פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדורון הרמן, 16/09/02 20:34)
http://www.faz.co.il/thread?rep=11260
כמה הערות לנער דורון
גדעון ספירו (יום שלישי, 17/09/2002 שעה 1:13)
בתשובה לדורון הרמן

העובדה שמדריכי ומנהלי משלחת הנוער בה השתתפת ''מסכימים ב- 300 אחוזים עם עמדת הממשלה'', עדיין אינה הוכחה לנכונות עמדתם. היא רק הוכחה שאתה נתון לשטיפת מוח מאד לוחצת ושאינך נחשף לעמדות שמאתגרות את המדריכים שלך.

אני לא מתבכיין על ילדים פלסטינים, אלא אני חש סולידריות עם כאבם, עם סיבלם, משום שאני חש כך כלפי כל מי שסובל משלטון זר, מדיכוי, ומשעבוד. כך חשתי גם כלפי הילדים היהודים שסבלו בשואה. מאות אלפי הילדים הפלסטינים שסובלים מצבא הכיבוש הישראלי, לא הרעו לאיש, אבל היחס האכזרי של צבא הכיבוש הישראלי כלפיהם, מגדל את הדור הבא של מתאבדים. האם זה רצונך?

אני רוצה לעזוב את השטחים ולפרק את ההתנחלויות כי זו הדרך להשגת שלום. זה לא שאני רוצה לקרב לישראל אנשים עם דם על הידיים, אלא אני רוצה להרחיק מהפלסטינים את מאות אלפי הישראלים מכוחות הכיבוש, צבא, משטרה, שב''כ ומתנחלים שלרבים מהם יש דם על הידיים. ובראש כולם צועד אצבעוני המפקד, הלא הוא ראש הממשלה שרון, שיש לו כל כך הרבה דם על הידיים, עד שהוא כיום מועמד להגשת כתבי אישום באשמת ביצוע פשעי מלחמה בכמה בתי משפט באירופה (שבדיה, בלגיה). בניגוד להרבה ישראלים, אני חושב שגם דם של בני אדם פלסטינים ראוי להגנה. העובדה שמאז תחילת ההתקוממות הפלסטינית הרגו אנשי צבא ומתנחלים למעלה מאלפיים פלסטינים, ביניהם 300 ילדים, ופצעו עשרות אלפים, והשפילו וטירטרו מאות אלפים, והענישו בענישה קולקטיבית מיליונים, לא זו בלבד שלא מקרבת את השלום, אלא מכניסה אותנו לסיחרורי איבה ומלחמה נוספים. הפלסטינים נימצאים תחת כיבוש וזכותם להיאבק בו אינה נופלת מהזכות שהיתה לנו להיאבק נגד הכיבוש הבריטי בדרך להקמת מדינת ישראל. עמים משיגים את עצמאותם לאחר מאבק קשה נגד מדכאיהם, וישראל היא היום המדינה המדכאת את העם הפלסטיני.

השאלה היא, האם אתה מוכן להיות בשר התותחים בביצוע מדיניות הכיבוש הישראלית, האם אתה מוכן לסכן את חייך או את בריאותך למען מטרות של קנאות דתית (אלוהים הבטיח לנו את השטחים, ועוד הבלים מסוג זה), שדבר אין להם עם הגנה על מדינת ישראל.
העובדה שאבא שלך מוכן לשלוח אותך למלחמה, במקום ''לגרד ביצים בכלא כסרבן'' כפי שאתה מצטט אותו, היא הוכחה בעיניי עד כמה החברה הישראלית חולה. האינסטינקט ההורי מחייב לעשות בדיוק את ההיפך; לגונן על הילד, למנוע ממנו סכנות, לעשות כל מאמץ שלא ילך לצבא. והנה בישראל, יש הורים שממש דוחפים את ילדיהם לצבא, שעלול לקפד את חייהם, וכבר שמעתי על מקרים שהורים נזפו בבניהם על שלא הלכו ליחידה קרבית. בעיניי זאת מחלת רוח לאומנית, שמזכירה לי את ההורים בגרמניה הנאצית, ששלחו את ילדיהם לצבא למות במלחמה כששיר על שפתיהם.

יש בארץ די והותר אנשי ימין שישמחו לשלוח אותך אל מותך, שהמלה שלום היא בעיניהם קללה, מלת גנאי. אפילו בפורום כאן, היה אחד שנזף בך על שהקמת במחנה בארה''ב אוהל או סוכת שלום, במקום להקים כדבריו אוהל ניצחון. אני מציע לך לבוא בדברים עם בני גילך הפעילים בחוגים אנטי צבאיים, ואינם רוצים לסבן את המתנה היפה ביותר שקיבלו, החיים, על מלחמות שווא, על כיבושים ופשעי מלחמה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=11267
כמה הארות על ההערות
אריה פרלמן (יום שלישי, 17/09/2002 שעה 2:33)
בתשובה לגדעון ספירו

אל תיבהל, דורון, מכאלה שאומרים לך ''אתה נתון לשטיפת-מוח''! סביר להניח שברוב המקרים, מי שמדבר אליך כך - או שהוא נתון לשטיפת-מוח בעצמו, או שהוא מנסה לעשות לך בדיוק את הדבר שמפניו הוא מזהיר אותך...

האמת היא, שברגעי חסד מסויימים, גם אני חש אשמה על מצבם של הילדים הפלשתינאים, אך זאת מסיבות שונות לחלוטין. מצבם של ילדים אלו, היה טוב לאין שיעור כאשר הם היו נתונים תחת שלטוננו, יותר מאשר בכל זמן אחר בחייהם. 400 אלף ערבים עזבו את יהודה ושומרון במהלך השלטון הערבי, ה''לא-כובש'' ה''לגיטימי'' של המלך חוסיין במהלך 1949-1967, וזאת מפני שמצב הילדים והמבוגרים הפלשתינאים לא היה טוב במיוחד.

אנחנו הבאנו על ראשי הילדים הפלשתינאים את שלטון הכנופייה הרצחנית, אנחנו כפינו את שלטון האימים המושחת, הברברי, האלים והמדכא של אש''ף, החל משנת 1993, ובגללנו, כעת, יכולים ''לוחמים'' פלשתינאים להצטופף בקרב ''חגורות-מגן'' של ילדים, ובכך לגרום למותם במספרים גדולים.
לפיכך, חלה עלינו החובה המצפונית והמוסרית לשוב ולהשתלט על כל יש''ע, ולטהר את האזור מאחיזתם הרעה של מחבלי אש''ף ושותפיהם.

אני גם מציע שלא תתרשם יתר על המידה מהפחדות על ''יצירת מתאבדים''. קח לדוגמא את כל שנות האינתיפאדה הראשונות, 1988-1992: היה פיגוע התאבדות אחד ויחיד, במחצית הראשונה של 1990, שבו מחבל היטה את ההגה של קו 405, ודירדר אותו לתהום. עד כמה שזכור לי היו 14 הרוגים - ודווקא המפלצת נשארה בחיים.
מלבד זאת, נסיון יגוע ההתאבדות הראשון, כפי שאנחנו מכירים אותו, היה ב- 14 בספטמבר 1993, יום אחד אחרי חתימת הסכם אוסלו, ולמזלנו המחבל נהרג ללא נזק עקב ''תאונת עבודה''.

תופעת המתאבדים איננה נובעת מ''ייאוש'', אלא מתקווה: מהתקווה העולה כפורחת לחסל את היהודים. רבים מן המתאבדים הם משכילים, נשואים, וחיים לא רע בכלל. העובדה שליבם דואב, עקב ''כיבוש'' או מה שלא יהיה, עדיין איננה משנה דבר: קח לדוגמא את הכושים בארצות-הברית או את הצוענים בצ'כיה: מדובר באוכלוסיות שהיו מופלות ובחלקן עדיין מופלות קשות לרעה. האם שמעת אי פעם על מתאבד כושי או צועני?

אני כמעט משתעשע כאשר אני שומע על כתבי-אישום משבדיה או בלגיה כעל מדד מוסרי. צא וחשוב: לאחרונה יצאו כמה מחברי ועדת פרס נובל לשלום בהודעת-חרטה על כך שהעניקו את הפרס לרבין-ערפאת-פרס ב- 1994. האם הם התחרטו על הענקת הפרס לרוצח המתועב יאסר ערפאת? לא! הם התחרטו על הענקת הפרס לשמעון פרס!
ומדוע? מכיוון שהוא חבר בממשלת שרון.
כך שדע בפני מי אתה עומד, ועם מי יש לך עסק.

כמובן, עליי להעמיד על דיוקו את כל המושג שנקרא ''קנאות דתית'', ו''אלוהים'', שאנשי השמאל כל כך אוהבים להשתמש בהם בהקשר שלילי.
רעיון ארץ-ישראל השלמה לא נולד במוחם של ''קנאים דתיים'', אלא בראשם החילוני-סוציאליסטי-ציוני של כל מנהיגי השמאל הדגולים, ללא יוצא כמעט מן הכלל. כמובן, שגם הימין החילוני והימין הדתי היו שותפים לרעיון זה, אך מכאן ועד לייחוס רעיון ארץ-ישראל השלמה וההתנחלות ביש''ע כולו ל''קנאות דתית'' - רב המרחק.
אני מציע גם שתשאל את ספירו ודומיו, מה יחסם אל אנשים דתיים, שמתוך ''קנאות דתית ואמונה לוהטת באלוהים'', מוצאים את עצמם בשמאל הקיצוני. האם אז אינם מזדעזעים לפתע מאנשים דתיים?

לסיכום, יש די והותר אנשי שמאל בארץ, שישלחו אותך אל מותך ''למען השלום'', כי כידוע לך, אין שלום כמו שלום של בית קברות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=11302
''שואת ילדי פלסטין''
אבנר בן בסט (יום שלישי, 17/09/2002 שעה 12:54)
בתשובה לגדעון ספירו

היא מלאכת מחשבת מבית מדרשו של ערפאת ואנשי הדמגוגיה שלו, שמצאה מקלט בטוח בלבבות אנשי שמאל הזויים.

אבל ביננו, על אף ההבדל העצום בין יהודי השואה לבין ערביי הנכבה (הבדל מוסרי, לאומי וגיאופוליטי), לא הייתי חורק שיניים אם היו קמות תנועות נוער יהודי לוחם נגד הנאצים ועוזריהם ימ''ש.
גם אז לא הייתי נותן A DIME בעד השוואה נואלת בין הקורבן היהודי של שנות ה- 40 לבין ה''קורבן'' הפלסטיני של ימינו.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.