פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לא. פרקש, 04/08/07 15:55)

http://www.faz.co.il/thread?rep=101857
אריק ודוד... שלול לי ואשלול לך
אריק פורסטר (יום שני, 06/08/2007 שעה 1:38)
בתשובה לא. פרקש

קודם, אני מקווה שלא התכוונת לכלול אותי בקבוצתו של אילן פפה - קבוצה שאין לי שום רצון להימנות בין חבריה.

וולטר זאב לאקר, בספרו The Arab-Israeli Reader, כולל מסמכים רבים מהתקופה שקדמה לעצמאות ישראל. המסמכים מראים שלפני 1938 לא הייתה שום נטייה מצד הנהגת הישוב לפעול למען הקמת מדינה עצמאית, ושהרצון לעצמאות הוא תופעה מאוחרת יותר שהתגבשה בעקבות השואה. העובדה ששאיפתנו לעצמאות ב-‏1947 לא הייתה בת 2000 אלא בת שבע, שמונה שנים לכל היותר לא מפחיתה מערכה.

באותה מידה אין לזלזל בתהליך העובר על האומה הפלשתינאית. אהבתם לכברת האדמה הקטנה שהייתה ידועה פעם בשם 'פלשתינה (א''י)' אינה קטנה מאהבתנו, ולי לא נראה שייש להם תכניות להיעלם מעל פני ההיסטוריה. זה שנצטרך להגיע לפתרון מדיני איתם די ברור, וזה לא יקרה ע''י העמדת פנים שהם לא קיימים. גולדה כבר ניסתה את זה, וזה לא עבד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=102075
אריק ודוד... שלול לי ואשלול לך
א. פרקש (יום שישי, 10/08/2007 שעה 14:08)
בתשובה לאריק פורסטר

מכיר את הספר ואת הטיעון. הנכון הוא שהתנועה הציונית תמיד הצהירה על כוונתה ודרכה. מימוש הדרך היה מותנה בפוליטיקה מקומית ובינ''ל ולפיכך נוצרו מטרות ביניים שדיברו על בניית היישוב והרחבתו ולא על פעילות להקמה מיידית של מדינה יהודית. אבל זה רק מעיד על רציונל בפעילות הזרמים השונים של התנועה הציונית ולא על אובדן הדרך או המטרה.

לגבי התהליך שעבר ועובר על ערביי פלסטין הוא שונה בהרבה ודומה במקצת. אמרתי מספר דברים בעניין שמסבירים את פרשנותי לתהליך ההיסטורי. בעקרון כמו שכבר אמרתי לסיון לא איכפת לי שערבים אוהבים את מולדתם, אבל זו עדיין אינה עדות ללאומיות אותנטית וחדשה. תהליכיה בניית הלאומיות הם מורכבים וארוכים, ורק כאשר מסה קריטית של תנאים מתגבשים למאמץ אחד, רק אז אפשר לדבר על ''עם חדש''. ותהליכים כאלה לא קורים בשורה אחת בספר של ז'בוטינסקי, גם אם זה נוח לאחר שבד''כ לא מקבל את התבונה שלו. וגם זאת לאחר שפרשנותו של סיון דווקא אינה מקובלת על רוב המומחים ואפילו לא על רוב ערביי ארץ ישראל בראשית המאה ה-‏20.

לא צריך שתהיה להם תוכנית להיעלם. אנחנו צריכים להכיר את המציאות קודם כל, וגם את המציאות כמו שהיא מצטיירת אצל אוייבינו. ואנחנו צריכים לדאוג קודם כל לאינטרסים שלנו, מתוך אותם התנאים של המציאות. ולי לא איכפת אם בעקבות כך ימשיך להיות עם פלסטיני או שגם הוא יתפרק כמו שהעם העיראקי עכשיו בסכנת התפרקות. כנראה שגם עשרות שנים לא יתנו לנו את התשובה המלאה, כי תהליכים הסטוריים מבשילים בתקופות ארוכות יותר מחיי בני אנוש.

http://www.faz.co.il/thread?rep=102161
פרשנותו של א. פרקש?
דוד סיון (יום ראשון, 12/08/2007 שעה 8:52)
בתשובה לא. פרקש

כפי שכבר הסברתי בהודעות אחרות: פרשנותך היא פוליטית בעיקרה ולכן אינה מקובלת על ידי רוב המומחים אשר לא מערבים את השקפתם הפוליטית בנושא. היא כמובן לא מקובלת עלי בגלל אותה הסיבה.

על פי המומחים הללו גם ז'בוטינסקי חשב (כבר בשנת 1923 לפחות) שקיים עם ערבי בארץ. זה אותו העם שכפי שציינתי (<דיון 2650>) נושא מאותם זמנים את השם ''עם פלשתינאי''.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.