פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לק. אדם, 27/09/07 1:57)
http://www.faz.co.il/thread?rep=104745
הסי.די.סי נתן תשובה היום
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 27/09/2007 שעה 22:14)
בתשובה לק. אדם

תודה על הקישור.
בקצרה, המרכז לבקרת מחלות הגיע למסקנה שאין קשר בין חיסונים לבין מחלות נוירולוגיות (לא כולל אוטיזם, שנבדק כרגע במחקר שטרם הסתיים).

אבל אני מניח שעל חסידי הקונספירציה מתנגדי החיסונים זה לא ישפיע.
http://www.faz.co.il/thread?rep=108645
מור/אור לגויים
אנוני עמוס (יום ראשון, 09/12/2007 שעה 23:52)
בתשובה ליובל רבינוביץ

באמת, ללא יומרות ורק עניין בדבר, האם תוכל לספק לי מענה?

נניח לרגע את פרשת התימרוסל - נסכים כי מדובר במרכיב משמר בתמיסת החיסון המכיל כספית וקלונו נחשף. לא מדובר באנטיגן עצמו, ''מחולל המחלה המוחלש'' שעומד במהותה של תאוריית החיסון/חיידקים.

ושוב, ללא יומרות ולשם החייאת השיח, אנסה לטעון (מסומן בכוכבית) בזכות אותן חמש נקודות שהצגת:
1. החיסונים היא אחת הטכנולוגיות הרפואיות היעילות והבטוחות שהאדם פיתח.
*** הממסד הרפואי מעולם לא הבטיח טיפול חף מסיכונים. כמו גם, יעילותם לא הוצגה כפתרון אידאלי, אלא כפחותת סיכונים לעומת העדרו של חיסון.

2. אוכלוסייה המחוסנת בשיעור של לפחות 90% - למעשה מחוסנת. באוכלוסיה כזו, לבטח לא ילקו במחלה אלו שחוסנו.
*** לא נתקלתי בטענה כזאת מנציגי הממסד הרפואי. גם באוכלוסיה מחוסנת בהיקף מלא של 100% עדיין ימצאו פרטים חולים. כאמור, ההגנה אינה מושלמת ולא נטען כך. לעומת זאת, קבוצה/חברה לא מחוסנת שבאה במגע עם כלל האוכלוסייה גילתה פגיעות וחשיפות להדבקה (שפע סימוכין לטענה).

3. החיסונים מיגרו את המגפות הזיהומיות של המאות ה 18 וה 19.
*** מבדיקה שערכתי, אכן לא הופיעו מגפות משנים עברו מלבד כולרה ושפעת, כאשר הראשונה התרחשה בתנאים סניטריים ירודים; ובשנייה, באופן חריג וידוע לרפואה, החיסון רחוק מלהציע פתרון מיטבי כיוון שמדובר במשפחה של נגיפים.

4. לחיסונים תופעות לוואי שוליות שעוברות תוך כמה ימים. אין הם גורמים לתחלואה.
*** ישנם מקרים בודדים של תחלואה. לכל הדעות ובלשון גוזמא, לא מדובר בממדי תחלואה הנצפים עם פריצת מחלה.

5. לפי תיאוריית החיידקים, החדרת נגיף למחזור הדם גורמת לגוף ''ללמוד'' את הנגיף ולפתח חסינות כנגדו.
*** אפנה אותך אל: http://en.wikipedia.org/wiki/Clonal_selection
אכן, לא מדובר בנוגדן ע''פ הזמנה כמקובל בתפישה הרווחת של ''מנגנון החיסון'', כי אם בנוגדנים קיימים בגוף הנמצאים מתאימים לאנטיגן פולש; אך מכאן ועד הפרכתו של המנגנון הדרך רחוקה - ''התאוריה'', כלשונך, מבוססת וקונקרטית. רביזיות בהבנתו של המנגנון לא זעזעו את אשיותיו (כדוגמת clonal selection). נוגדנים, תאי B ותאי זיכרון אינם בדיה וקנוניה. אנטיגנים נתקפים ע''י נוגדנים שמגיבים להם ולאחר מכן מיוצרים ביתר-שאת ע''י הגוף ונשמרים במערכת לאורך פרק זמן ארוך, כזה או אחר. אינספור ראיות אמפיריות קיימות ובהקשר של תרכיב (חיסון). אחד ממפתחי התאוריה הנו זוכה פרס נובל. http://post.queensu.ca/~forsdyke/theorimm0.htm#Intro...

בחרתי שלא לצרף יותר קישורים בשל הסרבול שבזה - קיים שפע רב מדי.

את אתר חסון פקדתי, והעליתי את המאמר המלבב הזה: http://www.hisunim.com/articles/Germ_Theory.htm
מיותר לציין שטיעוניו רצופים כשלים לוגיים ומראה המקום שבוא אנכרוניסטיים, מגמתיים ומפנים אל ספרים עלומים ואף לא אל מחקר קוהרנטי אחד. ספר מ-‏1940 בשם ''פסטר, רמאי, מתחזה'', נו באמת...
אם כצעקתו של המאמר, על דרך הפשט, ניסוי שבוא יוזרק פתוגן חי למספר פרטים בריאים לא יניב מגמתיות פתולוגית - כלומר, לא ימצא מתאם או זיקה והדבר ידמה להזרקת מים מזוקקים, הרי הפתוגן אינו אלא סימפטום ולא מחולל המחלה. אך לא כך היא. חלק גדול מהנבדקים יפתחו סימני מחלה, ולכל הפחות לא ישמר קו בריאותם. אגב, גם אם חלקם הקטן יחלה, יש בזה מספיק כדי לקעקע העדרו של קשר בין פתוגן לבין תחלואה.

עוד דבר בהקשר זה, אם אין בנוכחותו של פתוגן/אנטיגן להרע, מדוע כל הקצף על חיסון המכיל גרסה מוחלשת ומומתת של זה? אם אין מדובר במחולל מחלה שכנגדו מייצר הגוף נוגדנים, לא ניתן להציגו כמקדם סיכון. האין כך?
יאמר לזכות כותבי ומפרסמי המאמר (והאתר) שוודאי אין הם בררנים באשר לחומוס שלהם...
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.