק ותוך כמה שנים מתחילה התקדמות של ימי ההיפוך וימי השוויון קדימה. העובדה שהשארית היא כה קרובה לרבע יממה מדוייקת הקלה על החישוב וניתן היה די בקלות להגיע לחוקיות שאחת לארבע שנים חלה התקדמות של ימי ההיפוך וימי השיוויון ביום אחד ולכן אחת לארבע שנים יש להוסיף יום ללוח השנה. אילו הם היו יודעים לחשב את משך השנה באופן מדוייק יותר ומבינים שאחת ל-‏100 שנה נוצר בשיטת עיבור זו יום עודף, זה באמת היה מפליא, אך עובדה כי לא היה ברור להם מה אורך השנה השמשית המדןייקת ואם השארית גדולה במקצת מרבע יממה או קטנה ממנה. חכמינו היו חלוקים בינם לבין עצמם מה אורך שנה שמשית בדיוק ואף אחת מהגרסאות שהציעו לא תואמות לחישוב המדוייק הידוע כיום.
אני חושב שיש הישגים הרבה יותר משמעותיים שאליהם הגיעו בעולם העתיק מחישוב שנה שמשית והתאמה בין לוח שנה ירחי ללוח שנה שמשי. לדןגמה דבר לכאורה טריוויאלי כמו הולכת המים מעין צבר לקיסריה תוך שמירה על שיפוע מינימאלי אך מספק והסתייעות במערכת פירים ואקוודוקטים, נראה לי הישג הרבה יותר מרשים מקביעת שיטת עיבור.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.