פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לא. פרקש, 24/08/07 22:40)
http://www.faz.co.il/thread?rep=102969
אינני בטוח שפרשונותו של מנדס לגבי מרוואן היא הפרשנות הנכונה
אברהם שלום (יום שני, 27/08/2007 שעה 17:36)
בתשובה לא. פרקש

הנתוח המפורט שלך מדוקדק והגיוני ואני בודאי מקבל אותו.

דוח מודיעין - המיוסד על נתונים, DATA , ומקורות שונים -הוא חומר גלם המונח בפני המדינאים. המדינאים חיבים לקבל החלטות על סמך הכרת ההסטוריה של האויב ותרבותו, הלוך הרוחות בקרב עמו, יחסי הכחות בעולם ועוד שקולים שונים שהם מסוגלים להפעיל אם נחנו בכושר התבוננות מדינית. לא כן ממשלותינו המבקשות לקבל מן המודיעין תשובה יחידה - כן מלחמה או לא מלחמה.

הזכרת דבר חשוב מאד - סאדאת לא התכון לנצח במלחמה ולכבוש את סיני. כל מה שביקש היה להקים ראש גשר ואז להתחיל תהליך מדיני של לחץ על ישראל ונסיגה. בזה הכיר את המנטליות הישראלית - יותר נכון מנטליות ההנהגה המרכזית האשכנזית הבוחרת תמיד בפיוס האויב במקום בהענשתו. ודאי היה לו נסיון מהתנהגות ישראל לאחר מלחמת השחרור והנסיגה אז מאל עריש בלא הענשת הפולש המצרי על תוקפנותו, ולמעלה מזה - הצעת ישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים לשוב לגבולות 1949 תמורת 'שלום' - דבר שהיה זר לחשיבה של ערבי - שהמנצח יציע פרס לתוקפן המנוצח ולא יעלה על דעת המנצח להעניש את התוקפן המובס על המלחמה שהביא. מכאן הבין סאדאת כי ההנהגה המדינית רכרוכית.

עולה מצרים מן השורה לא היה יודע דבר על מספר התותחים והטנקים ומקומות החילים המצרים וציודם, אבל אפשר שהיה לו נסיון במשא ומתן מסחרי עמהם והיה יודע דרכי חשיבתם. ועולה כזה היה מתרשם בשיחה עם אשרף מרואן על מניעיו וכונותיו ואיזה סוג אדם הוא. בודאי לו היה לו שיג ושיח עמו במשך שנים. ה'צברים' לעמת זאת אטומים לענין אדיבות ומנהגים ונמוסים ולא יבינו כונות מתחת לפני השטח. גם הערבית שלהם המתורגמת מעברית אינה מתאימה. כמו אותו קצין שביקש לשאול לבנוני במעבר הגבול 'מה רצונך' ותרגם את הבטוי המשובש 'מה אתך' - איני יודע מה מקורו- ואמר לו 'שו מעכ' כלומר 'מה עמך' והלבנוני השיב לו 'מזודה ותיק קטן'. או הספור שאיני יודע אם הוא נכון - כי מנחם בגין בקש להחמיא לאנור סאדאת ושיבח את יפיה של אשתו ג'יהן - בזמן שבדרך כלל הערבים נמנעים מהתיחסות ישירה לאשה. אף אם מבקשים לשאל לשלומה, יאמרו 'מה שלום המשפחה', אל עאילה- או 'אל עילה' - (מענין שחוקר הגניזה הקהירית פרופ' ש''ד גויטין מצין תופעה זאת במכתבי יהודים שנמצאו בגניזה הקהירית - מן המאות האחת עשרה עד השש עשרה).
http://www.faz.co.il/thread?rep=102976
אינני בטוח שפרשונותו של מנדס לגבי מרוואן היא הפרשנות הנכונה
שמעון מנדס (יום שני, 27/08/2007 שעה 19:06)
בתשובה לאברהם שלום

אברהם ידידי, תקון קטן לדבריך. זה לא רק המנטליות הישראלית. סאדאת לא רצה לכבוש את סיני, מתוך כך שהכיר במגבלות צבאו. הוא ידע שמטריית הטילים לאורך תעלת סואץ מסוככת על כוחותיו מפני חיל האוויר הישראלי - זה דבר אחד. הוא גם חשש שבקרבות שריון בתוך סיני ידו לא תהיה על העליונה, וכוחותיו יהיו לטרף בידי צה''ל. עובדה היא שכאשר ב-‏16 לאוקטובר, הוא נכנע סוף סוף לדרישת הרמטכ''ל שלו לפרוץ לתוך סיני - ביום קרבות אחד, צה''ל השמיד 300 טנקים מצריים, ואיבד טנק אחד.

הקונספציה של ראש אמ''ן דאז, האלוף אלי זעירא, נשענה על חוסר הכרת המנטליות המצרית ובעיקר של מנהיגה, סאדאת - שהיה ריאליסט. זעירא החליט שהצבא המצרי אינו יכול ואינו מסוגל להתמודד עם צה,ל - בהנחה שהצבא המצרי ירצה לכבוש את כל סיני. הוא בכלל לא חשב במושגים של פעולת מלחמה מצרית מוגבלת - חציית התעלה.

בשביל המצרים לחצות את התעלה - שלפי התפישה הישראלית המצ'ואיסטית אינה ניתנת לחצייה בגלל קו ברלב - ולתקוע את הדגל המצרי על קו ברלב, זה היה אמור להיות הישג צבאי אדיר, עבור מצרים.

אבל כפי שהפתגם הערבי/מצרי אומר ''הכניסה לחמאם אינה דומה ליציאה ממנו = دخول انحمام موش زى خروجه. דהיינו, אתה יודע איך אתה מתחיל מלחמה, אבל אינך יודע כיצד היא תסתיים. סאדאת לא דמיין לעצממו בחלום הכי שחור שלו, שצה''ל יהיה מסוגל לנחות על אדמת מצרים, 100 ק''מ מקהיר.

לצערי הרב, את ההלם הזה המנהיגות הישראלית לא ידעה לנצל.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.