פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאלכסנדר מאן, 29/12/07 19:51)
http://www.faz.co.il/thread?rep=109879
הכל טוב ויפה, אלכסנדר
יוסלה  (יום ראשון, 30/12/2007 שעה 16:35)
בתשובה לאלכסנדר מאן

הכל טוב ויפה,
אך דבריך, למרבה הצער מסתכמים באפולוגטיקה
ישראלית-יהודית על ההתנהלות המבישה
של ישראל ביחס לפלסטינים.

הפרמטרים של המאבק על יהודה ושומרון
הם הכיבוש הישראלי - שליטה צבאית +
ההיאחזות פורעת החוק של המתנחלים
לדורותיהם באדמות שרובן קניין פלסטיני
פרטי, וב'אדמות מדינה' שמעולם לא היו מיועדות
להתיישבות של ישראלים (החלטות האו''ם וכו').

הפלסטינים חיים מזה ארבעים שנה תחת
שלטון צבאי. וישראל, כחתול שהופקד לשמור על
השמנת, עשתה ועושה כל שביכולתה כדי לכתוב
הסטוריה של עושק רצח והשפלה שתיזכר לדיראון
עולם - מציאות שהביאה במהלך השנים להתדרדרות
של שלטון החוק בישראל (בשל קיום שתי מערכות
משפטיות, אחת לישראלים, השניה לפלסטינים).

התגובה שלך היא בגדר אפולוגטיקה אחת ארוכה,
- לא אפולוגטיקה במובן הפילוסופי הנקי, אלא כתב-
תירוצים להצדקת המשך מצב בלתי נסבל מבחינה
ערכית (משפטית, פוליטית וחברתית).

למרות הנסיון הזהיר שלך (כל צעדיך, מראית-עין של
מדידות להם) למקם עצמך ב'מרכז' - ב''נראטיב הישראלי
הליברלי והזהיר'',
קריאה מדוקדקת של דבריך כאן ובנושאים אחרים, מראה
אדם אשר אל מול מעשי זוועה (זוועה במובן המשפטי-אתי
קודם-כל) הנעשים בשם ישראל והעם היהודי בשטחים,
נמנע באופן קונסיסטנטי מלהתריע על מעשים אלה.

ה'אנינות' הפוליטית הזאת אין בה טוב ויש בה רוע. במצבים
בהם בזמן אמת אוכלוסיה אחת חיה במדינה דמוקרטית ובנינוחות
רבה יחסית, ואוכלוסיה שלמה (אוכלוסיה המגדירה עצמה כעם)
חיה תחת שלטון צבאי מדכא ומערכת משפטית של שעת חירום,
- במצבים כאלה, אנין הטעם הפוליטי יכול לשתוק במקרה הטוב,
אך מחוייבותו הבסיסית היא לתיקון המעוות. ווודאי שיחטא כנגד
הערכים שלו עצמו אם יצא להגנה על העיוותים הקיימים ועל הכוחות
הפוליטיים שמעוניינים בהמשך קיומם של העיוותים.

הברירה שעומדת בפניך היא פשוטה: המשך הפוזה של הישיבה
הזהירה-כיביכול על גדר פוליטית שכבר מזמן לא קיימת, ונתינת
יד לכוחות האפלים ביותר בהסטוריה היהודית (שמוצאם בפרשנות
מעוותת של יהדות), או התעשתות-מה בדקה התשעים של המשחק
- אף אל פי שאנחנו כבר בהארכה - ותגובה עניינית למצב המתמשך
של שליטה ישראלית במליון פלסטינים. הבחירה בידך.

ורק לצורך הבהירות: אין בגישתי משום ביטוי ל'התקרבנות האימננטית'
של הפלסטינים, או בגדר האשמת ישראל ב'חטא קדמון'. גישתי גם איננה
בגדר 'מוסרנות חד-צדדית'.

בענייני מוסר וצדק משפטי מרכיב ה'ערכיות' תמיד נשמע לעבריין כמין
הטפת מוסר מופשטת - טוטלית או 'מוסרנית'. אין מנוס מלהציג לעברייני
מוסר ומשפט את החוק בגירסתו הכוללת ביותר. כך גם אין מנוס מלהזכיר
לממשלת ישראל, למטכ''ל, ולך אלכסנדר, שיחידות החיסול של צה''ל
למשל, פועלות מזה שנים מחוץ לחוק הישראלי, מחוץ לחוקי מטכ''לי, בניגוד
לכל חוק בינלאומי. הוצאות להורג של מנהיגים פלסטינים ובני משפחותיהם
אינן עונות לשום סטנדרט משפטי המוכר לנו. ואם הינך חושב להגיב על
דברי אלה בעוד כתב-תירוץ אפולוגטי המסביר את הנסיבות המיוחדות
של הקיום הישראלי במזרח התיכון, חסוך מילותיך. אני לא הקהל לזה.

אתה כותב בטון מאד אוטוריטטיבי, והכותרות שאתה נותן לתגובותיך
מנסות ל'מסגר' את המכותב במסגרת מאד צרה - במקרה שלי 'מורליסט'
ו'אדם טוב' או 'סינדרום האדם הטוב'. בשני המקרים הכינויים בהם
פנית אלי מסגירים את תפיסתך אותי כאדם הטוען שיש לו 'מונופול על
האמת'. חשוב שנית.

לך ידידי, עלול להתעייף הישבן מרוב ישיבה על גדר רעועה פוליטית.
התרופה למכתך מצוייה לפי דעתי בלמידת הנושא.
מתוך התרשמות מהטקסטים שלך באתר, היכרותך את המצב בשטחים
כה מצומצמת שחבל על הזמן. גם ממקום ניכר, בארצות הקור, ניתן
ללמוד מה ישראל באמת עשתה ועושה בשטחים. מקרה אחד לדוגמא,
אשר לימוד פרטיו יוכל להאיר את עיניך למתרחש, הוא המקרה של
העיירה בילעין. מקרה המקפל בתוכו את כל המרכיבים של הכיבוש
במקום אחד על כל האספקטים השונים שלו (משפטי, חקלאי, קנייני,
תרבותי, והתגובה הישראלית להתנגדות).

והבהרה נוספת, ההטייה של הדיון לעבריינות הפלסטינית, אינה
מוסיפה לכבודו של הכותב. גם הנסיון להציב מחיצה משוריינת בין
מעשי האדם היהודי-ישראלי לבין מעשי האדם הגרמני-נאצי,
אינו מצביע על הבנה של שאלת המוסר. חלק מההגדרות במשפט
הבינלאומי של אחרי מלחמת העולם השנייה הרי מבוסס על הלקחים
ממעשי הנאצים. נושא הדיון הוא ההתנהלות
הישראלית-יהודית במצב הנוכחי. הנושא הוא,
מה הוא הדבר הנכון שעל ישראל לעשות, - הערכת המעשה במסגרת
מערכת הערכים היהודית עליה נוסדה מדינת ישראל.
אם ההתנהלות הישראלית-יהודית תממש עצמה לפי הקריטריונים
של עמים ומצבים אחרים, לא תהיה כל הצדקה להמשך המאבק
על מדינה לכל היהודים.

הפיכת הבעיה המוכרת של רלטיביזם מוסרי
למעין קנה-מידה להתנהלות מדינת ישראל במשבר הנוכחי,
יש בה לא רק משום צביעות פילוסופית, אלא גם רוע
מובנה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.